פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הספינג' של ישראל: נוסטלגיה מתוקה בטיגון עמוק

      המונה מגיע לעגלה של ישראל בנתניה, נזכר בגעגוע באוכל הפשוט של פעם ומתענג על ספינג' עם אבקת סוכר. נראה אתכם מסתפקים באחד

      ספינג' בנתניה (קובי רובין)
      אחד לא מספיק (צילום: קובי רובין)

      אנחנו מתעסקים באוכל רחוב, לא מסובך בשום צורה, הפשטות בהתגלמותה. מעניין לצפות בתהליך שעובר על השפים בארץ ובחו"ל, שמושכים לכיוון אוכל הרחוב, הכל חוזר להיות יותר פשוט, יותר קטן, כמו פעם.

      לפני הרבה שנים, אי שם בשנות השמונים, אולי אפילו קודם, בהרבה שכונות בארץ הייתה עגלה, בדרך כלל העגלה כללה את הפלאפל של השכונה, לקראת שעות הערב, כאשר השמש הייתה מתחילה לשקוע, העגלה הייתה נשלפת החוצה, עסק משפחתי של אבא וילד שמתלווה אליו. היינו נעמדים ליד העגלה ומחכים שהשמן יתחמם, כבל מאריך היה נמתח לו מאחד השכנים בתמורה למנה חינם. היינו מחכים לראות מי יאכל את הכדורים הראשונים, אם רצית צרבת מהשמן החם, היית אוכל ראשון, תמיד היה אחד שנשבר.

      לכל הטורים של המונה

      הספינג' של ישראל (מערכת וואלה! NEWS , קובי רובין)
      הספינג' של ישראל (צילום: קובי רובין)

      הזיכרון הנוסטלגי הזה עלה לי כשביקרתי בעגלת הספינג' של ישראל. ישראל דווקא לא עושה פלאפל, ומזל שהוא לא עושה פלאפל, כי הוא עושה ספינג', רק ספינג' כל היום, או עד שנגמר לו הבצק. הספינג' של ישראל נמצא בשער הגיא בנתניה, לצד רחוב הרצל, מתחת לעץ, עגלה קטנה עם סיר של שמן רותח.

      הפעם הראשונה שבאתי לאכול אצל ישראל הייתה בחורף האחרון, באחד הימים הבודדים שירד גשם. עמדתי יחד עם עוד כמה חובבי טיגון מושבעים כמוני, הגשם ירד לו מסביב, טיפות בודדות נפלו ישר אל תוך השמן וניתרו הלאה, אך ישראל ללא פחד, המשיך להתיך את הבצק המעוגל אל תוך השמן. לקוח אחד לפני לקח ספינג' עם מי סוכר ודבש, אחרי הטיגון, ישראל טבל את הספינג' ומסר ללקוח. אני התכבדתי בספינג' ראשון עם אבקת סוכר (5 שקלים ליחידה), פירקתי אותו תוך דקה. הלקוחה אחרי הזמינה את הספינג' שלה עם מלח. הכי חשוב שכל לקוח יקבל בדיוק מה שהוא אוהב. עם היד סימנתי לישראל עוד חמישה ספינג' לקחת, אם היו ביד שש אצבעות, הייתי מזמין שישה. היה קר מדי, התמונות לא יצאו טוב, אז חיכיתי לשוב ולאכול ביום שלא יהיה בו גשם.

      הספינג' של ישראל (מערכת וואלה! NEWS , קובי רובין)
      מעגל את הבצק (צילום: קובי רובין)

      השבוע הגעתי לנתניה, המונית משכה אותי ישר לכיוון הספינג' של ישראל, חלפתי על פני הדוכן והמשכתי לחפש חנייה. נא להביא נעלי הליכה, אין חנייה נורמלית במרכז של נתניה (בבקשה אל תבנו עוד קניון בעיר).

      ישראל מעגל את הבצק לגלגל לפני הטיגון וכך הספינג' מקבל מרקם קריספי, כזה שכיף לנגוס בו. התקף נוסטלגיה שני חלף לי בגוף, הפעם האחרונה בה אכלתי ספינג' כזה הייתה לפני יותר משלושים שנה בשוק הישן של לוד, אותו רעיון של דוכן בעגלה, סיר שמן והרבה ספינג', אז זה היה בלירות ולא בשקלים.

      אספתי חזרה את הלקוח שהסעתי לבית המשפט בכניסה לעיר, הבטחתי לו שאם יהיה פתוח, הוא יקבל ספינג', הבאתי לו אחד עם אבקת סוכר, הוא חיסל אותו ברגע, את הלקוחות שלי אני מחזיק דרך הקיבה, כך שמשעמם לא יהיה להם אף פעם.

      הספינג' של ישראל, שער הגיא 2 נתניה, שעות פעילות: 09:00-16:30.

      הספינג' של ישראל (מערכת וואלה! NEWS , קובי רובין)
      טיגון עמוק (צילום: קובי רובין)