פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      למה בישראל אין מסעדות חוף ראויות?

      לעומת מדינות אחרות השוכנות על הים, אבי אפרתי עדיין לא הצליח למצוא מסעדת חוף ראויה שאינה עונה על ההגדרה "מלכודת תיירים". הוא קיווה כי המהפך שביצעה ים 7 יביא את הבשורה, אך לצערו הוא גילה שאינה שונה מאחיותיה לחוף

      הנוף של מסעדת ים 7 בהרצליה (מערכת וואלה! NEWS , אבי אפרתי)
      למה להתאמץ על אוכל טוב כשיש אחלה נוף? המרפסת של מסעדת ים 7 (צילום: אבי אפרתי)

      ים 7 היא חלק מנוף חופי הרצליה שנים ארוכות. כל השנים הללו, למעט פאזת פתיחה המגובה במסע יח"צ, תפקד המקום מתחת לרדאר. אם אתם לא מבאי החוף בהרצליה, לא שמעתם עליה. מצד שני, על כמה מסעדות חוף בישראל כן שמעתם? בניגוד לאומות קולינריה רבות השוכנות לחוף אוקיינוסים וימים, בהן תוכלו למצוא גם מסעדות מצוינות או לפחות ראויות על החוף, אצלנו - תשכחו מזה. למה להתאמץ על אוכל טוב כשיש אחלה נוף?

      בכל העולם פוקדים מקומיים כתיירים מסעדות חוף. בכל העולם תיתקלו בריביירות למיניהן במלכודות תיירים לרוב. רק שלצדן ישנם מספיק מקומות שמתייחסים ברצינות לאוכל, חלקם גם מצוינים. רק בישראל מקדם הזלזול קולוסאלי. ניצול היתרון הטרומי שמספק הלוקיישן הוא מהציניים שניתן לתאר.

      בתוך המציאות המעט עגומה הזו מגיחה כעת ים 7 עם יומרה לקצת יותר. יש לה שף חדש, ששימש בעבר סו שף בסבסטיאן הסמוכה, באזור התעשייה של הרצליה פיתוח, וגם תפריט חדש. במילים אחרות, במקום להמשיך ולהתנהל מתחת לרדאר, החליטו בים 7 לצאת לאור. כמי שמחפשים בנרות מסעדה שתיתן קצת יותר מהבנאליה לה הורגלנו (במקרה הטוב) לחוף ימים, מיהרנו לקפוץ לים 7, לחפש קצת אוכל טוב על החוף לשם שינוי.

      קשה להפריז בתיאור קסם הישיבה על המרפסת החיצונית בים 7 בשעת שקיעה. יש קסם אסקפיסטי אמיתי שבשילוב קצת אלכוהול נכון – יין לבן או בירה, שבכוחו לספק הפוגה מרנינה למדי מתלאות היומיום.

      מנות לביקורת מסעדה ים 7 הרצליה (יח"צ , מתן כץ)
      כבישה שנעשתה ברישול ומליחות נוראית. סלמון כבוש (צילום: מתן כץ, יח"צ)

      באנו לחפש אוכל שיעשה את ההבדל. כזה שיפריך את הכלל הישראלי המבאס לפיו ככל שהנוף נאה יותר, האוכל בעייתי יותר. הגיע התפריט. סלטים, קרפצ'יו, פטה כבד, פלפלים וגבינת המאירי וגם סקציית טפאס; דניס-סלמון-מוסר בסקציית הדגים; המבורגר-קבאב-חזה עוף ואנטרקוט באגף היבשה; וכמובן פסטות. מיש-מש כל ישראלי שמכוון למכנים משותפים רחבים, להבדיל ממטבח עם תפיסת עולם ברורה ומנומקת. מכאן לא תצא הבשורה החדשה לקולינריה הישראלית, זה ברור. מבט בתמחור הבהיר שים 7 היא גם לא אות ומופת לסצנה במקדם ה-Value for money. רף הציפייה הועמד לפיכך, לא מאוד גבוה: אוכל הוגן והגון שעשוי כהלכה.

      סלמון כבוש וקרם פרש (56 שקלים), סלט פירות ים תאילנדי (62 שקלים), חומוס (32 שקלים) ולחם (18 שקלים) היו הראשונות. הסלמון הכבוש היה רע במיוחד. כבישה שנעשתה ברישול, בלא שמרקם טעמים מורכב וראוי יצליח לבשם את בשר הדג, קבלנו משהו ברוטאלי ואלים, מלוח נורא, בלתי מתאבן בעליל, שבנוסף לכל גם נחתך עבה מדי. סלמון שכבוש במיומנות יכול להיות מעדן. כאן קבלנו מנה מצערת.

