קשה להפריז בתיאור החן של לילה (Leyla) - בר הבשר של ביסטרו הכובשים, ברחוב הכובשים בכרם התימנים. צועדים לכיוון המסעדה וככל שמתקרבים אליה אין דרך להתבלבל - כאן עובדים עם מנגל פחמים. פעם, עוד בטרם דיברו בתל אביב על 'סצינה', הכרם היה מעוז האקזוטיקה המקומי. כולם הלכו לשם לאכול סיחים עם טחינה. המסעדנים היו תמיד תימנים ולצד הסלטים הכל-ישראליים הסטנדרטיים היה תמיד גם סחוג תימני אמיתי וחילבה. עוצמת הפחמים המכה בכל החושים בכניסה ללילה, שמזכירה את השיפודיות הישנות ההן, בצירוף אווירת הבר האפלולי העכשווית לגמרי, עושה מיד סוג של שמח בלב. ישן וגם חדש בחסות האנשים של הכובשים, ביסטרו ותיק חסר יומרה אך מלא אופי וחביב במיוחד.
השמחה עולה בחזקה כשפוגשים את צוות המלצריות והברמנים. הם מקסימים. יש גם תפריט אלכוהול לא קטן, כולל ארבעה קוקטיילים ייחודיים למקום, שבכל אחד מהם הומאז' לתימניות והצהרה של המלצרית שגם קוקטיילים קלאסיים יכינו לנו בשמחה, אם נבקש. חיוך רחב העלינו גם לנוכח התפריט, שנצמד באדיקות לקונספט העומד בבסיסו של המקום: לא מקום עם מנות מורכבות, לא סטייק האוס וגם לא באמת מסעדה. מנות בר מבוססות בשר, כולן בגודל ביניים, רובן מהגריל. יש גם שתי מנות גדולות יותר, למי שבכל זאת מתעקש, אבל ללילה, כך עולה בבירור מהתפריט, מגיעים לא כדי להאביס קילוגרמים אלא כדי לנשנש בשר, לצד אלכוהול. מה נחמד.
בשר טוב, יד טובה על הגריל וברמן שמשקשק נכון, זה כל מה שצריך. להלכה, לא הרבה; למעשה, במציאות הישראלית - המון. הכי קשה למצוא בשר טוב באמת. מאליו ברור שמקום כמו לילה יקום וייפול על איכות הבשר. גם אנשי מקצוע ראויים, על הגריל ומאחורי הבר, זה לא דבר מובן מאליו כאן. ככל שהצטרפו מנות נוספות לשולחננו והחלה התמונה להתחוור, הלך החיוך ופינה את מקומו לתחושה אחרת, מעט מוזרה. כיף כאן, באמת. אחלה קונספט ואחלה אנשים. רק שהאוכל, נו...,הוא אולי לא גרוע אבל גם לא בדיוק טוב. אם לדייק, בשורה התחתונה הוא למטה מבינוני.
לכל הביקורות של אבי אפרתי
הלכנו על שני קוקטיילים 'כמו פעם' (52 שקלים) ו'כרם פיז' (46 שקלים). בכל אחד מהם משולבות נגיעות עם הומאז' להקשר הגאוגרפי. כך למשל ב'כמו פעם', יש גם פולי קפה, הל וחוואייג'. חביב. רק שהביצוע לא היה ממש מבריק. 'כמו פעם', מין ורסיה על 'אולד פאשנד' הקלאסי עם רום כהה במקום וויסקי, לא היה חד מדויק וחותך, כמו שאמור היה להיות. לא בטוח שהקפה, ההל והחוואייג' נכחו בו מספיק. 'כרם פיז' - וודקה עם מיץ לימון ובירת ג'ינג'ר, עם סירופ זעתר וג'ינג'ר, בתיבול מרווה ולימונית, לא חשף אף הוא עבודת ברמן מליגת העל.
התחלנו עם צלחת נקניקים (53 שקלים) לצד לחם ומטבלים (19 שקלים). בצלחת היו ברזאולה ופסטרמה, שתיהן על בסיס בקר. הברזאולה מיושנת למשך כחודשיים. זו הייתה מנה נדיבה מאד במינוניה, של בשרים מתוצרת בית, עם קורנישונים וכדור חרדל גרגירים. ברזאולה איטלקית קלאסית נחתכת דקיק, יש בה חיבור של עומק טעמי בשר עם מליחות. כאן נחתכו הבשרים עבה יחסית והיו בינוניים למדי באיכותם. באחד מהם היה תיבול מעט אגרסיבי מידי ובשניהם חסרה מידת העומק המתבקשת. על תקן לחם הגיעה לחמניה שחוממה בתנור וצלוחית ובה שלושה מטבלים: עגבניות, טחינה ולימונים. העגבניות לא תובלו משכנע, הטחינה הייתה טחינה ומטבל הלימונים סתמי למדי.
גם בשיפוד נתח הקצבים (57 שקלים) היה מינון בשר נדיב, בארבע חתיכות גדולות. הוא הגיע לצד בצל ועגבנייה מהגריל. בקצרה אומר שכפריק די כבד של נתח קצבים, לא ממש נפלתי מהכסא מאיכויותיו. בנוסף, הוא נצרב יתר על המידה ולא באמת היה אדום דיו. העראייס סלוף (47 שקלים) בשני נתחי בצק ושכבת בשר דקיקה בתוכם, לצד סלט צנוניות ועלים, היה טוב יותר. תיבול הבשר היה בסדר וכך גם הבצק. שום דבר מבריק או יוצא דופן אבל המנה היחידה בארוחה שהתגלתה בלא ממש בעייתית.
הרבה מהמנות המפתות בתפריט, על בסיס טלה, לא היו בערב בו ביקרנו. במנת סוכריות פילה טלה בדבש והל (58 שקלים) היו נתחי פילה בקר במקום. התמה מהמנות הקודמות חזרה על עצמה: מינון נדיב, איכות לא משהו. לא רמת הבשר, לא הצריבה, שהותירה אותו לא אדום דיו, ולא מגע הדבש-הל; אף אחד מהללו לא השביע רצון. זו הייתה מנה סתמית לגמרי. קצת מבואסים מהבשר שהגיע עד כה, פנינו לסלט קיסר מעושן (38 שקלים) רק כדי לגלות סלט עם יותר מידי מיונז ונתחי חזה עוף מעושנים בברוטאליות שביחד עם עודפי המיונז הפכה את הסלט לגרוע למדי.
לא היינו מפוצצים אבל גם לא התחשק לנו להמשיך בהתנסויות הבשר הסתמיות משהו. גם אופציית הקינוח נעשתה בהדרגה לפיכך פחות ופחות אטרקטיבית. עצרנו בנקודה זו, מעט מבואסים. העברנו שעתיים מה-זה נעימות בלילה, והכל באמת מקסים שם. למעט האוכל. קונספט מבוזבז.
לילה, הכובשים 55 תל אביב, 03-6561636
חשבון לשניים
