בין המחבט לצלחת

מי שלא צפה במשחקי טניס מימיו, וייקלע במקרה לעמוד האינסטגרם של שחר פאר, עשוי לחשוב שמדובר בשפית מקומית מדופלמת. הפיד של הטניסאית הישראלית גדוש רובו ככולו באינספור תמונות מגרות של אוכל שמתעדכנות בקצב מסחרר: מסעדות שף, אוכל רחוב, בשרים, עוגות, אוכל מקסיקני, אסייתי ומה לא.

אז מה הקשר של פאר (27), ספורטאית בינלאומית שמגיל צעיר מתרוצצת במגרשים ועולם האוכל המקומי? לפגרה מסתבר, חוקים משלה. בתקופה הזאת תמצאו אותה מושקעת עמוק בתחביב שונה לחלוטין, יש שיגידו אף סותר, לחבטות הגשה ומשטר תזונה קפדני– המסעדות.

תעלומת עמוד האינסטגרם של שחר פאר הובילה אותנו להיפגש אתה, במסעדה כמובן. את הלוקיישן המועדף השארנו לה, והיא בחרה ביפו תל אביב של השף חיים כהן, אחת מהמסעדות שבהן היא מקפידה לבקר. השף מצדו מראה חיבה אבהית ללקוחה שאוכלת כל כך יפה, שאוכלת אצלו עוד מימי מסעדת קרן שבבעלותו, אז הייתה ילדה קטנה. היא אף מלינה בפניו בחינניות על כך שהמנות המפתות מתקררות בזמן שהצלם מתעקש לקחת עוד כמה טייקים.

מה הסיפור שלך עם אוכל?
"אני מאוד אוהבת לאכול. כל דבר. מתוקים, חריפים, מלוחים. יש דברים שאני פחות אעדיף אבל בגדול אני אוהבת כמעט הכל. מהאוכל הכי פשוט, אוכל רחוב במקומות הכי מגעילים שאנשים לא היו אוכלים בהם, ועד למסעדות גורמה. את רואה, כשאני מדברת על זה עולה לי מיד חיוך. אני אוהבת לבלות, לטעום דברים וטעמים חדשים".

איך הגעת לעולם האוכל?
"אחותי ובעלה שמאוד אוהבים לאכול הכניסו אותי לזה, בעלה של אחותי מבשל מדהים. אבל בסופו של דבר הכי פודי במשפחה זה אבא. בגג של ההורים שלי יש טאבון בשנה וחצי האחרונות והרבה מבשלים אתו. הכל סביב אוכל. אבא שלי כבר צוחק עליי שהכי חשוב לי זה לדבר על אוכל. כשהיינו ילדים ההורים לקחו אותנו כל כמה זמן לאכול בחוץ. הם לימדו אותנו לאכול יפה, נימוסין. הלכנו גם למקומות יותר פשוטים וגם למקומות כמו ארקדיה (של השף עזרא קדם, ג.ג) וקרן, המסעדה של חיים (כהן, ג.ג) בזמנו. היינו ילדים קטנים כשבאנו לארקדיה והשפים נורא נלחצו מאתנו אבל אכלנו הכל". ההורים של פאר נתנו לילדים להתנסות ולטעום מכל מנה ומנה והחדירו בה יחד עם הדרייב להישגיות ספורטיבית גם את התשוקה לאוכל. "זה מהבית. אחר כך זה המשיך עם בעלה של אחותי ואחותי, והיו לי גם בני זוג שנורא אהבו אוכל".

כשפאר כבר נמצאת בארץ היא מבקרת בכמה שיותר מסעדות. "עכשיו כמובן חרשתי את העיר", אומרת פאר ומוסיפה בחיוך, "אני לא מעלה הכל באינטסגרם, כבר לא נעים לי". בתור ספורטאית שאמנם שורפת מאות קלוריות במגרש, קשה לדמיין אותה זוללת סטיקיים ודופקת קינוחים ככל העולה על רוחה ומיד לאחר מכן עולה למגרש. תזונה שכזאת, מסתבר, אכן לא אפשרית בענף הספורט המקצועני. "באימונים מתקיים משטר שאפשר ללכת במהלכו פעם בשבוע למסעדה. אבל כשאתה מתחיל להתאמן ונכנס לזה אתה לא רוצה לאכול כל היום אוכל שמן". הפגרה, לעומת זאת, מספקת אופרה אחרת. כמויות גדולות ומנות משמינות לא מלחיצות אותה - שנים של ניסוי וטעייה עם גופה לימדו אותה בדיוק כמה נכון לה לאכול, מה לשלב בצלחת ומתי. "אני מאוד מחושבת ויודעת לשים את הגבולות. כשאני מתאמנת בארץ אני מתפרקת יותר ומאפשרת לעצמי. עוד שבוע וחצי מתחילה תקופת ההכנה, ואז אוכל מסודר ובריא ולא שטויות עם הרבה שומן וקרמים. ברגע שאני מגיעה לתקופה של תחרויות, כמה ימים לפני אני כבר מתחילה במשטר תזונה שכולל יותר ירקות, מזונות דלי שומן, כדי שתהיה לי אנרגיה. מסעדות זה לפגרה ואחרי תחרות אני יכולה לאכול מה שבא לי. בסופו של דבר טניס זה ספורט עצמאי אז אני יודעת לשמור על עצמי ומה הגוף צריך כדי לבוא בשיא למאני טיים".

