טעם של געגוע: המסעדות שנסגרו ב- 2018

בכל שנה נסגרות כאן לא מעט מסעדות, אבל זה לא הופך את זה לקל יותר או עצוב פחות. סגירות של מוסדות שמסמלות סופו של עידן, או סגירות של מסעדות חדשות, שקיווינו שיום אחד הן יהפכו למוסד, אך ביום בהיר אחד, ומבלי שהיינו מוכנים לכך, פתאום סגרו את הדלת ותלו שלט "מסעדה להשכיר". החלטנו במסגרת סיכומי השנה שלנו לתת כבוד אחרון ל-12 מסעדות בולטות שנסגרו השנה, והותירו בנו תחושת געגוע.

לרשימה זו יתווספו בסוף החודש (ממש בשבוע הבא), עוד 4 מסעדות נוספות: מסעדת הדגים האהובה והמוערכת סבידה שבעכו, שפעלה במשך 5 שנים; מיסטר אנד מיסיס לי של השף שאול בן אדרת, אשר פעלה ארבע וחצי שנים; מסעדת ביירן הבאוורית, אשר פעלה ברחוב פרישמן התל אביבי, כמעט 6 שנים, ותתמקד כעת רק בסניפי הרשת הזריזים - ביירן מרקט; וכן מסעדת אוסטריה דה פיורלה, אשר תסגור בסוף השנה הנוכחית דלתות בפעם האחרונה, אחרי 33 שנות פעילות.

לכל הסגירות הללו, יש קשר ישיר או עקיף, לגזרות הכלכליות שמוטלות לאחרונה על המסעדות, ואלו שעוד עתידות להגיע. בתחילת החודש בחרו המסעדנים למחות כנגד הגזירות הללו, עם החשכת מאות מסעדות ברחבי הארץ למשך 8 דקות, בזמן סרוויס.

היום בצהריים, מתכוונים המסעדנים להעלות הילוך עם המחאה, כאשר בשעה 14:00 יקיימו בכיכר הבימה, מיצב אמנות של בית קברות למסעדות, בו יצויינו על גבי קברים שמות של מסעדות בולטות שנסגרו בשנים האחרונות, רגע לפני שעוד עסקים רבים בענף יצטרפו אליהם. בעמותת "מסעדנים חזקים ביחד" אשר עומדת מאחורי המחאה, מבקשים להדגיש כי המאבק הינו להצלת הפרנסה, הבתים והמסעדות של משפחתם ומשפחות העובדים הרבים המועסקים בענף.

לא הייתה עוד סגירה שהסעירה כל כך את הביצה התל אביבית כמו זו של אורנה ואלה. המוסד התל אביבי, שזכה לככב בסרטים ישראלים, עם לביבות הבטטה שהיו לאחת המנות הכי מזוהות בארץ, נסגר בחודש ינואר 2018 ותקע את המסמר האחרון בארון הקבורה של רחוב שינקין.

גריג, של עידו פיינר, יוצא מול ים אמנם פעלה כאן רק שנה וחצי, אבל הצליחה להותיר חותם כמסעדה שניסתה לעשות כאן קולינריה אחרת, אירופאית, ולא לנהות אחר הטרנד הגדול הבא. ביולי 2017 כתב אבי אפרתי בביקורת שלו עליה "מצער להיווכח בכך בכל פעם מחדש, אבל למסעדות שמתרכזות בעיקר באוכל הרבה יותר קשה להכות כאן שורש. בלי מגניבות, צ'ייסרים ויאללה, בלגן, שום דבר לא זז. קצת למעלה משנה מהפתיחה גריג עמנו אך נדמה שהיא מתקשה להפוך לחברה לגיטימית בתמונה הקבוצתית וחבל. הארוחה שאכלנו שם בשבוע שעבר מהטובות הזכורות לנו כאן זה זמן רב". קצת פחות מחצי שנה אח"כ, היא אכן נסגרה.

בשבועות הקרובים עומד פיינר לפתוח את המסעדה החדשה שלו, הפעם מחוץ לת"א, ומבחינתנו מדובר בסגירת מעגל נהדרת לרגל השנה החדשה.

עוד סגירה מצערת בתחילתה של 2018 הייתה של מסעדת החלוצים 3 של בני הזוג איתן ונונו ונעמה שטרנליכט, אשר פעלה כמעט 5 שנים. שבועות ספורים לפני שנסגרה כתב עליה אבי אפרתי "בעיר שבה סצינת האוכל מושתתת על יותר ויותר מסעדות גנריות, החלוצים היא מסעדת בוטיק אורגינלית מאד. נווה מדבר של אמת, אופי ואיכויות. העובדה שהיא איתנו גם למעלה מחמש שנים מפתיחתה משמחת ביותר". אך כאמור שבועיים אח"כ היא כבר נסגרה.

