אבי אפרתי מצא את אחד הסטייקים הטובים והמשתלמים בארץ | ביקורת

מיותר לציין כמה מעטים המקומות בישראל שבהם אפשר לאכול בשר טוב באמת. אוהביו מחפשים אחריו בנרות. בשר "בסדר" בהחלט אפשר למצוא כאן; בינוני עד בינוני ומטה מוצאים רוב הזמן, אבל בשר טוב מאד עד מצוין - הרבה פחות. כל מקום שטוען לכתר מייצר לפיכך רף תקווה משמעותי. זו תקווה המהולה בזהירות כי התאכזבנו לא מעט לאורך שנים ארוכות.

בונו היא שלוחת המסעדה של קצביית "מזל שור" והיא ממוקמת באזור תעשייה בעמק חפר. זה לא מקום ששוכן בליבה של פסטורליה ובעיצובו לא הושקע הון עתק בפיקוח משרד מעצבים מוביל. יש בו פשטות רבה, בסיסית כמעט, ולא מגיעים אליו להעביר ערב שלם על תקן בילוי.

מדובר בעצם בתחנת בשר שמשתהים בה מעט יחסית ומתמקדים בעיקר. בהתאם לחוקי הז'אנר, מזמינים ומשלמים בקופה לפני הגעת האוכל, במרחב האלכוהול יש בירות בלבד, אפילו לא יין, וקינוח צריך לחפש בחוץ.

ביקור בקצביית "מזל שור" הצמודה מלמד שיודעים בהחלט לעבוד שם עם בשר, והצצה בתפריט המסעדה מעוררת מיידית את בלוטות החשק. הוא קצר וענייני, ללא ראשונות, ויש בו סטייקים, נתחים מיושנים על עצם, עוף רוטיסרי וגם נקניקיות וקבב. לצידם מיני תוספות וסלטים בנפרד או בקומבינציה.

היינו שלושה רעבים ובחרנו לפתוח במנת נקניקיות צ'וריסו (59 שקלים) משותפת לצד תפוחי אדמה (20 שקלים). בצלחת האובאלית שהגיעה לשולחננו היו שלוש נקניקיות שמנמנות ועבות. הן היו טעימות מאוד וניכר שנזהרו מאוד בתיבולן. הייתה בהן מידה של עדינות אפילו, וטעמן היה כה כיפי שלא היה כלל צורך לטבול אותן ברטבים שהגיעו לצידן. תפוחי האדמה האפויים שלצידן הגיעו במינון נדיב והיו טובים במיוחד. כולה מנת נקניקיות אבל סיימנו אותה מחוייכים.

ברור שאי אפשר בלי המבורגר במקום כזה אז הלכנו על קומבינציית "קלאסיק" (79) שכוללת 220 גרם קציצה, בצירוף צ'יפס ושתייה. לחמנייה נטולת גלוטן, לצליאקי שבינינו, הוסיפה 3 שקלים. הבורגר הצטיין. היה בו כל מה שקציצה מסוגו ברף העליון של הסוגה צריכה להכיל: טעם בשרי עז, מלא כוח מבשר טוב ומינימום תיבול; דחיסות מדוייקת, עסיסיות רבת קסם ונגיעת צריבה חיצונית נכונה שהוסיפה טוויסט. גם הצ'יפס עשה את זה בהצלחה יתרה. טיגנו אותו בדיוק כמו שצריך, ולא הייתה בו טיפת שמנוניות עודפת.

חלקנו את הבורגר לשלושה חלקים, התאפקנו לא להזמין עוד וחיכינו עם חשש מה, לעיקר: 600 גרם פריים ריב (330 שקלים). עם חשש כי העמדת צ'וריסוס ובורגר כהלכתם זה בוודאי יופי אבל סטייק גדול על עצם זה כבר מבחן מסוג אחר לגמרי. סט הפתיחה פיתח בנו בהדרגה חיבת אמת לבונו וקיווינו שההמשך, המאתגר בהרבה, ישמור על סטנדרט גבוה.

הסטייק, ביישון יבש, התבסס על בקר הולשטיין מרמת הגולן, נצרב בגריל והגיע עם סלט עגבניות גדול (בתוספת 23 שקלים). כל חששותינו התבדו. הבשר הגיע מדיום רייר כמו שביקשנו, חתוך לפיסות, והיה אדום מאוד מאוד וגם טעים מאוד מאוד. הוא נטרף ביסודיות ובמהירות, ושאריות הבשר שנותרו על העצם נלעסו עד תום גם הן.

על סטייקים מהסוג הזה, באיכות כזו, אנחנו רגילים לשלם במסעדות למעלה-מעלה מ-80 שקלים ל-100 גרם. כאן מתמחרים את בשרי העילית המיושנים ב-55 שקלים. אלו אולי לא מחירי אטליז אבל הם בהחלט זולים משמעותית מהמקובל במסעדה. אז נכון, בונו אינה מספקת את מקדם הבילוי והסטייל שמקבלים במסעדה, ובכל זאת - במונחי תמורה לכסף מדובר באחת מעסקאות הבשר היותר טובות שיש.

לא נתקטנן עם בונו על הסלט, שלא היו בו ירקות מלבבים וגם לא תיבול מלבב, כי הוא באמת בבחינת יוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל. כל מה שאכלנו לצד הבשרים - תפוחי אדמה מסוגים שונים ורטבים - היה עשוי בקפידה רבה, וכל הבשרים כולם היו באמת משובחים.

רוב יושבי השולחנות שבהם הצצתי בשעת אחה"צ בה ישבנו, נראו כמו עוברי אורח ממשרדי הסביבה וישבו על המבורגרים. אבל לכאן כדאי לבוא לא כעוברי אורח אלא כסועדים ולשבת (ולהתענג) על נתחים גדולים ומיושנים על עצם.

החשבון - 514 שקלים לשלושה רעבים, כולל 600 גרם פריים ריב מצוין ושני סודה - הוא ללא ספק הזמנה לביקורים חוזרים ונשנים לאוהבי בשר. כדי לשדרג עוד יותר את הארוחה, טוב יהיה אם בונו יוסיפו אופציות יין חביבות ומתונות תמחור בכוס ובקבוק. זה לגמרי חסר בארוחה מהסוג הזה. מעבר לכך, כמה משמח לגלות מקום צנוע שמגיש בשר לא פחות ממצוין במחירים נגישים מאוד. לכאן בטוח אחזור.

• צ'וריסו - 59 שקלים
• תפוחי אדמה בתנור - 20 שקלים
• בורגר קלאסי - 79 שקלים
• לחמנייה ללא גלוטן - 3 שקלים
• 600 גרם פריים ריב - 330 שקלים
• תוספת לסלט גדול - 23 שקלים
• סך הכל: 514 שקלים

בונו (מבית קצביית מזל שור) - רחוב צבי הנחל 21, פארק תעשיות, עמק חפר