פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המונה טועם: לאכול ולשבוע ברהט בפחות מ-10 ש"ח

      המונה מגיע לרהט ומוצא במאפייה נהדרת בצקים בדואים משגעים במילוי עשבים מקומיים, ומצליח לשבוע בפחות מ-10 שקלים

      המונה טועם מאפה רהט (קובי רובין)
      סבנח, מאפה ממולא ירק ב-5 שקלים (צילום: קובי רובין)

      בתקופה הנוכחית לא קל להיכנס לרהט. האווירה מתוחה, אבל התושבים מנסים להחזיר את העיר למסלולה. לפני קרוב לשנתיים הגעתי לרהט ומצאתי את המנסף של סולטאן, מקום אותו אני פוקד כל פעם כשאני יורד דרומה. המטבח הבדואי הקלאסי הוא לא מהמתוחכמים, מאפייני המטבח המדברי דלים בתבלינים, רק להזכיר לכולנו שהאזור היה בעברו אזור עני ומרוד, את המושג ארץ זבת חלב ודבש מישהו אחר המציא.

      שאלתי את התושבים מה עוד יש לאכול כאן. הייתי צריך להזכיר לעצמי לעבור לערבית כמעט בכל פעם שפניתי לתושבים. יש שמסתכלים עליך במבט של מה אתה עושה פה בכלל? אני לא נרתע ממבטי פליאה, הכובע של המונית די מסגיר אותי, תשובות מעניינות לא היו להם בשתי השפות.

      המשכתי לנוע על הציר המרכזי, אפילו נכנסתי לסיבוב רגלי בתוך השוק, קניתי כרוב בלאדי לממולאים, חציל בלאדי, יש טחינה מעולה בבית, ההמשך ברור, אבל מקומות לאכול לא מצאתי בכלל, השוק פונה יותר לכלל האוכלוסיה המקומית, זה הסופרמרקט שלהם.

      המונה טועם מאפה רהט (קובי רובין)
      מאפיה פשוטה עם שלט שלא פונה לקוראי העברית

      כמעט אמרתי נואש אבל אז החלטתי לחתוך מהכביש לכיוון שורת חנויות מקומית, זיהיתי מאפייה פשוטה. השלט עצמו בכלל לא פונה אל קוראי העיברית, מה שהופך את המקום ליותר מעניין. הרעב דיגדג גם ככה, יאללה, נעצור נראה מה יש לאכול. הייתי בטוח שיש במקום רק פיתה דקיקות, את הפיתה הענקית והדקיקה שהיא כמו נייר פרגמנט אף פעם לא הבנתי, אבל הבדואים אוהבים אותה.

      ניגשתי את הדלפק בחשש קל, הבטתי וזיהיתי מאפים בדלפק, ומשהו שנראה כמו משולש סמבוסק. שאלתי מה יש בסמבוסק, בעל המקום, אשרף, תיקן אותי. השם של המשולש הוא סבנח, מאפה ממולא ירק מהאזור (סוג של תרד בר), עשב מקומי שכולם אוהבים. שאלתי למחיר, 5 שקלים. אחרי חימום קל אשרף הגיש לי את הסבנח ואני ישר נגסתי, לא חיכיתי לצלם, זו לא פעם ראשונה שזה קורה לי, לא הצטערתי. כמה פשוט, ככה מעולה, הבצק שלו רך מאוד ונעים, המילוי הפשוט מעולה, וזאת מנה שאשרף מכין כל היום.

      זה לא נגמר כאן. בעודי נדהם מההפתעה שנפלתי על פנינה אמיתית, הסתכלתי על כל הדלפק, בצד שמאל היה מונח מאפה מלבני ענק. שתי שכבות ובתוכם מילוי, שאלתי את אשרף והוא אמר לי מאפה של זעתר ובולגרית, 15 שקלים מחירו. בשיא התמימות הייתי בטוח שהוא הולך לתת לי חצי מהמאפה האימתני, אבל לא. להפתעתי כל המלבן היה בדרך לתנור.

      אם תסתכלו טוב בתמונה תזהו את הקריספיות עליה אני מדבר. אשרף מכין את הבצק שלו בצורה הכי טובה שהוא מכיר, הוא לא מבין שהוא עושה את מה שכולם אוהבים לאכול בתל אביב, רק שבתל אביב על רבע מהלחם משלמים פי ארבע בקלות. ביקשתי לחתוך לי לשניים, אין סיכוי שאצליח לגמור יותר מזה. האמת היא שרבע של המנה הספיק לי אחרי הסבנח, את השאר השארתי לבית. המאפה הזה הוא קריספי מבחוץ עם רעש מדהים שעושה כל ביס, מתוך הפה לאוזניים. המילוי עצמו רך וטעים עם בולגרית שמעניקה מליחות וזעתר אמיתי. כנהג מונית אני מומחה בחשבון פשוט. 5 שקלים סבנח, 15 לחלק ל-4 זה 3.75. בסך הכל, אכלתי ושבעתי ב-8.75 שקלים בלבד.

      המקום של אשרף אלאפיניש. אחרי כיכר צאלח אל דין מכיוון מערב למזרח נמצא בצד שמאל . הכי טוב להתקשר ולשאול להוראות. 0526151766. לא כשר. שעות פתיחה: א'-שבת 07:00-24:00


      לכל הטורים של המונה טועם