      הסלט התאילנדי לא נפל נמוך מדי. היו בו מעט שרימפס וקלמרי שלוקים על אטריות זכוכית ושאר החשודים המיידיים: פפאיה, נבטים, שרי, בצל סגול, מלפפון, כוסברה, פיש סוס, לימון וצ'ילי. השרימפס (ככל הנראה קפואים במקור) היו במצב צבירה תקין. הקלמרי פחות. הם היו צמיגיים משהו. שאר הרכיבים חברו לסלט שלא היה בו פגם אמיתי אבל גם לא חן, ייחוד או ערך מוסף כלשהו מהסוג שמצפים במסעדה. גם בשלן חובב שיעקוב אחרי ההוראות הנתונות, במתכון אסיאתי בסיסי לגמרי, בוורסיה משוכנזת למדי שלו, יעמיד תוצאות דומות. במילים אחרות: אולי לא פלצות כמו במנה הקודמת, אבל לא בשביל זה באים למסעדה.

      מנות לביקורת מסעדה ים 7 הרצליה (יח"צ , מתן כץ)
      גם בשלן חובב יוכל להעמיד תוצאה דומה. סלט פירות ים תאילנדי (צילום: מתן כץ, יח"צ)

      החומוס הוזמן כסוג של גיבוי, למקרה אסון. הוא הוגש, לצד מיני פיתות, בפרופורציה קטנה מזו המקובלת במנות חומוסיה והיה עשוי סביר. תכל'ס, הוא היה המנה הפחות בעייתית בסט הפתיחה.

      המשכנו. לא מצאנו סיבה כלשהי לשלם 105 שקלים על פילה סלמון עם תפוחי אדמה ויוגורט או 119 שקלים על פילה דניס בירקות ירוקים. קצת מופרך כל זה, בוודאי בהתחשב באיכויות העומדות על הפרק. הלכנו על הליין היותר עממי בתפריט: שרימפס וקלמרי מטוגנים (78 שקלים), המבורגר ים 7 (72 שקלים) ופסטונטי נפוליטנה ומסקרפונה (58 שקלים). אם כבר ים וחוסר יומרות, שיהיה באמת.

      לא ציפינו ממנת המטוגנים לפירות ים מסוגה עילית. זה סביר שברף התמחור הזה יוגש חומר גלם מופשר. קיווינו, לעומת זאת, שאת הפשוט-פשוט הזה יהיה מי שיידע לעשות. טיגון אינו חלק מהיסוד האמנותי במטבח. הוא יותר או?מנות ומיומנות. קלמרי ושרימפס מטוגנים יכולים להיות חטיף מגניב למדי מן הים. אין דרך לומר את זה על המנה שקבלנו, שקרנה שמנוניות מהסוג הלא נכון, שהסגירה יד מאוד לא מיומנת בטיגון.

      בתוך המפגן הקצת מביך הזה, ההמבורגר, שהיה בסדר, הפתיע לטובה. 250 גרם של בשר סביר, במינוני שומן נכונים, בדחיסות הראויה ובמצב צבירה מדיום כמתבקש. לא משהו ליפול ממנו, אבל בניגוד למנות שתוארו עד כאן, על המבורגר ובירה כן הייתי מוכן לשבתם בים 7, בפרט בשקלול הנוף.
      הפסטונטני הייתה מנת פסטה אפויה ברוטב נפוליטנה עם חצילים, זיתים, גאודה, פרמזן ובזיליקום עם תלולית מסקרפונה מעל. היא החזירה בבת אחת לעגמומיות. מנה חובבנית ממש שמסעדות שמכבדות את עצמן כבר מזמן לא מחזיקות בתפריט.

      חלקנו קרמבל תפוחים עם גלידה (42 שקלים) לקינוח שאולי לא היה יוצא דופן אבל בהחלט תקין.

      אם הולכים על עיקרית דג בים 7, אפשר לצאת בלמעלה ממאתיים שקל לראש, לפני נוזלים ושירות. מופרך ומיותר בהתחשב ברמת האוכל. אם בוחרים בליין מנות עממי יותר, עם עיקריות כמו המבורגר, פסטה או טוגני סי פוד, מגיעים למספרים מתונים יותר. הסכום המתואר כאן משקף ארוחה שתספיק לשלושה מבוגרים רעבים. האם זה הופך אותה למומלצת? לא ממש. לא רק שים 7 לא מצליחה לספר משהו קצת אחר ממסעדות חוף ישראליות טיפוסיות מהזוג המוכר, לאור הארוחה המתוארת לעיל כלל לא ברור שהיא מנסה. את ליטרת אווירת החוף הקייצית הנהדרת נשאב להבא במזללות הפשוטות יותר, אלו שמפקיעות את מחיר הבירה, הצ'יפס והאבטיח והאופק הקולינרי שלהן מושתת על שניצלונים מטוגנים לטף. אוכל אמיתי נמשיך לחפש במקומות שאינם חופי הים התיכון הישראלי.

      ים 7, רמת ים 122, הרצליה. 09-9566950. לא כשר

      חשבון ארוחה במסעדת ים 7 (עיבוד תמונה)
      חשבון, בבקשה (צילום: אילוסטרציה)