בעוד שהמודעות העצמית מאפשרת לה לזלול בתקופות מסויימות מבלי לחשוש כפשוטי העם מההשלכות המשמינות, מעניין לראות כיצד מתייחס המאמן שלה לתחביב הקולינרי שלה. באופן מפתיע, הוא תומך בה לחלוטין. "הוא אמר לי שאני חייבת להיות מבקרת מסעדות", היא אומרת במבט שובב כשנשאלת על גישתו לעניין. "בסופו של דבר אני לא ילדה קטנה. אני בת 27, הוא רואה מה אני אוכלת לפני ואחרי משחק".

מה את הכי אוהבת לאכול?
"אני באמת אוהבת כמעט הכל. אסיאתי, סושי, תאילנדי, אוהבת אוכל צרפתי. אני יכולה להיות הרבה זמן בחו"ל ואז פתאום בא לי אוכל של אימא. חמין, לזניה, מרק תירס, עוף, זה מאוד תלוי בתקופה".

מסעדה פייבוריטית?
ליפו תל אביב אני מגיעה הרבה, אני מאוד אוהבת את חיים. יש לנו קשר מדהים, אבל אני גם מנסה לגוון. הייתי בטאיזו השבוע והשף (יובל בן נריה, ג.ג) אמר לי 'לא היית פה כמה חודשים' אני אומרת סליחה אני עובדת, טסה, יש משחקים, זה יותר מדי. יש תקופות שבמהלכן אני חוזרת ליומיים שלושה, אז אי אפשר בזמן הזה לתקוע את כל המסעדות שיש". לצד מסעדות מושקעות, פאר גם שומרת אמונים לאוכל רחוב כשבפיד שלה תמונות מארוחות במזללות רחוב כמו נקניקיות ב'ויטרינה', אוכל רחוב אסייתי ב'דה באן' וגם מבקרת בדוכני האוכל הפשוטים ביותר. "אתמול למשל הייתי בבוטקה של שיפודים ביפו, 'דני ברברי', אני גם אוהבת לנסות כל מיני דברים אותנטיים יותר".

עמוד האינסטגרם של פאר מתעדכן מדי יום, בעיקר בתמונות של אוכל, והיא דואגת לעקוב אחרי שפים, פודיז ואנשי אוכל רבים, ומרבה להגיב אצלם. פאר, שפעילה גם בפייסבוק, ובטוויטר משתמשת ברשת האינסטגרם בעיקר למטרות קולינריות. "באינסטגרם זה בעיקר אוכל. חברה שלי צוחקת עליי שכל האינסטגרם שלי זה אוכל. דווקא שם ביחס לטוויטר ולפייסבוק אני פחות חזקה אבל הכי נהנית מזה כי יש תגובות ולייקים. הרבה פעמים הלכתי למסעדה בגלל מנות ששפים העלו באותו יום. אני שואלת אם יש את זה היום ובאה".

פאר לא רק עוקבת באדיקות אחרי עולם האוכל ברשת החברתית, אלא גם הכירה בזכותה לא מעט פודיז והתחברה אתם. "שבוע הבא יש לנו ארוחה שאנחנו עושים על הגג של ההורים שלי בבית עם הטאבון על האש אצלנו אתם. אני הולכת אתם לצהריים, או שעושים ביחד ארוחות ערב. זה מדהים, עולם שלם של אנשים שלא רק אוהבים אוכל הם גם מאוד איכותיים ולא הייתי מכירה אותם אם לא האינסטגרם והאהבה שלי לאוכל".

יש מצב לקריירה במסעדנות?
לגמרי. אני לא מתיימרת לפתוח מקום מחר אבל נפגשתי כבר עם אנשים שאמרו שיתחילו ללמד אותי ואני אכנס לזה לאט לאט. אני לא ידעת אם אני אפתח משהו בסופו של דבר, אני לא אוהבת לקחת יותר מדי סיכונים אבל אוהבת לארח, מינגלינג ולהיות עם אנשים ואוהבת אוכל. אז כמה שפים כבר אמרו לי, תיכנסי למטבח להבין מה קורה. אני בכל אופן לא אכנס למשהו שאני לא אדע מא' עד ת'". פאר לא רואה את עצמה מבשלת, אבל בהחלט הצהירה על רצונה להשתפשף בתחומי המטבח השונים. כך למשל, היא העלתה תמונה שלה מתנסה במטבח של קפה איטליה, כחלק מהגישושים הראשוניים והודיעה שם "מתקדמת לאט לאט לעבר היעד". כשנשאלה על ידי אחד השפים העוקבים ענתה שם "המטבח זה לא היעד".

פאר דואגת לטפח את התחביב על אש קטנה גם בתקופות שהיא בחו"ל, במהלכן היא שומרת את האצבע על הדופק הקולינרי בישראל. "כשאני בחו"ל יש לי קצת זמן להכנס לאינטרנט בבוקר. דבר ראשון אני נכנסת לאתרי אוכל, בודקת מה חדש, מסעדות חדשות, מה אכלו איזה מנות יש. יש לי רשימה בפלאפון איזה מסעדות אני רוצה לאכול איפה הייתי וככה יש לי את הציפייה לחזור לארץ".

אז מה עם מדור משלך בוואלה! אוכל?
"אם תציעו אני אתאמן על הכתיבה ואני בעד".