נושאים חמים

סבידה: הארוחה המשתלמת ביותר בישראל

שווה לנסוע עד לעכו כדי לאכול ארוחת דגים לארג'ית ונהדרת במסעדת סבידה. אבי אפרתי נהנה מהדגים הכי טריים שיש, וסוף סוף לא מרגיש מרומה

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
סבידה (מערכת וואלה! NEWS , רועי חן)
ארוחת דגים בסבידה (צילום: רועי חן)

למעלה משלוש שנים חלפו מאז פתחו השף דן שמולוביץ ואהוד הורביץ את סבידה בשוק הטורקי בעכו. זה היה מקום זעיר הפונה לחצר גדולה קצת יותר, שצבר במהרה מוניטין כאחד המקומות המועדפים כשמחפשים מסעדה טובה בעכו. לפני שלוש שנים, כשמיזם השוק הטורקי הושק, הוא נראה כהבטחה גדולה. ברים התמקמו בו, מסעדת דלאל של אוסאמה דלאל פעלה בו וגם סבידה הושקה. ההמשך נראה טוב קצת פחות. גל הפיגועים שהחל באוקטובר 2015 ונמשך מספר חודשים הביא לירידה תלולה במספר המבלים בעכו העתיקה. אוסאמה דלאל סגר את המסעדה הקטנה שלו ומבשל היום במאייר, בתל אביב.

נדמה שהוגן לציין שבעיית הלוקיישן בשוק הטורקי לא נגזרת מגל הפיגועים ההוא בלבד. משהו שם לא הצליח להיות אמיתי, אותנטי ואורגני לשוק העכואי העתיק. הרחובות המקורים הרגישו לי תמיד מעוצבים, תיירותיים וממוסחרים מדי. נכון שהם נקיים וצחים, בוודאי הרבה יותר מרחובות עכו העתיקה (שיכולה רק להתקנא בניקיון של נצרת העתיקה, למשל), אבל משהו שם מרגיש שתול, לא באמת אורגני למקום.

לכל הטורים של אבי אפרתי

סבידה (מערכת וואלה! NEWS , רועי חן)
סבידה החדשה (צילום: רועי חן)

סבידה עברה לרחוב סלאח א- דין, קרוב מאד לרחבה הגדולה של העיר העתיקה, בסמוך לאחת הכניסות לשוק. היום החלל שלה הוא בינוני בגודלו עם חצר קטנה, בניגוד לקיתון הזערורי עם החצר הגדולה (והחתולים) של הגלגול הקודם. החלל עכואי עתיק, העיצוב האתני מיישר קו עם המקומיות, אבל זו מסעדה מודרנית לכל דבר ועניין.

הדיל בסבידה לא השתנה: עבור מאה שקל לראש מקבלים שישה סלטים, לחם, תפוח אדמה על האש ושני סוגי דגים, משלל היבול היומי של דייגי עכו, במנות המוגשות למרכז השולחן. 'שלל היבול היומי של דייגי עכו' מייצג את היתרון הגדול של המקום על פני מסעדות דיל-דגים אחרות. בעוד שבמקומות מהסוג הזה שכולכם מכירים, רובם המכריע של הדגים מגיע מהחקלאות הימית והתפריט מושתת על לברק, דניס וחברים; בסבידה מדובר בתוצר דייגים טרי. זה המקום לציין ששום שוק לחוף ימה של ישראל לא מתקרב באיכות הדגה שבו לזו של השוק בעכו.

היינו שישה והגענו בצהרי יום חג. המקום היה מפוצץ אבל ההמולה והרעש הרב במקום לא הצליחו להפריע. האקוסטיקה הצליחה איכשהו להכיל את הרעש, האסתטיות הנעימה שלו עשתה את העבודה וגם השירות הידידותי עשה את שלו. סביר להניח שכשלא מפוצץ כל כך כאן, זה מרגיש אינטימי ונעים.

סבידה (מערכת וואלה! NEWS , מור מאיר רם)
הארוחה המשתלמת בישראל (צילום: מור מאיר רם)

הגיעו הסלטים: טחינה סמיכה, מדויקת וטובה, סלט גזר חמצמץ ופיקנטי, שומר בתחמיץ, קישואים ביוגורט, סלט בורגול ועשבים וסלט עלים. באחת הפסקאות הקודמות התייחסתי למותר סבידה ממסעדות דיל הדגים בתחום הדגה. זה הזמן לדבר על ההבדל בסלטים.

קודם כל - הכמות. מכירים את הארוחות האלו, במסעדות שבהן הסלטים און דה האוס, בהן מסבים שמונה סועדים, מוגשים המון סלטים רק שהם בפינכה כה קטנה שהכמות בה לא מספיקה גם לאנורקטים במצב קשה? חישבו על כל הפעמים שנאלצתם לבקש מילוי מחדש לראשונות בשיפודיות והדגיות ההן.

