וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

סופה של תקופה: הלך לעולמו משה אמדו, המסעדן המיתולוגי של חיפה

עודכן לאחרונה: 25.8.2026 / 10:05

הוא היה מהדמויות הבולטות והמוכרות בחיפה של שנות ה-80, ואירח במסעדתו אנשי תרבות, כולל דן בן אמוץ שחגג אצלו יום הולדת. השבוע הלך לעולמו משה אמדו והותיר אחריו מורשת מפוארת. "אי אפשר להכניס אותו לשום תבנית. הוא היה אמדו, האיש והאגדה", כתבה בתו בפוסט מרגש

סופה של תקופה. משה אמדו ז"ל. מתוך פוסט הפייסבוק של ליאת אמדו, צילום מסך
סופה של תקופה. משה אמדו ז"ל/צילום מסך, מתוך פוסט הפייסבוק של ליאת אמדו

אם תשאלו חיפאים או תושבי הסביבה מי היה משה אמדו, סביר להניח שתיתקלו בחיוך אוהב. משה אמדו, מי שהקים בשנות ה-80 את מסעדת "אמדו" בעיר התחתית, היה אחד מאנשי האוכל והאירוח המוכרים בחיפה ודמות צבעונית, אהובה ומוכרת בעיר. בראשון הלך לעולמו והותיר אחריו ילדים, נכדים ואף נינים.

את הבשורה על מותו שיתפה בתו ליאת אמדו בעמוד הפייסבוק שלה, וסיפרה על דמותו המיוחדת ומלאת הנשמה: "אתמול נפרדתי מאבא שלי. קשה לי בכלל לכתוב את המילים האלה, כי איך נפרדים מאדם שהיה כל כך הרבה יותר מ"אבא"? מי שהכיר את מסעדת אמדו, הכיר אותו, ומי שהכיר את אמדו, כנראה לא ישכח אותו. הוא היה איש של במה, איש של אנשים, איש של ים. איש יפה תואר, גבוה, בלונדיני, עם עיניים כחולות, חזק בצורה שלא הכרתי אצל אף אדם אחר, אבל מה שבאמת משך אליו אנשים לא היה רק המראה. זו הייתה הכריזמה, החוכמה. החדות. ההומור הציני. שמחת החיים. האנרגיה. והיכולת המדהימה שלו לגרום לאנשים לרצות להיות לידו".

מסעדת אמדו פעלה ברחוב המשטרה 5 בעיר התחתית, והייתה מקום מפגש פופולרי שחיבר בין אנשים באמצעות אוכל טוב (עם התמחות בדגים), ופרלמנטים קבועים שנפגשו במקום. במקום המיוחד של אמדו התארחו וסעדו אנשי תרבות רבים, כולל דן בן אמוץ שחגג את יום הולדתו במסעדה בסוף שנות ה-80.

יש אנשים שמשאירים אחריהם סיפור

בפוסט הפרידה שפרסמה בתו ליאת, היא מספרת על אישיותו המיוחדת של אביה: "אנשים היו מתייעצים איתו על הכול. הוא היה חכם בצורה יוצאת דופן, איש עם ראש חד ועם ידי זהב. הוא היה ה"הנדימן" הכי מוכשר שהכרתי. אני זוכרת שהכין לי וללימור אחותי חדר מדהים, שיפץ, יצר, תיקן, ובנה אפילו את היאכטה שלנו בנה במו ידיו".

את הפוסט סיימה בהקדשה מרגשת לאביה, ז"ל: "יש שיר אחד שתמיד אמרתי לאבא שלי שהוא נכתב עליו. השיר My Way השיר של פרנק סינטרה. תמיד הייתי אומרת לו "אבא, כשיגיע היום, זה השיר שאני אשמיע לך", והנה הגיע היום הזה"

"רק שלא דמיינתי שאצטרך להשמיע אותו כשאתה כבר לא כאן כדי לשמוע אותי אומרת לך שוב כמה השיר הזה הוא אתה. כי באמת, אבא, עשית את זה בדרך שלך. חיית בדרך שלך. אהבת בדרך שלך.
יצרת בדרך שלך, והשארת אחריך דרך שאי אפשר לשכוח".

את הפוסט סיימה בתו במורשת המשמעותית שהותיר אחריו: "אני יודעת שעוד הרבה שנים אנשים יגידו את השם "אמדו" ויחייכו, כי יש אנשים שחיים את החיים. ויש אנשים שמשאירים אחריהם סיפור. אבא שלי היה סיפור. והסיפור הזה יישאר איתי כל החיים. אוהבת אותך אבא ומתגעגעת אליך כבר עכשיו".

  • חיפה
  • חדשות האוכל

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully