לפני שנתחיל, אמליץ על המובן מאליו - כנסו למכונית וסעו למצפה רמון.
לא, זה לא רחוק. שעתיים ורבע מתל אביב או ירושלים, מעט יותר אם אתם מאזור השרון, פחות מזה אם אתם דרומיים יותר מהשפלה, והגעתם לעולם אחר, אחד מפלאי עולם (ללא ציניות) מהפך של 180 מעלות מהעיר הירוקה, אל פני הירח והמדבר.
לכל הכתבות של רותם דרוב
בטיול הכוכב האחרון שלכם בצרפת או איטליה גמעתם זמן נסיעה זהה רק כדי להגיע לעיירה ציורית, וחזרתם למלון בסוף היום. אבל לנו הישראלים משהו במצפה רמון ובמכתש עצמו, משדר "סוף העולם", ולכן רובינו פוקדים את העיירה אולי פעם בעשור.
השקט, השלווה, מזג האוויר הייחודי, והעובדה שהחורף זו דווקא העונה הכי טובה לטייל בחבל הארץ הזה. ובכלל, הזמן מקבל שם משמעות אחרת. היעלים משוטטים ברחובות כמו חתולי רחוב בתל אביב. נו מה אתם צריכים עוד? טיקטוק מטומטם שאומר "זה המכתש הענקי שהחברים שלכם לא רוצים שתדעו עליו?".
ברגע שמגיעים למצפה רמון, ובהנחה שלא ביקרתם שם שנים, מגלים שהעיירה הקטנה התפתחה לגמרי. כבר בכביש 40 מבחינים בשלטי ברגר קינג, ארומה ומקדונלד'ס, ואת רובע הבשמים, אזור תעשייה שהפך למתחם תיירות, מאכלסים חמישה בתי קפה עצמאיים ומיוחדים, לא פחות, ועוד שלל מסעדות ומלונות מכל עבר, שוק וינטג' ויצירה בימי שישי, ברים בטעם של פעם, וזו רק ההתחלה.
אבל את הלוקיישן הכי טוב בעיירה מאכלס בית רמונא - מתחם חוויתי כולל וחדש שמכיל בתוכו מסעדה של ממש, קיוסק קפה, בוטקה של אוכל רחוב טעים בפיתה לחטוף לדרך, ואפילו אולם אירועים קטנטן. כל זה בדיוק על שפת המצוק, צופה אל עבר קילומטרים רבים רבים מספור של נוף בראשית בלתי נגמר.
על בית רמונא אחראים שני יזמים, גיא הינן ודן ווינברג. השניים עם עבר עשיר במסעדנות באזור המרכז, והכירו בפרויקט משותף. הם חברו לבעל הנכס, איש העסקים הבדואי סמי אלקרינאוי, ויצאו לדרך בלוקיישן שאיכלס בעבר את מסעדת סלינה.
בית רמונא מציג כמה פרויקטים חופפים אך שונים, מסעדה מפונפנת, רגע לפני הפיכתה לכשרה, עם אחד הנופים הכי מיוחדים שיש למסעדות בעולם כולו, צופה אל המכתש העצום עם תפריט בשרים שמציג גם נתחים מובחרים כמו אנטריקוט או פריים ריב וגם מנות פופולריות כמו שניצל ענקי, המבורגר, שיפודי קבב טלה ועוד מהז'אנר הישראלי והאהוב.
בצמוד אליה יש קיוסק עם קפה וחטיפים ושלל מוצרי יופי ובריאות מקומיים (אם חיפשתם סבון מחלב נאקות, זה המקום) וגם "רמונא הקטנה", מקום לחטוף משהו מושקע בפיתה כמו סביח, פרגית או כבד עוף (48 שקלים), צ'יפס, כרובית בטחינה ועוד. בנוסף, ובצמוד לכל אלו, שוכן באותו המבנה גם אולם אירועים שיכול לאכלס כנסים קטנים, שמחות או מפגשים משפחתיים.
"יש ללוקיישן הזה היסטוריה ארוכה", מספר הינן, "פאב החבית שכן פה ועוד מקומות לאורך 40 השנים האחרונות. אבל מאז הקורונה הוא ננטש. הגענו לפה ונדהמנו. הנוף, הלוקיישן, אין מקומות כאלו בכל העולם. מהניסיון העשיר שלנו, מקומות כמו אלו במרכז הארץ מקבלים לאחר מכרז עיקש מול הרשות המקומית ופה פשוט פנינו לבעל הנכס. גם המועצה עושה המון כדי לעזור לנו ולכל יזם שמגיע לפה כדי שהמקום יצליח".
הינן מסביר כי "כל יחידה במבנה רוצה לתת מענה לקהל יעד אחר. המסעדה מיועדת למי שמחפש חוויה קולינרית מול נוף מרהיב, הקיוסק מתאים לכל אוטובוסי התיירים שמגיעים למרכז המבקרים הסמוך, רמונא הקטנה מושלמת למי שעוצר פה בדרך לאילת או למרכז הארץ כדי לחטוף משהו בפיתה ואולם האירועים שלנו מתאים בול לכנסים שנערכים בסביבה, ועוד".
הינן צופה למצפה רמון גדולות, "עקב המצב המלחמה הביאה תיירים רבים לפה. הצפון היה מנוטרל לגמרי ואנשים גילו מחדש את המדבר ואת המכתש. ובכלל, העיירה ממשיכה להתפתח כל הזמן, עוד חדרי מלון וצימרים, עוד מסעדות ואטרקציות שונות ובכלל כל החוויה התיירותית נעה לפה".
בית רמונא רוצה להיות יותר ממסעדה עם נספחים שונים, אלא מרכז חוויתי של ממש. "אנחנו לא רוצים להיות רק מקום עצירה בדרך לאילת, אלא גם לייצר חוויה כוללת שתביא את הישראלים להישאר פה. אנחנו יוזמים סופי שבוע קונספט עם שלל מלונות באזור, הופעות, שילוב של מקומות כשרים מצד אחד ומקומות שאפשר לבוא לחטוף משהו בפיתה או לשתות כוס קפה בשבת כי זה היה משהו שמאוד חשוב לי לבצע אותו, לתת מענה לכל המגזרים ולכל המבקרים שלנו".
בית רמונא, מעלה בן תור 1, מצפה רמון, 077-9386191