נושאים חמים

המונה זועם: פלאפל במחיר מופקע

אם כבר לוקחים 18 שקלים על מנת פלאפל צריך לפרגן ללקוחות חזרה. המונה נתקל בשיטת מצליח במלוא תפארתה כשהוא מקבל פיתה זעירה במחיר מופקע

פלאפל (קובי רובין)
המונה טועם פלאפל בפיתה זעירה ברחובות (צילום: קובי רובין)

עד לפני כמה שנים לא ידענו בדיוק איך לקרוא לשיטה הישראלית שבמסגרתה דופקים אותנו בלי שנרגיש. אותה שיטת גזל קיבלה עם השנים את הכינוי הכל כך נכון, "שיטת מצליח", במסגרתה המוכר עובד על הקונה. זה קיים בכל העולם, אבל בארץ זו אומנות לשמה, כולם דופקים את כולם, מה שבטוח, לא משעמם פה אף פעם.

כולם בארץ אוהבים פלאפל, לא מכיר אנשים שאין להם את הפלאפל המעולה המיוחד שלהם, עליו גדלו וחונכו, מאכל מקומי, שעם השנים הצליח להדהים בנסיקת מחירים לא הגיונית ומעצבנת בהתאם. ואני אומר - אם כבר המציאות מחייבת העלאת מחירים, תנו לי ערך מוסף, תשקיעו בי בדברים הקטנים. יש מי שיגידו שאם זה יקר, אז כפי הנראה זה יותר טוב. אז לא, לא המקרה הנ''ל, פרות הן פרות, הן לא קדושות, גם לא ברחובות, סליחה, שעריים.


לכל הטורים של המונה טועם

פלאפל ברחובות (קובי רובין)
הכנת הפלאפל במזנון השכונה (צילום: קובי רובין)

מזנון השכונה הוא מקום ידוע ומוכר ברחובות-שעריים, מוסד מקומי ותיק עם עננת נוסטלגיה שמרחפת מעליו. יש בו לקוחות קבועים ומסורים, לצד תג מחיר מרגיז. פה יש רק פלאפל, הם כנראה יודעים את העבודה, החלטתי בכל זאת להשקיע בעצמי. 18 שקלים למנת פלאפל, לוקח נשימה ארוכה, לא מחיר לכל כיס. הבחור במקום התחיל להכין את הכדורים על המקום, עד כאן סבבה. חיכיתי דקותיים, עכשיו מתחיל החלק העצוב, ממתי מגישים פלאפל בתוך פיתה שווארמה של תחמנים? למה פיתה קטנה כל כך? למה? ככה. המשכתי להוריד את רמת הציפיות, כל מקום רשאי לקבל את מלוא הפרגון, לפחות שינסה לפרגן בחזרה ללקוחות. אולי בסלטים תבוא הישועה.

העפתי מבט מסביב, חיפשתי את בר הסלטים המפואר,מבחר עשיר של תוספות לבחירה, תנו לי משהו, או בלשון הגשש החיוור, על אזוב קטן הייתי מתפשר. אבל לא, ממש לא, תכינו את עצמכם לסלט של רחובות, בצל סגול קצוץ בצורה חופשית עם קוביות של עגבניות. לא מתובל ולא מפולפל. היה גם מלפפון חמוץ בפרוסות, בחזית של המקום טחינה מים, שיפקה וחריף אדום לא חריף בכלל, אם לא הייתי שם לב, היה צריך להוציא על זה פטנט.

פלאפל (קובי רובין)
מזנון השכונה ברחובות. פלאפל בלי ערך מוסף (צילום: קובי רובין)

נכון, זו לא פעם ראשונה שכתבתי על פלאפל ב-18 שקלים, אבל אותם מקומות הצליחו להפתיע אותי לטובה במבחר של סלטים, במנה גדולה ומפנקת, בפיתה ענקית וגדושה בכל טוב מכל הלב. תמיד אעדיף לפרגן למקומות בפריפריה המבודדת שמנסים לשרוד ולכן מקובל שהמחיר מרחף לו מעל לממוצע. אבל לרוב, מניסיוני, מקומות אלו מנסים לצאת מהקופסא המקובלת וממש מתאמצים להרשים ברמת ביצועים על גבול הגאונות לשמה, לא מוותרים לעצמם. כאן בשעריים פשוט הולכים על שיטת הכי פחות בהכי הרבה. נכון, הפלאפל עצמו טעים, אבל מה עם כל המסביב? עכשיו לשאלה המתבקשת, כמה הייתי משלם על המנה של הפלאפל של מזנון השכונה, לא יותר מ-12 שקלים בדחיפה ושכנוע עצמי כבד. האם הייתי חוזר מרצוני לאכול במקום? לא, תודה, מכיר את השיטה.

נקודה למחשבה, סלחו לי על רגישות היתר, רק חושב על האבא או האמא שחולפים ליד הפלאפל ולא יכולים לעצור לאכול עם הילדים, כי יקר מדי האוכל העממי בימינו.

מזנון השכונה. הרצל 79 רחובות. שעות פתיחה: א'-ה' 08:30-23:00 ו' 08:30-שעה לפני כניסת שבת