איש לא אמר לכם 'לא', רק שכדי לאכול כמות סבירה מהסלטים צריך לבקש סיבובים חוזרים ונשנים. זה קצת לא נעים. מן שיטה שכזו, עאלק לארג'ית , אבל תכל'ס, לא באמת. רחוק מזה.

ובכן, כמויות הסלטים בסבידה הותאמו היטב לשישה סועדים. הפנכות היו בגודל המתאים וחשפו נדיבות רבה, להבדיל מנדיבות לכאורה. הזמנו ריפיל לכמות קטנה מאד, וזה בטח לא הגיע לסיטואציות הקצת קומיות וקצת אבסורדיות ההן, שאין סועד ישראלי שלא מכיר.

ועכשיו לאיכות. כל הסלטים היו פשוטים, טריים וטובים. האם זו
הארטיזנליות יוצאת הדופן של הטובות במסעדות המגזר
הערבי (עזבה בראמה או דיאנא בנצרת, למשל)? לא. לא היה שם ייחוד או מצוינות יוצאת דופן אבל זה היה רענן מאד, ניכר שנקצץ קצת לפני שהוגש ולא הייתה בו שמץ תעשייתיות מהסוג המקובל במסעדות הדיל. ישבתי במספיק שיפודיות ודגיות שמגישות עשרה ואפילו עשרים סוגי סלטים. רק שכמה מתוכם באמת רוצה הסועד לצרוך? שניים, שלושה במקרה הטוב. מכל הסלטים של סבידה אכלנו עוד להנאה. הם היו ביתיים.

סבידה (מערכת וואלה! NEWS , מור מאיר רם)
הכל בנדיבות (צילום: מור מאיר רם)

כל הדגים בסבידה עשויים בטאבון ובסבב העיקריות הראשון קיבלנו שישה דגי בורי. אל תתנו ליחסי הציבור הרעים של הבורי בישראל להטעות אתכם. יש בורי של חקלאות ימית (הוא פשוט וזול יחסית ובו נהוג לעשות שימוש בתבשיל הדגים החריפים למיניהם והחריימה); ויש, בהחלט, בורי של דייגים. דגי הבורי שקיבלנו, בינוניים בגודלם, היו טריים, רעננים, וטעימים מאד.

אחריהם הגיעה צלחת עם מליטות קטנות, מקסימות וטעימות להפליא. הסבירו לנו שזה על תקן צ'ופר, בנוסף למנות הדיל, בין לבין. הדג השני היה גומבאר, שהגיע בפילטים גדולים על רוטב טחינה צהובה. גומבאר הוא דג בשרני, מצוין לגמרי בעיני כשהוא טרי ועשוי כמו שצריך. האלמנט הצהוב ברוטב הטחינה הרגיש כמו עמבה ונכח שם בעדינות יתרה. גם זו הייתה מנת דג טעימה מאד. הפילטים היו גדולים ונדיבים ולפחות שניים מיושבי שולחננו לא התגברו על המנה שלהם. לצד הדגים הגיעו תפוחי אדמה גדולים מהטאבון, רכים, טעימים וניחוחים.

כאמור, ביקורנו במקום התרחש בפסח – ביום חג ולא בחול המועד. למרות העומס העצום ביום מהסוג הזה, כל המנות היו חפות מבאגים. כן, מדובר באוכל פשוט אבל גם במסעדות מיומנות שהאוכל בהן פשוט, ימי חג מהסוג הזה יכולים להתגלות כימים קשים מאד למטבח. מגיעה לצוות סבידה יותר מסתם התפעלות על העמידה בלחץ. זהו מבחן בגרות שהעמידה בו רחוקה מלהיות מובנת מאליה.

סבידה (מערכת וואלה! NEWS , מור מאיר רם)
מלבי לקינוח (צילום: מור מאיר רם)

חלקנו שתי צנצנות מלאבי (20 שקלים האחת) וצלחת ובה שלוש פחזניות וטראפל אחד (35 שקלים) שהיו כולם סבירים לגמרי אבל לא יוצאי דופן, לא בגללם תגיעו לסבידה. אבל יש מספיק סיבות אחרות לכך. קשה לתפוס שהארוחה הכה ראויה הזו, שהושתתה על שפע סלטים ביתיים טובים ודגה טרייה ואיכותית עלתה רק 600 מאות שקלים (675 שקלים כולל קינוחים) לשישה. ומאחר ולא מדובר בעסקית של צהריים - זה הדיל הקבוע במקום בכל שעות פעילותו, בכל השבוע, לא יהיה זה מופרך כלל לקבוע שסבידה מגישה את הארוחה המשתלמת ביותר בישראל במונחי תמורה לכסף. עם התאמת הציפיות ההולמת, כלומר בשקלול ההבנה שמדובר במסעדת דייגים פשוטה ולא במסעדת שף יצירתית, אפשר להרוויח שם הנאה צרופה.

סבידה, סלאח א-דין 14 עכו. 04-9019062. לא כשר

חשבון בבקשה

חשבון ביקורת במסעדת סבידה ()