מהי שיא עונת האבוקדו?
היום ניתן למצוא בארץ זנים שונים של אבוקדו כמעט לכל אורך השנה, אבל בחורף קל יותר למצוא זנים באיכותם גבוהה - אלה המכילים יותר שומן ופחות מים. בעונה הנוכחית אפשר למצוא בשווקים את הזנים אטינגר, האס, פוארטה וארד.
כמה מילים על הזנים:
בעולם קיימים כ-20 זני אבוקדו. בארץ יש כ-10 זנים נפוצים, חלקם תוצרת כחול-לבן, שפותחו כאן, וחלקם זנים תוצרת חוץ.
הזנים הנפוצים:
אטינגר: ממש עכשיו זוהי עונת הקטיף של האטינגר, ולכן השווקים עמוסים בפרי. יש לו קליפה דקה וחלקה, וצורתו אליפטית וצרה. האטינגר אינו משחיר, וניתן למצוא אותו במגוון גדלים - מקטן ועד משקל של חצי קילו.
פוארטה: זן תוצרת חוץ, הדומה מאוד לאטינגר בצורתו האליפטי, אך הוא מכיל ויתר שומן ממנו, וקליפתו פחות חלקה. גם זה זן אינו משחיר, וקליפתו נותרת ירוקה גם לאחר ההבשלה.
האס: מזכיר בצורתו רימון צבאי, והקליפה שלו מחוספסת, קשה ועבה. הוא קטן יחסית, והוא נחשב למלך הזנים. למעשה, ההאס הוא הזן הכי נפוץ בעולם, בשל טעמו הערב ואחוז השומן הגבוה הנמצא בו. הזן הזה משחיר, כך שכשהוא בשל, קליפתו הופכת לירוקה כהה.
ארדיט: זן ישראלי, בעל צורה אגסית עגלגלה. הוא נקטף וגדל כמעט לאורך כל השנה (מספטמבר עד אוגוסט), לכן ניתן למצוא אותו כמעט תמיד בשווקים.
ארד: זהו זן שקליפתו מבריקה ובעלת צבע ירוק כהה. בשרו מימי למדי, ויש בו פחות שומן מיתר הזנים.
פינקרטון: זן גדול, בעל צורה אגסית, שבעיקר מיוצא לחו"ל. בארץ הוא פחות פופולרי. קליפתו עבה יחסית ומחוספסת, והוא דומה להאס, אך גדול וכהה ממנו. כשהוא בשל, קליפתו הופכת לירוקה כהה. מכל הזנים, הפינקרטון הוא בעל חיי המדף הארוכים ביותר.
פינו: זן ישראלי שמזכיר מאוד את האס, אך בהיר ממנו ומכיל פחות שומן. זהו זן ירוק שאינו משחיר.
לביא: לביא גם הוא זן שפותח מההאס, אך הוא עגלגל, גדול מאוד ומשחיר כאשר הוא בשל.
ריד: זן עגלגל מאוד, הנקטף לקראת הקיץ. קליפתו ירוקה, מחוספסת ועבה, והוא מימי בטעמו ומכיל מעט שומן. זן זה אינו משחיר.
נבאל: דומה לריד, אך גדול יותר. צורתו עגלגלה והוא קל לקילוף.
גליל: זן שנקטף בסוף אוגוסט - תחילת ספטמבר. דומה לאטינגר, אך צר וארוך יותר.
מחירים
טווח מחירי האבוקדו תלוי בהיצע וביקוש. מחירי האבוקדו נעים בין 8 שקלים לקילוגרם בתקופה רגילה, ויורדים ל-5-6 שקלים בעונה שבה הייצוא חלש.
איך מזהים פרי איכותי וטרי?
אבוקדו איכותי חייב להיות שלם, ללא פגמים, ללא סימני מכות, ובעל צבע אופייני לאותו זן (ירוק או שחרחר). מועד הקטיף הוא המשפיע על איכות האבוקדו. הוא זה שמשפיע על אחוזי השומן בפרי, וכן על יכולתו להבשיל. אבוקדו חייב להיקטף מהעץ רק כשהוא מוכן לכך. זן האטינגר, לדוגמה, נחשב בעייתי אם קוטפים אותו לפני הזמן, כי הוא אינו מבשיל. אין לקנות אותו לפני ה-15.9. את זן הגליל, שנקטף בסוף אוגוסט, אין לקנות לפני תחילת ספטמבר. אם קונים אבוקדו שנקטף בטרם עת, אי אפשר יהיה לאכול את הפרי, כי הוא לא יתרכך. אל תתביישו להתייעץ על כך עם הירקן.
כיצד רצוי לאחסן אבוקדו?
עד להבשלתו, שומרים את האבוקדו מחוץ למקרר. כשהוא מבשיל, רצוי להכניסו לקירור עד השימוש. על מנת שהאבוקדו לזרז את ההבשלה ניתן להניחו בסלסלה, ליד פירות בשלים אחרים כמו תפוח ובננה, או לעטוף בנייר עיתון ולשמור בטמפרטורת החדר.
איך מטפלים בו?
רצוי להשתמש בו סמוך ככל האפשר למועד קילופו, אחרת הוא משחיר ואיכותו נפגמת במהירות. לימון ישמור עליו מפני השחרה.
שיטות הבישול המומלצות ושילובים
רוב השימוש באבוקדו נעשה במטבח הקר: לסלטים, ממרחים ומטבלים. כשמבשלים אותו, הוא נעשה מר, לכן מי שבכל זאת מכין ממנו מרק (והדבר אפשרי) - לא כדאי להרתיח אלא רק לחמם קלות.
האבוקדו מקביל ל"חמאה מן הטבע". השידוך המושלם עבורו הוא מיץ לימון, מלח ופלפל שחור גרוס. שילוב מנצח נוסף הוא עם ביצים קשות ומיונז. האבוקדו גם משתלב נהדר עם גבינות כמו פטה ובולגרית. המקסיקנים הופכים אותו לגוואקמולה, ומשלבים בו קוביות פלפלים חריפים, עלי כוסברה קצוצים, לימון ובצל.
בזכות שמנוניותו, האבוקדו מוסיף טקסטורה נעימה למאכלי דגים נאים וטריים, וכמובן משתדך באופן מושלם עם סושי - על הרול כמעטפת, או בתוכו. גם עם דגים כבושים ושמן זית הוא הולך נהדר.
במטבח הפרסי משדכים את האבוקדו לבננה בשלה - מועכים את האבוקדו עם הבננה ומתבלים בשמן זית, מלח ופלפל.
50 מתכונים עם אבוקדו
עוד בעונה: ערמונים