פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נמצאה מנת הפלאפל ששווה נסיעה לצפון

      המונה חוזר מהצפון עם המלצה חמה לפלאפל שכנראה לא הייתם עוצרים בו במבט ראשון; פלאפל צהוב, עם הרבה עמבה בצד, רוטב שום לימוני, שהוא הולך לחלום עליו עוד הרבה מאוד זמן, ופיתה שהיא הכי טעימה בארץ. עם כל ביס שתתקדמו בפיתה לא תאמינו שאתם בעתלית, עד כדי כך זה טעים

      פלאפל הצומת עתלית (קובי רובין)
      פלאפל הצומת עתלית (צילום: קובי רובין)

      בדרכים ישנם המקומות הידועים, שכולם מכירים, אבל יש מקומות נסתרים, שמאתגרים את הסועד המתנייד ומצליחים להפתיע אפילו שועלי דרכים כמוני. אותם מקומות לא צפויים שלא מושכים את העין במבט הראשון או השני, מספקים חדוות גילוי על סף תחושת התחשמלות קלה מרוב התרגשות.

      הגעתי לעתלית אחרי נסיעה לצפון, החלטתי לנסות למצוא מה לאכול שם, אבל לשווא, עתלית לא התברכה במקומות לאכול, אולי בשל גודלה הקטן אולי זה המיקום הלא מרכזי. כבר בכניסה לעתלית ראיתי את פלאפל הצומת, אבל לא עצרתי, רציתי לראות מה יש לאכול בתוך הישוב עצמו, כשהבנתי שאין יותר, כמיטב מסורת העבודה המישנית שלי, נתתי צ'אנס לפאפל.

      פלאפל הצומת עתלית (קובי רובין)
      פלאפל, מטוגן ברגע ההזמנה (צילום: קובי רובין)

      עשיתי סיבוב בכיכר המעפילים וחזרתי על עקבותי לכניסה לעתלית. פלאפל הצומת כבר הספיק להחליף מספר מיקומים, על אותה צומת, במהלך יותר מ- 10 שנות קיומו, אבל המיקום הנוכחי שלו בולט מספיק לעין. הגעתי אל המקום ומצאתי סבא ונכד אוכלים בהנאה מנת פלאפל, הם נראו מרוצים בחלקם, המשכתי לצעוד לעבר הדלפק על הגלגלים שלא זזים, שאלתי את הסבא אם טעים והוא הינהן יחד עם הנכד, אז הזמנתי לי מנה פלאפל ב-19 שקלים. מה זה 19 ש'קלים?! ככה שאלתי את ליאור, בעל המקום "קודם תטעם, אחר כך תתלונן" לא התלוננתי ושילמתי, יש בעייני מעט הצדקה למחירים קצת יותר מעצבנים בדרכים, קשה יותר להרוויח ככה, עכשיו רק נותר לבדוק אם זה מוצדק גם מבחינת הטעם.

      לא מסובך להבין שפלאפל זו המומחיות של ליאור, בכל בוקר הוא יוצא למבצע הכנת פלאפל, תערובת פלאפל צהבהבה בקערה ענקית, כאן עושים פלאפל הרבה ומהר, אין אצל ליאור כדורים מיותרים. אחרי ההזמנה של הפלאפל, ליאור מוציא מהשמן כדורים לוהטים, לוקח את הפיתה הכי טעימה בארץ - פיתה חצי חצי, 50% חיטה מלאה, פיתה טעימה ודשנה, הלוואי שכל הפיתות פלאפל היו כאלו, אחרי שבצע את הפיתה בעדינות, צריך לשים לב ליד של ליאור, הוא מצביע על הסלט הנבחר, אתה אומר, כן או לא בזריזות, וכך מתחיל טקס שלם ומשעשע. שימו לב, בסוף ליאור מכתר את הפיתה ברוטב שום לימוני חריף יחד עם טחינה לרוב, לא התנגדתי בכלל.

      פלאפל הצומת עתלית (קובי רובין)
      סלטים שנכנסים ישר לתוך הפיתה (צילום: קובי רובין)

      אחרי הביס הראשון השום-לימון עם הטחינה נכנס ישר אל תוך הוריד, ואין ברירה אלא להתיישב על כיסא נמוך במיוחד כמו כולם, לרכון אל הפיתה, כמו לרצות לחבק אותה. זה פלאפל קצת כמו של פעם, שנוטה לפעמים לקריספיות יתר, בצד מקבלים זיתים ירוקים דפוקים וחריפים.

      עוד פרט מעניין על הפלאפל הזה, פלאפל ירוק למשל לא סובל עמבה בכלל, אבל כאן כיוון שמדובר על פלאפל צהבהב ולעניין, מתובל ונהדר, קצת מלוח אבל לא יתר על המידה, אל תתביישו להצמיד אליכם את הבקבוק של העמבה, לא לפני שקיבלתם אישור מהאישה לאכול עמבה, האישור נדרש. הפלאפל של ליאור צורך עמבה והרבה, או אז הטעם של הפלאפל ממריא אל על, ואם תאכלו זית חריף בין הנגיסות לא תאמינו שאתם בעתלית, עד כדי כך זה טעים.

      בשלב הזה נא לחזור לליאור בהכנעה ובנימוס לבקש עוד שום לימון חריף בטיפטוף קל מעל, אתה עומד כמו ילד קטן עם הפיתה מושטת קצת מעל הדלפק, חלל הפה מתמלא בנעימות אשר מכילה את כל המרכיבים בלי להשתלט על טעם הפלאפל, הזכרתי עמבה והרבה? אז עוד עמבה בבקשה, מעכשיו כל נסיעה צפונה - פלאפל.

      פלאפל הצומת עתלית, אחרי הכיכר בצד ימין בכניסה לחניון קרתא, חורשת לימור, 055-9343292, שעות פעילות: ראשון - חמישי: 07:30-19:30, שישי: 07:30-16:30