את המילואים האחרונים שלי ביליתי באזור גוש עציון. אני משתמש במילה ביליתי, כי ככה אשתי אומרת, ואני האחרון שיחלוק עליה. שוב הלכתי לי למילואים בשמחה לא מוסתרת, ולכל אורך המילואים ניסיתי לשכנע את חבריי לחתוך קצת לכיוון בת עין. לצערי, לא עזרו כל התחנונים, זה פשוט לא הסתדר. אפילו הצעתי להזמין את כל הסיור לאכול איתי, אני משלם על כולם הרי מדובר במשימה קדושה עד שבסוף, ביום המילואים האחרון, חתכתי לחומוס של יקי.
הישוב בת עין מצוי בין ואדיות של אזור גוש עציון, ומחולק לשניים. תושבי המקום עוסקים בשלל מקצועות חופשיים, ואפילו גדר הם לא מוכנים לשים סביב היישוב. שלא לדבר על שיטות ההתרחבות הנחושות שלהם - על כל גבעה באזור אפשר לראות בית ועוד בית, נקודות קטנות, כמו מסמרים עיקשים בתוך הסלע. כך או כך, מדובר באחד היישובים הכי יפים בארץ, עם שפע של מעיינות, הפזורים בכל האזור. אפילו ההגעה לישוב מכיוון בית שמש אינה מצריכה מאמצים יוצאי דופן.
יקי הוא מוותיקי בת עין. איש מאמין, מסביר פנים ומקסים, עם חיוך רחב לכולם. לפני שנה החליט להקים את החומוסייה שלו, במורד הוואדי, ליד אחד המעיינות, להנאת כל הטובלים והמטיילים במקום. מבחינתי, כמובן, מדובר במקרה קלאסי של שתי ציפורים במכה אחת: האפשרות המדהימה להתרענן ולשבוע באותו מקום. יש דבר יותר טוב מזה? את החומוס שלו מכין יקי בכל כמה שעות: תנאי השטח פשוט אינם מאפשרים אחרת. הכל טבעי ופשוט, ללא טכנולוגיה מתקדמת.
ישבתי לי בהנאה אל מול נוף ארץ בראשית, בוסתנים ירוקים מכול עבר, טראסות עתיקות ימים, בריזה קלילה עולה בוואדי ישר לתוך הסככה הקטנה, נוף נדיר בארץ מכווצת מטבעה. יקי הולך להכין את החומוס. חומוס בסיסי ולא מסובך, קצת כבד, עם מעט טחינה. הטחינה, ייאמר לחובתה, היתה קצת דלילה, אבל היום, עם מחירי הטחינה, מי לא מדלל אותה קצת יותר מדי. מטעמי כשרות, אין במקום גם פול, אז לקחתי חומוס גרגירים. זה אף פעם לא מזיק. קיבלתי גם פיתות עבודת יד מהיישוב השכן. הביצים מגיעות מהתרנגולות, שיקי מגדל בעצמו ומסתובבות בין הסועדים במקום כבנות בית. כמה פשוט, ככה קסום. 20 שקל לחומוס ראוי פלוס ביצה, במקום מדהים.
החומוס של יקי. עין חובלה, בת עין. שעות פתיחה: א'-ה' 09:00-18:00, ו' 09:00 עד שעתיים לפני כניסת השבת.
חביתת נקניק במיקום סודי
סביח שמוגש בבית פרטי שהפך למסעדה
לכל הטורים של אוכל רחוב
