ווידיאו מתוך ראיון עם מיכל אנסקי בפתיחת אחד העם אחד
תקופה לא פשוטה עברה על אשת הקולינריה ושופטת מאסטר שף מיכל אנסקי. רק לפני מספר חודשים פתחה את מסעדת אחד העם אחד, הספיקה לחטוף ביקורת אוכל קטלנית ממבקר האוכל של הארץ, שגיא כהן, ולאחר מכן הודיעה קבוצת רוביקון וקרן קלע, שהשקיעה את הכסף במסעדה ומיזמים נוספים של אנסקי, על פירוק. לאחר שנודע רשמית שעקב מצבה הכלכלי של רוביקון מסעדת אחד העם אחד סוגרת את דלתותיה יצאו גם עובדי המסעדה שפוטרו נגד אנסקי. כעת היא משיבה לכל ההאשמות נגדה בפוסט ארוך שפרסמה אמש בעמוד הפייסבוק שלה שמובא כאן במלואו.
"מי שעוקב אחרי העיתונות הכלכלית בשבועות האחרונים סביב הקריסה של חברת רוביקון וקרן קלע, נוכח לדעת כי האש מופנית שוב ושוב למסעדה בנווה צדק (אחד העסקים של רוביקון) מאחר שהייתה מזוהה איתי. לרוביקון היו למעלה מ-40 חברות עם יזמים ופעילות בהיקף של 300 מיליון שקלים, אבל השם שלי עושה את הפרשה סוערת ומעניינת יותר, ובכך הפכתי בעל כורחי להיות הפרזנטורית של המשבר של חברת רוביקון.
רוביקון רכשה את ננה בר, לימים מסעדת "אחד העם אחד" ורצתה לתת לה זהות. הרצון של רוביקון התיישב מצוין עם החלום שלי להגיש אוכל מקומי מעולה באווירה שמחה. רציתי לחבר בין החקלאים שאני מכירה היטב משוק האיכרים שלי לידיים אמונות של טבחים. רציתי להגיש אוכל ישראלי עונתי שיש בו גם היסטוריה וזכרונות. אני עדיין מאמינה גדולה במטבח הזה ובחיבור הזה.
ההסכם ביני לבין המשקיע היה מבוסס על הקמת מסעדה אשר תסתמך על השם שלי, על המוניטין שרכשתי ועל הייעוץ המקצועי שסיפקתי. זה היה הסכם שמבוסס על אמון הדדי.
יש מספר עובדות שחשוב לי להבהיר:
- מעולם לא עסקתי בניהול המסעדה. ניהול מסעדה הוא מקצוע מורכב שדרושים בו ניסיון ולמידה. שמחתי שיש למסעדה מנהל מצוין ממנו זכיתי ללמוד המון מדי יום.
- מעולם לא החזקתי במניות המסעדה. הייתי הפנים שלה, הרוח מאחוריה ועל העבודה הזו, על הימים והלילות והנשמה שהשקעתי, לא קיבלתי כל תשלום.
- המסעדה נסגרה אך ורק משום שהמשקיע שעמד מאחוריה התרסק.
עד רגע הפירוק לא האמנתי שהמסעדה תיסגר. אני עדיין מתקשה להאמין. ביום שישי, אחרי שנכנס העורך דין המפרק, ארז חבר, למשרדי החברה שילמתי מכספי הפרטי עשרות אלפי שקלים כדי לקנות חומרי גלם ולשלם לספקים של המסעדה. הנהלת חברת רוביקון הבטיחה לי שמדובר רק בעניין פרוצדוראלי, ושהכסף יחזור אלי תוך כמה ימים. הכסף מן הסתם לא חזר, וכך גם שכר העבודה על חודשי עבודה ארוכים וכל ההשקעות שלי ברוביקון ובקרן קלע.
בפגישה שקיימתי עם העובדים הבנתי שהוצג להם שאני המעסיקה שלהם. זה לא נכון. המעסיק שלהם הוא חברת רוביקון. למזלם, הם מוגנים בחוזה עבודה תחת חוק הביטוח הלאומי. אני יודעת שיתכן שיעברו חודשים ארוכים וקשים, אבל בסופו של דבר הם יקבלו את שכרם מקופת המפרק או מהביטוח הלאומי. אני מקווה שזה יקרה מהר ואסייע במה שאוכל לשם כך.
גם אני הגשתי תביעה באופן אישי עבור עבודתי והשקעותיי. אחרי שפגשתי את העורך דין המפרק והבנתי שהמסעדה בסכנת סגירה דיברתי עם מסעדנים רבים בישראל וגם בעולם שרצו להיכנס כמשקיעים אלטרנטיביים, אך לצערי עורך הדין המפרק דחה את כל ההצעות מסיבותיו שלו.
רוב העובדים הבינו את המצב ולא הייתה להם כל טענה כלפי. להיפך - הם גילו איפוק והבנה, חיזקנו אחד את השני והקשר איתם ריגש אותי מאד בימים הקשים האלו. לצערי קומץ מלצרים פנה לאמצעי התקשורת על מנת לעשות שימוש בשמי ובכך להפעיל לחץ על המפרק של רוביקון. אני לא שופטת אותם על כך. אבל המפרק הוא זה שפיטר אותם. חשוב לי שכל עובדי המסעדה ידעו שאני נמצאת שם בשבילם ואם מישהו נפגע או הרגיש נטוש אני מתנצלת על כך אישית ומעומק הלב.
התקשורת היא חרב פיפיות. פעם בעד, פעם נגד. התקשורת חבקה אותי בשנים האחרונות. לפני שבועיים הופעתי בידיעות כי קיבלתי תואר כבוד מנשיא ממשלת איטליה והשבוע אופיע שם כי המסעדה שהייתי הפנים שלה בארבעה וחצי החודשים האחרונים נסגרה. אני נוכחת כעת בצידה הפחות נעים של התקשורת ומחויבת לעמוד בכך. אתם, החברים שעוקבים אחרי כבר שנים ארוכות מכירים היטב את המקום שאני באה ממנו.
הפתיחה של המסעדה הייתה הדרך שלי לפגוש רבים מכם מקרוב, אני מקבלת את כל המכתבים שאתם שולחים לי ואני מקבלת מכם המון כוח.
למרות המכה הכואבת של סגירת המסעדה אני אמשיך להיות מי שאתם מכירים: אמא, אישה ויזמית, שלא מפחדת לחלום.
המסעדה לצערי נסגרה אבל אני ממשיכה בדרכי שלי לחלום, לעשות ולהאמין בבני אדם.
מיכל".