נושאים חמים

לאכול כאן כל יום: אורז בוכרי מדהים בתל אביב

הפינה של אלי בת"א מייצגת עבור המונה את האושר בהתגלמותו: צלחת עצומה המתפקעת מכמויות נדיבות של בחש - אורז בוכרי, עם שפע כוסברה, סלט, וצ'יפס ביתי במחיר המדהים של 24 שקלים

אורז בחש בוכרי בפינה של אלי (קובי רובין)
צלחת מתפקעת מאוכל ב-24 שקלים (צילום: קובי רובין)

כל כמה שנים מתחלפת הבעלות על הפינה של רחוב טברסקי 4. בכל פעם מגיע עוד אחד שמנסה להמציא את הגלגל, נכשל ונעלם. כל זה השתנה מאז שאלי הגיע, יש תור ארוך והלקוחות מצטופפים לאורך שעות הצהריים. לפני כמה שבועות הצטרפתי לתור. לא אשקר לכם, זה לקח הרבה זמן, אבל המחירון הצדיק את הציפייה. הכל היה בזיל הזול, מהפלאפל ועד למנה עם המחיר מרקיע השחקים של 24 שקלים בצלחת, ממש הגזמה פרועה. הפעם השקעתי בעצמי, לפעמים זה ממש מותר והזמנתי מנה של אורז בחש וחזה עוף עם בצל מטוגן.

קצת לא האמנתי כששילמתי, אלי לקח צלחת לא קטנה ומילא אותה בחזה עוף והרבה יחד עם הבצל המטוגן הכי מתוק שטעמתי לאחרונה. חזה העוף היה רך ונגיס בדיוק כמו שכולם רוצים כל הזמן, הבצל המתיק את הכל לטובה. אלי נאמן למוצאו הבוכרי לא מעגל פינות במטבח העדתי הנפלא הזה. עם צוות נשי מאחורי הקלעים על טהרת העדה, הם מכינים אוכל טרי מדי יום, פעם פלוב ופעם בחש. כמתבקש מהמוצא הטוניסאי שלי, אז אם אפשר היה לשים כוסברה על הכל הייתי מאושר. אלי מכין במקום בחש עם הכי הרבה כוסברה שרק אפשר, איך הטוניסאים לא חשבו על מנה כזאת?

לכל הטורים של המונה טועם
המנה שגרמה למונה לאכול ירוק
מצקת חומוס שכולה אושר צרוף

בר הסלטים בפינה של אלי (קובי רובין)
כשנדחפים לבר סלטים, זהירות ששום דבר לא יפול מהצלחת (צילום: קובי רובין)

על הצד קיבלתי מערום של סלט בדואי חריף עד כדי דמעות שמחה, סלט טרי ופשוט עם פלפלים ירוקים בפרוסות, הקיץ היה יבש עד למאוד והחריפות בהתאם, בין פצצת אטום לפצצת מימן, אתה צועק הצילו ואומר תודה באותה נשימה. זוכרים צ'יפס של אמא בבית, אז אותו דבר גם כאן אצל אלי, לא צ'יפס חד גוני, נתחים ענקיים ודשנים מלאי טריות וטעם. חוץ מזה יש גם בר סלטים צנוע, עכשיו תנסו לעקוף את כולם עם הצלחת המפוצצת שלכם מבלי שיפול ממנה משהו.

אוכל רחוב צריך להיות תמיד זול וזמין, לא מסובך, מוכן לאכילה, בלי למתוח את זמן המשתמש. יש מיקרים בהם אי אפשר להמנע מלהוסיף מלח, קצת זה עוד בסדר, אם אתם מוצאים את עצמכם מוסיפים יותר מידי מלח, לא מסובך להבין שלא טעים לכם. האוכל של אלי כל כך טעים ומתובל בדיוק, ששכחתי מקיומה של המלחייה.

אז ככה לסיכום, הלוואי על כולנו אורז בחש כל יום בבקשה, להגיע לאכול בשעות הראשונות של הצהריים, גם פחות תור, גם יותר טוב. אלי נותן לכל אחד ואחת את מלוא תשומת הלב עד הרגע האחרון, נא להתאזר בסבלנות, תעמדו בתור ותבלמו את העקיפות. אם מישהו מזמין לכל המשרד, תביאו משהו לנשוך חזק, זה לוקח זמן. הלוואי עליי לאכול שם כל יום, כמו בן אדם, בתאבון לכולם, 24 שקלים לצלחת של אוכל בתל אביב, על זה נאמר, הללויה.


הפינה של אלי. טברסקי 4 תל אביב. 052-4065522. שעות פתיחה: א'-ה' 09:00-17:00

הפינה של אלי (קובי רובין)
עוד לקוח מרוצה (צילום: קובי רובין)
תור לבחש בפינה של אלי (קובי רובין)
מחכים בסבלנות. זה שווה את זה (צילום: קובי רובין)
הפינה של אלי (קובי רובין)
טברסקי 4. כבר לא פינה מקוללת (צילום: קובי רובין)