לחלל הקטן שברחוב קינג ג'ורג' 88 בתל אביב יש היסטוריה. שנים רבות מאד שכנה בו אסרף מסעדה מרוקאית ביתית אהובה. באיזור המלא מלפניו, מאחוריו ומצדדיו במסעדות, בתי קפה וברים מתוחכמים, אסרף הייתה שיר הלל לאוכל הפשוט והטוב. הקוסקוס שם היה טעים שבטעימים; קציצות העוף המעודנות, מלאות הכוסברה, ספקו סיבה טובה דיה למסע רגלי מיוזע מקצה אחר של העיר גם באמצע הקיץ; ואם נשאר כח, שזיף ממולא בבשר, גם הפעם בתיבול עדין, עשה הרבה שמח בחיך, בדרך לאספרסו טוב בבאצ'ו. אסרף הייתה עסק משפחתי קטן וצנוע מהסוג הישן והטוב. כייף היה לאכול צהריים (בערב היה סגור) ועצוב היה לשמוע שהמקום, מאחרוני המטבחים הביתיים בגזרה, נסגר.
במקום אסרף החלה לפעול לפני כשלושה שבועות ברטי מסעדה-בר אותה מוביל מקצועית השפים רועי ענתבי (מול ים, ממילא) ואור ברי (כתית, שילה). אם אסרף הביתית מחד ורשימת המסעדות החשובות שזה אך תוארה מאידך, מייצגות שני קצוות ברצף, ברטי ממוקמת באמצע, קרוב קצת יותר לאסרף דווקא. זה מקום ששופץ בצניעות וכולל אוכל פשוט, לא נורא יומרני ולא נורא יקר, שרוצה לעשות שמח ונעים ואין לו כל מוטיבציה להפתיע או להדהים.
התפריט מחולק למנות קטנות, קטנות פחות ובינוניות; הוא ים תיכוני בבירור ומטרתו לספק ארוחה סימפטית לרעבים או נשנוש הגון למתדלקי האלכוהול. הגענו בערב ופס הקול כלל מוסיקה יוונית כייפית, בווליומים שלא חיפשו לחדור לכל וריד ובלי כל ניסיון לתת בראש או בכפיים. ישבנו. למעט האוטובוס שעצר בתחנה בדיוק מול ברטי מידי פעם, היה נעים. האוכל התגלה כסימפטי. כל חומרי הגלם היו טובים באמת; הביצוע נראה איכותי ומוקפד בלא להידרש לגרנדיוזיות. זה בעצם מקום שמהדס בתבונה על קו התפר שבין בר מסעדה, כזה שמעמיד אוכל שרלוונטי לאלכוהול של לילה, לביסטרו תל אביבי שכונתי, עם אוכל ים תיכוני מהסוג הטוב. נהנינו.
מנת ירקות חרוכים בגריל עם אנשובי, ויניגרט טחינה ויוגורט (39 שקלים) קרנה מחמדים, אבל ממש. קישוא, בצל, חציל, שרי וגרגירי חומוס חמימים נעטפו ביוגורט-טחינה חמצמץ-עדין-עשיר וטוב. נתחוני אנשובי בצבצו במקומות שונים בצלחת וסובבו במתינות אל המלוח. זו הייתה פרשנות טעימה, עם טוויסט מיומן ולא פלצני לאנטיפסטי שגרתי. אנטרקוט כבוש (52) טעים-טעים, במליחות מתונה, עם נגיעת מתיקות נעימה, חרדל, צלפים בכבישה ביתית (להבדיל מהתעשייתיים) ובצלצלי פנינה, היה מנת נשנוש טובה בהחלט. לחם לבן עם זיתים וסחוג הוגש לצד המנות שתוארו כאן, אשר תפקדו כראשונות, והמשיך את המגמה הסימפטית נטולת היומרה.
הבטיחו לנו שפירות הים כאן אינם מגיעים מהקפאה והלכנו על שרימפס מוקפץ עם ארטישוק ירושלמי, שומר,תרד וטחינה (75) ותמנון בגריל עם בצלים ירוקים צלויים עם שום ולימון (65). גם שתי המנות הללו היו עשויות היטב. השרימפס אכן היו טריים. מיציהם הטובים העידו על כך. מרקמם נשמר ובמשחקי הירקות-טחינה היה כובד ועושר שעטף נכון את השרצים. במנת התמנון הייתה אמירה. הוא תובל בעוצמה שהשתלבה היטב עם טעמיו הבסיסיים. לא קל לעבוד עם תמנון. ניקויו הוא מלאכה שלא אוהבים לעשות במסעדות. צריך לרכך אותו ואחר כך לטפל נכון בבשרו, כך שלא יהפוך לצמיגי. התמנון של ברטי היה רך להפליא. תוספי הטעם התחברו אליו נכון. אם כל המנות עד כה היו שייכות לז'אנר החמודות, התמנון היה מנצח.
שתי ראשונות ראויות, עיקרית פירות ים אחת טובה ושניה ממנצחת; ומה הלאה? שיחוק בקינוחים? אז זהו, שלא לגמרי. חלקנו מלבי עם תאנים צלויות וסירופ רימונים (32) שהיה בסדר, לא יותר. אמנם ורסיה לא סטנדרטית לקינוחי המלבי בכוס המוכרים, עם תאנים צלויות טעימות וסירופ נחמד, אבל הקרם עצמו היה בסדר ותו לא, בלי השפיץ הכייפי מהמנות הקודמות. זה אולי לא הוסיף אבל בטח לא קלקל את הרושם הטוב שהצטבר עד כה.
אז יש מקום חדש במקום אסרף שסגרו, הוא חמוד באמת וזו נחמה. הרבה יותר מבאס היה למצוא שם עוד מסעדה נובו תל אביבית בעייתית. עכשיו צריך שברטי יתקעו יתד. שהקונספט הנכון והמאוזן שלהם יישמר; שימשיכו להגיש את האוכל הטוב והלא יומרני שלהם כמו שהוא. שלא יזייפו אבל גם לא ינסו לכוון גבוה ממנו. אין בכך כל צורך.
ברטי. רחוב קינג ג'ורג' 86, תל-אביב. 072-2512950. לא כשר.
חשבון:
