שדרות רוטשילד עדיין לא מתעוררות לבוקר שישי, אבל המרפסת של קפה 65 כבר מתרחשת, מוזגת את עצמה לתוך העיר אבל שומרת על מרחק ביטחון סביר ושפוי. מפה, מפלס אחד גבוה מהרחוב, נוצרת מערכת היחסים האידיאלית בין בני זוג שאוהבים להשכים בקצב שלהם, ומנוסחת ההגדרה המיטבית ליקיצה טבעית.
זה בראנץ', נכון, אבל גם שעון מעורר. לפני שהוא מצלצל בעדינות יש רק שקט, אחריו סופ"ש.
לצאת שוב לדרך. קפה 65
שנים ארוכות במיקום הזה בדיוק הולידו הבנה מה נכון ומה מחפשים על שולחן ארוחת הבוקר הזה. ברור שצבעים וטעמים, ברור שמישהו, מתישהו, יוציא מפיו את המילה "שפע". כאן, עם זאת, ברור גם שאפשר קצת יותר מתורבת מהמקובל, ואפשר לחלום גם אירופה. חלומות קטנים-קצרים, קטועים על ידי המציאות שלנו, מן הסתם, אבל עדיין מותר.
נקודת הפתיחה הייתה גבוהה, ולזכות אנשי מלונות אטלס אפשר להגיד בקלות שהיא לא הייתה זקוקה להרבה בשביל לתפוס גם בימינו. הייתה קורונה, והמלחמה עדיין פה, כך שהקהל השתנה ועל פני האורחים ניכרת הנאה שתלויה בדבר, אז בכל זאת החליט להדק טיפה ולשפר מעט, להציע עוד בלי לוותר על הקיים.
אתם יודעים, כולם היו פשוט נשארים במקום ומרוצים ממה שיש. פה, לעומת זאת, יצאו שוב לדרך.
הדרך הזאת כוללת עדיין ליבה נהדרת של ממרחים וירקות צבעוניים, לחם ובייגלס ופוקאצ'ה אוורירית, סלטים טובים וגבינות עזות טעם, דגים כבושים עם קיק מלוח, מיצים טבעיים וקפה מוצלח, ואת עמדת האלכוהול המוכרת - רק ברשת הזאת, משום מה, ולא ברור איך הסיפור הזה עדיין לא שוכפל לכל ברקפסט באשר היא - שחיזקה קאווה עם אפרול וערק, לעירבובים פותחי יום, ופותחי חיוך.
כל זה, לרבות פינת הסביח הנהדרת לכשעצמה (פיתות קטנות וחמימות עם חציל וביצה שמחכות להמתלא ולהתפקע מאפשרויות ומגחמות אישיות), קיבל תוספות מצוינות נוספות דוגמת מגש בורקס מים במילוי גבינה (ליד ביצה קשה, חריף, עגבניות מרוסקות וחמוצים), וצלוחיות קטנות ויצירתיות עם ארטישוק מטוגן, למשל, סלק וקרם קשיו, ברוסקטת סלט ביצים, קולורבי אפוי עם יוזו או פלפלים קלויים משובצי גבינת פטה.
העיקריות נעות בין המובן מאליו - ביצים, כמובן - ובין המושחת מיסודו (טוסט קרואסון עם גאודה וחמאת שקדים או בנדיקט על חלה), בין מחבת שקשוקה ירוקה ויוגורט עזים המחכה בסבלנות לטבילה ובין מנת "ביצת שניצל" על בריוש עם ראגו פטריות.
אחר כך יגיעו המתוקים, ויגיע גם פרנץ' טוסט עם אגס מקורמל ושמנת מוקצפת, יגיע עוד קפה וכנראה גם עוד קוקטייל בוקר. יגיע, הכי מגיע.
גם בשדה מתפקע מאפשרויות, ובעיר שסוגדת לבראנץ' שלה, יש משהו מרשים מאוד באופי של ה-65ים, מלון וקפה כאחד. בלי זיקוקים שמרימים הבטחות סתמיות לאוויר וללא שום צורך בטלטלות עמוקות מדי, התייצבה כבר מזמן מסורת, ומוסד לו מוסד.
נכון, זה אולי קצת בוגר ובוודאי נעדר זיק הרפתקנות שמושך קהלי-טרנד ממקום למקום, אבל הקהל שיודע, יודע להגיע ויודע לחזור. באמצע השבוע (130 שקלים) ובסופו (155) קשה למצוא עסקה משתלמת יותר לסוג האירוע הזה, ולסוג הפינוק. שקללו פנימה לוקיישן וקחו עוד קוקטייל עצמאי, לסגור פינה, וההשוואה הזאת הופכת להיות טובה עוד יותר. בואו, השעון צילצל.
בראנץ' בקפה 65, שדרות רוטשילד 65, תל אביב, 03-7677675