עוד משנות השישים המוקדמות, המרכז של הקהילה העיראקית בישראל התמקם באזור ברמת גן. את פלפל גורג'י אני זוכר מימים עברו, על פינת הרחובות ז'בוטינסקי וביאליק, ימים בהם נסעתי כנער באוטובוסים. בשנים האחרונות כל האזור עבר מתיחת פנים רצינית ופלפל גורג'י הועבר אחר כבוד לחלק היותר מזרחי של רחוב ז'בוטינסקי בצד השני של הכביש.
סבא פלפל היה זמר מפורסם בשנים שקדמו לפתיחת החנות. אבל הפרנסה האמיתית לא הייתה בזימרה ולכן פתח את החנות לפני כ-45 שנה. החנות התמחתה במיטב המאפים של העיראקים, תמיד היה בנמצא בעבע בתמר ועוד מיני מתוקים. עם השנים הבן אבנר לקח פיקוד והוסיף להיצע את מיטב המטוגנים של המטבח העיראקי, יחד עם אשתו, אורית בעלת ידי הזהב והבן פלי, על שם הסבא פלפל כמובן. יחד המשפחה יוצקת את המשמעות של המקום.
לכל הטורים של המונה טועם
הגעתי למקום ומצאתי את אורית מטגנת סמבוסק על האש. רק לפי התנועה שבה היא הפכה את הבצק ידעתי שיהיה טעים. יש יותר מדי אנשים בתל אביב חמושים בבגדי שף ותיק של סכינים שאף פעם לא ידעו לחתוך איתם כמו שאורית יודעת לסובב נכון את הסמבוסק בתוך המחבת הלוהטת. נכנסתי לכוננות שמן רצינית וחיפשתי נייר סופג להצלה.
אבנר אמר לי לקחת גם קובה בורגול עם בשר, ביחד 10 שקלים, שאלתי אם שמעתי נכון, אז כן, 10 שקלים בלבד לצמד הכל-כך מנצח. הקובה היה כולו חגיגה לעיניים ולחך גם יחד. הבורגול היה מתובל, צהוב בלי בושה. הבשר שמילא את הקובה היה מלא בטעם. שתי נגיסות ועברתי לסמבוסק הלוהט, קריספי עד בלי די, חלקו הפנימי היה רך עם מילוי של חומוס חריף שנותן בעיטה מרשימה. הפה והקיבה שלי שרו בסנכרון מלא הללויה, מי אמר שאי אפשר לשבוע ולהתמוגג ב-10 שקלים?
חושבים שזה נגמר כאן? תחשבו שוב. צדתי גם סמבוסק אפוי שיצא ישר מהתנור, גדול ותפוח, מצופה בשומשום זהוב. כזה שמתפצפץ בפה. מילוי הגבינה שטיפה מלוח נוזל קלות החוצה מהבצק הפריך. מזל שהפסקתי בזמן, לפני שהפכתי בעצמי לסמבוסק גבינה. קניתי שלוש יחידות ב-10 שקלים. יצאתי את פלפל גורג'י עם חיוך של ניצחון, כמעט הרמתי את הידיים עם השקיות מרוב התלהבות, שיהיו פקקים על רחוב ז'בוטינסקי, לא אכפת לי בכלל, כל האשמה עליי בבקשה, מי שלא הולך לאכול היום על המקום סמבוסק גבינה או קובה וסמבוסק, לא מכבד את עצמו, תרתי משמע, שיהיה בתאבון.
פלפל גורג'י. ז'בוטינסקי 80 רמת גן.03-5298305. שעות פתיחה: א'-ה' 07:00-19:00 ו' 07:00-15:00
