בעשור האחרון עברה ראשון לציון מהפך. היא גדלה ללא הכר, שכונות חדשות קמו בה, ופתאום אפשר לראות עד כמה אזוריה הישנים יפים להפליא. במרכז העיר שוכן היקב, על מגדלו הענק. לא הייתה סיבה של ממש לבנות מגדל כל כך גבוה, אלא על מנת להצדיק את הקיום באזור, שפעם נחשב פרובינציה.
בימים שראשון לציון שכנה רק בצד המזרחי של כביש 4, מרכז העיר נבנה על גבעה, ובה נמצאים כל המקומות החשובים, כולל בית כנסת יפהפה. על הפינה מול אותו בית כנסת שוכנת מסעדת פועלים ותיקה מאוד: פנינת המזרח של משה באשר. אני לא משווה אותה למניין שנות העיר, כמובן, אבל 1971 זה ותק ראוי לציון בכל קנה מידה.
יש פה עוד מקרה של פירוד משפחות עקב צפיפות החומר. סבא משה, ממשפחת באשר המפוארת בירושלים, הבין לבד שעליו להתרחק מהמשפחה ולמצוא לעצמו מקום משלו, מחוץ לעינה הבוחנת. את מקומו קבע על הגבעה בראשון לציון הישנה, ושם פתח לו מסעדה קטנטנה. הוא התחיל להכין את האוכל שלמד בבית, והלקוחות כבר התחילו לזרום. פנינת המזרח הוקמה בצמוד לשוק, ואנשי השוק התמגנטו מיד למאכלים הביתיים-ירושלמים של משה.
על המקום שמעתי מסוחר בשוק. לפי הקרמיקה שעל הקירות, אפשר להבחין מיד שמדובר במסע אמיתי במנהרת הזמן. אם אתם בני הדור הצעיר, שחושב שעיצוב הוא חלק אינטגרלי מהחיים, המקום הזה יעורר אצלכם שוק תרבותי. ואם מישהו מכם מחפש מיקום לסצנה אותנטית משנות סוף ה-70, זה בדיוק המקום עבורו.
מדובר בעסק משפחתי: סבא משה ייסד את המקום, בנו, דוד, הוא הטבח, המעביר את המנות דרך חלון קטן, ועכשיו גם הנכד, שאף שמו משה, עובד במסעדה כמלצר ראשי ויחיד, משרת את הלקוחות ועושה כל מה שסבא משה מסביר לו. גם ככה הוא מסתובב במקום מאז גיל הינקות, והיה לו ברור שהוא ממשיך את המסורת.
רוב הלקוחות הקבועים יודעים בדיוק מה הם הולכים להזמין פה. גם דוד, בנו של משה, שספון במטבח, יודע. זה סימן טוב - בעל הבית קשוב לקהל הקבוע שלו. חדשים שנכנסים לכאן מיד מבינים שהם צריכים להתאים את עצמם לאווירה הבלתי מוכרת. התפריט? כל מה שכתוב בו, נמצא שם עוד מימיה הראשונים של המסעדה, כשסבא משה פתח אותה. ואגב, התפריט מצוי מתחת לזכוכיות של השולחנות. ממש כמו פעם, בשנות ה-80. ומה בתפריט? הרבה מנות צמחוניות במחירים נמוכים, ומנות בשריות - שסוחרי ובאי השוק לא מוותרים עליהן. על האש, שניצל, מרק שעועית, ובשר צלי עגל. יחד כולן מגיעה תוספת כמו פירה, אורז פרסי, מג'דרה. ויש גם מרקים כמו מרק עדשים, מרק שעועית עם בשר ובלעדיו, ועוד.
על החומוס (23 שקלים) התעכבתי במיוחד. מדובר במתכון מנצח מלפני 41 שנה, שהבן, דוד, ממש לא מעלה בדעתו לשנות. הרי הלקוחות מתים על החומוס שלהם. את המתכון הזה הוא גם יעביר למשה, הבן והנכד. בשלב מסוים יכולתי להתקרב אל קודש הקודשים, ולראות את הסירים המבעבעים במטבח. להיכנס ממש? לא בא בחשבון. "תסתכל מכאן", אמר לי דוד. התכופפתי להציץ, בעוד הוא מוציא מנות.
על המקום ביקשתי וקיבלתי לידיים פיתה וקערת חומוס חמים. שידכתי את החומוס לקבבים רותחים מהמחבת, מלאי כל טוב, מבשר טרי שאין הרבה כמותו במחוזותינו. המהירות שבה הפיתה נעלמה הפתיעה גם אותי, ולא בגלל שהיא היתה קטנה. אפשר להגיד שאני "באלאעו" לא קטן. אני עדיין מרגיש את הטעם בפה של כל התערובת המבורכת. אז הלכתי לקחת עוד מנה, ישר לעבר המונית, כדי לצלם ולהעלים את הראיות כמה שיותר מהר. בתיאבון.
פנינת המזרח. יהודה לייב 1, ראשון לציון. טל' 03-9690824. שעות פתיחה: א'-ה' 08:00-17:30. כשר ללא תעודה.
המונה טועם סנדביץ' מעולה בחולון
מתכון לקבב עם חומוס
לכל המדורים של אוכל רחוב