אחרי שקצר אין סוף מחמאות ופרסים על המסעדות "הוותיקות" שלו בלונדון - פאלומר וברברי, אסף גרניט, שף קבוצת מחניודה, עושה זאת שוב וזוכה לביקורת מהללת על מסעדתו החדשה Coal Office בלונדון. פיי מאשלר, מבקרת המסעדות הקשוחה של העיתון הלונדוני The Standart, אחד העיתונים הפופולאריים ביותר בעיר, העניקה לחדשה של גרניט ציון נדיר של חמישה כוכבים. הביקורת, שהתפרסמה אתמול בגיליון המודפס ובאתר האינטרנט של הסטנדרט, מספרת על המתחם המעוצב והיפהפה, בו נמצאת המסעדה, השייך לטום דיקסון, מהמעצבים המפורסמים בעולם ומי שידוע בגופי התאורה המעוצבים שלו המזוהים עמו כל כך.
דיקסון, שסעד במסעדות המצליחות בלונדון של קבוצת מחניודה שבראשה עומדים כמובן השפים אסף גרניט ואורי נבון, התלהב מהאוכל וגייס את גרניט לפרויקט הנוכחי, שנפתח לפני פחות מחודשיים אחרי עבודה קשה ואינטנסיבית "עבדנו מאוד קשה על הפרויקט הזה", מספר גרניט, "מאז שפחתנו אנחנו בקושי ישנים בלילות".
חמשת הכוכבים שהעניקה מאשלר ל-Coal Office הם ציון נדיר, כיוון שהמבקרת ידועה בקשיחותה וכמעט אף פעם לא מעניקה חמישה כוכבים. "היא פשוט לא נותנת ציון כזה אף פעם", אומר גרניט, "זה קורה פעם בכמה שנים. אנחנו מאוד מתרגשים מהביקורת, זה סוג של סמן בשבילנו שאנחנו בדרך הנכונה, זו הביקורת הטובה ביותר שקיבלנו, לא רק ל-Coal Office, אלא גם לפלומר וברברי, זה מצחיק להיות בתחרות עם עצמך".
אגב תחרות, מאשלר כותבת בביקורת על כך שלעומת המסעדה החדשה והנוכחית, למסעדת פלומר היא לא ממש התחברה, ולמסעדת ברברי אף פעם לא נכנסה בכלל, "היא קצת אולד פאשן", אומר גרניט, "בברברי אין הזמנת מקומות והיא לא הולכת למסעדות שבהן היא לא יכולה להזמין שולחן". מאשלר, שנבחרה להיות מבקרת המסעדות של הסטנדרט בתחרות שהתקיימה ב-1972, היתה אמורה להישאר בתפקיד רק חודשים ספורים, על פי תקנון התחרות, אבל נותרה לכהן בתפקיד כבר מעל 40 שנה ואפשר לומר שהיא כבר מיתוס.
צלחת של פלפלים חריפים וחזרת
בביקורת היא מספרת על הקובנה שאכלה ב-Coal Office עם הזעתר, ועל צלחת הפלפלים החריפים והחזרת, שנמצאת על השולחן לאורך כל הארוחה, כך שאפשר לשלב אותם עם מנות אחרות. היא כותבת כמובן גם על הפולנטה המפורסמת של מחניודה (שככה גם כתובה בתפריט) עם האספרגוס, הפרמזן והכמהין השחורות, ועל מנה של חצילים עם פטל שחור ופיסטוקים. היא גם מספרת שאכלה מנה של שישברק (שהיא טועה לחשוב כי זו מנה ממזרח ירושלים), ריזוטו מפריקי עם סקורדלייה מתקתקה וחציל שרוף, עוף מושחר על פולנטה סגולה, וגם גרסה מעניינת לשווארמה. הכל מתואר כמוגש בכלים המעוצבים היפהפיים של דיקסון. אגב, בניגוד לביקורות אליהן אנחנו מורגלים, היא לא נכנסת לניתוח של כל מנה, אלא בעיקר מתארת מה אכלה.
מאשלר, שסעדה במקום פעמיים, גם טעמה גלידת טחינה עם שמן זית והתרגשה ממנה מאוד. היא מסיימת את הביקורת במחמאות למוזיקה של המקום, לאנשי הצוות ולשירות הרגוע והמקצועי, ולבסוף מסבירה שהיא מעניקה חמישה כוכבים מכיוון ששני הערבים שבילתה במקום היו עבורה "הנאה אין סופית של אוכל בריא שלא מגיע עם חשבון גבוה ומדכא".