את ננוצ'קה פתחה ננה שרייר בשנת 2003 כמסעדה גרוזינית, שהייתה לאחד ממקומות הבילוי הסוערים בת"א, בזכות הבר השמח שבו נהגו לחגוג עד המבלים עד השעות הקטנות של הלילה. בפברואר 2014 שינתה נננוצ'ה כיוון והפכה למסעדה טבעונית גרוזינית. למרות שהשינוי עיצב את אופי המקום מחדש, היא נחשבה עד יומה האחרון כמוסד גרוזיני אהוב מאוד בעיר.

30 שנה, זמן נצח במושגים של מסעדות בישראל, פעלה מסעדת "עד העצם" בהרצליה פיתוח. את "עד העצם" פתחו המסעדנים יורם וארי ירזין, והיא הייתה המסעדה הראשונה שנפתחה באזור התעשייה של הרצליה, עוד לפני שהפך למרכז קולינרי תוסס. עם הזמן ופתיחתן של מסעדות בשרים אחרות, הפכה עד העצם לפחות רלוונטית, אך עם זאת נשארה עם האצבע על הדופק, והולידה סניפים של עד העצם אקפסרס, אשר מציעים המבורגרים מקציצות דקות בהגשה מוקפדת. חלל המסעדה, הפך לסניף ה-12 של רשת ההמבורגרים המצליחה.

מסעדת אסיה נפתחה בשוק הפשפשים בדצמבר 2016, ע"י הבעלים של בר השאפה הסמוך. על המטבח הופקדה השפית המוערכת לילך רווה, כשלצידה השף בפועל עמרי זקהים. השניים ניסו לעשות מסעדת גורמה אסיאתית קצת אחרת, עם טעמים אותנטיים מהמזרח הרחוק, בהגשה מוקפדת. לצד המסעדה נפתח גם דוכן באן מי, שהגיש כריכים נהדרים. אבל שניהם לצערנו לא צלחו וביוני האחרון, סגרו דלתות.

עוד סגירה שביאסה אותנו נורא הייתה של דה באן. המסעדה הקטנה, בפתאי שוק הכרמל, נפתחה שם לפני כ-7 שנים, עוד לפני ששוק הכרמל הפך למוקד קולינרי תוסס, ואפשר לומר כי היא הייתה מחלוצות המקומות הטרנדים בשוק. האחים אייל ושי קיצ'ס פתחו לפני כשנה את דוכן הפיתות "כרמל" בסמוך, והחליטו לסגור את דה באן.

במקום דה באן הם יפתחו בשבוע הבא, בר-מסעדה סיני עם נגיעות יפניות בשם china club. נקווה שהיא תצליח למלא את החלל שדה באן הותירה בלבנו.

5 שנים פעלה פונדק דה לוקס בשוק הפשפשים ביפו, מסעדת הברביקיו האמריקאית, ועוד כמעט 4 שנים טראק דה לוקס, אחותה הקטנה והמושחתת. הסגירות הללו אולי עשו טוב לעורקים של לקוחותיהן הנאמנים, אבל בד בבד, גם מצערות מאוד.

את שיראטויה, אשר פעלה 10 חודשים בלבד, פתח המסעדן אלי גרוסמן, אחרי שבע שנות היעדרות מהסצנה הקולינרית. גרוסמן, נחשב לחלוץ המטבח היפני בישראל. למרות הקאמבק המבטיח, המקום לא הצליח לשרוד יותר משנה ובספטמבר האחרון, ערב ראש השנה, סגר את שעריו. בקרוב תחליף אותו, (בכתובת נחלת בנימין 57) - איזאקיה יפנית מבית מן טן טן (במקום המקום הנוכחי).

אמנם מדובר באוכל רחוב, ולא במסעדה של ממש, אבל סגירתה של פיר 23 אחרי 12 שנות פעילות בהחלט מצדיקה אזכור. מזללת פירות הים של בן מחרובסקי, הבן של שלום מחרובסקי בעליה של מול ים, הייתה בכל שנותיה, אופציית נשנוש ימי נהדרת, מול נופו של נמל ת"א.

גם בר האוכל השמח והצבעוני דייגו סאן, אשר הביא לשוק לווינסקי ניחוחות מקסיקנים - קוריאניים, למרות פתיחה מבטיחה, אווירה היפסטרית מגניבה וערבים מיוחדים המשלבים קולינריה ומוזיקה, לא שרד את 2018 וסגר דלתות בחודש אוקטובר האחרון.

הסגירה האחרונה המשמעותית, נכון לכתיבת שורות אלו הייתה זו של מסעדת בליני. יכול להיות שהיא הייתה עוברת לסדר היום כמו הרבה סגירות אחרות אלא שפוסט ויראלי של עיתונאית האוכל אפרת אנזל על המשבר בו הענף מצוי, הצליח לעורר הדים, מעבר לאדישות הרגילה בה התרגלנו לקבל ידיעות מהסוג הזה. הרשימה שלהלן ממחישה עד כמה המשבר אכן עמוק, נקווה ש-2019 תביא איתה בשורות קצת יותר משמחות לתחום שאנחנו כל-כך אוהבים.