עד לפני מספר שנים קשה היה לדמיין שזה יקרה. לונדון הייתה מהכרכים היותר משמימים שניתן להעלות על הדעת מבחינה קולינרית. תרבות, אמנות, כדורגל ובירה-וויסקי-ג'ין? כן ובגדול. אוכל, לא ממש. לא כולם ערים לכך אבל עידן האפור-האפור הזה תם. לונדון של השנים האחרונות היא גן עדן קולינרי, מתקיימת בה סצינה מבעבעת ומדהימה, כזו שלא מפסיקה להתחדש, אשר יישרה מזמן קו עם זו של ניו יורק. הגיוון מטורף ויש אוכל נהדר מכל הסוגים.
אפשר להוציא בלונדון המון כסף במסעדות יוקרתיות מאד אבל אפשר גם לאכול בה נפלא בעלות יותר מסבירה. אוכל הרחוב מצוין, יש שווקי אוכל מעולים, מזללות עממיות טובות להפליא וגם המון מסעדות שמספקות אוכל ברמה הגבוהה ביותר, עם מעט גינונים ובתמחור שפוי במיוחד. שער הפאונד הנמוך בשנים האחרונות הופך את כל העסק לנגיש עוד יותר. אפשר לומר זאת גם כך: במחירי תל אביב ומטה, אוכלים בלונדון במסעדות לא נפוחות ומצוינות ממש, חלקן אפילו מכוכבות.
הרשימה הבאה מתבססת על מספר נסיעות של הח"מ ללונדון ואין בה מסעדות מהסוג היקר והנפוח כלל. חלק מהמסעדות הנזכרות כאן, לעומת זאת, שייכות חד משמעית לצמרת האיכויות בעיר. כמה מהן לוהטות ועמוסות וכדאי להזמין בהן שולחן מספיק זמן מראש. הדרך הנוחה ביותר לעשות זאת היא באמצעות האתר (והאפליקציה) המצוין Open Table.
ברוב המסעדות ברשימה הנוכחית אפשר לסגור ארוחת ערב זוגית כולל שתי כוסות או חצי בקבוק יין ב-100-120 פאונד, חלקן סוחבות לקצת יותר מזה, חלקן לפחות. במילים אחרות, זו רשימה עם מסעדות במחירי תל אביב והלוואי שהיה לנו כאן אוכל ברמה הזו.
רבים תוהים מה יקרה לכל הטוב הזה, כשהברקזיט ייצא לדרכו הלכה למעשה. ממדורי החדשות אנו למדים שרב הנסתר על הידוע כרגע ומן הסתם, ניבויים כלכליים אינם חלק ממדור זה. נכון לכרגע החגיגה שם גדולה ויותר מכדאי ליהנות ממנה.
Lyle's: תחנת חובה לפודי'ס מתקדמים
שורדיץ', במזרח לונדון, היא מהדוגמאות היותר בולטות למושג ג'נטריפיקציה. שכונת עוני בעבר, הפכה לרובע אמנים מגניב שנעשה יוקרתי ומפונפן ככל שהזמן חולף. לייל'ס, הממוקמת על "היי סטריט שורדיץ'", רחובה הראשי של השכונה, היא מסעדה לא פחות ממדהימה. עיצוב תעשייתי, יומיומי כמעט, ואוכל יצירתי שברגעיו הטובים מצליח לרגש ממש.
זיכרונן של כמה מהמנות שאכלתי בלייל'ס בשתי ארוחות בשנה האחרונה חקוק בי כנראה לעד. מרק צלול ממי אויסטרים וקולרבי, עם אויסטרים קרים ושמן זית למשל. קשה לתאר כמה טוב זה היה. או מנת איברים פנימיים של שור בציר בקר מצומצם עם אנשובי ותפוזי דם ועליו תפוזי דם מיובשים. כן, זו מסעדה למתקדמים; אבל לא רק איברים פנימיים אוכלים בה. בערב יש תפריט טעימות שלם צמחוני לגמרי וגם בצהריים יש מספיק מנות על בסיס ירקות.
בערב קיימות אך ורק אופציות 'פיקסד מניו' (59 פאונד לארוחה מלאה). בצהריים בוחרים א-לה קארט וזו בעיני האופציה המועדפת, בשל גיוונה הנאה. לייל'ס דורגה השנה במקום ה-38 ברשימת מאה המסעדות הטובות בעולם היוקרתית של סן פלגרינו. אכלתי בלא מעט מהמסעדות הממוקמות הרבה מעליה ברשימה. היא טובה בעיני מרובן הגדול. תחנת חובה לפודי'ס מתקדמים.
לאתר המסעדה
A Wong: סינית יצירתית מודרנית
תשכחו מסיניות עם ריחות טיגון ואוכל שמנוני וצבעוני-זרחני בצ'יינה טאון. איי וונג היא סינית יצירתית מודרנית לא פחות ממופלאה. השף אנדרו וונג מגיש במסעדה המעוצבת בצניעות בשכונת פימליקו (לא רחוק מויקטוריה סטיישן וארמון בקינגהאם) אוכל שסובב את סין כולה, על מחוזותיה, בלבוש יצירתי, עם טכניקות מודרניות וקלילות שלא תיאמן.
בצהריים יש שפע אופציות דים סאם יצירתי. בערב היצע הדים סאם צנוע יותר אבל יש המון אופציות, כולל מנות לחלוקה. אכלנו שם ארוחת ערב ענקית, נהדרת, כולל שתי כוסות שמפניה וקינוח משותף בפחות מ-100 פאונד וגם ארוחת צהריים מבוססת דים סאם, נפלאה ממש.
ב-2017 זכתה איי וונג בכוכב מישלן מוצדק, למרות שהיא נטולת גינונים והדר. המון סיניות יש בלונדון, חלקן מפורכסות ונחשבות. אם הייתי צריך לבחור באחת, לא הייתה לי דילמה.
לאתר המסעדה
Portland: אוכל מדויק, קליל ויצירתי
לפורטלנד, השוכנת ברחוב "גרייט פורטלנד" (במרכז העיר, בין רחוב אוקספורד לפארק ריג'נט) עיצוב שמזכיר יותר בית קפה, תפריט יין מהחלומות ואוכל מודרני, אלגנטי ונהדר, עם דגשים צרפתיים. עסקית הצהריים ב-29.5 פאונד לראשונה ועיקרית, או 35 פאונד כולל קינוח, היא אחד הדילים המרהיבים שאפשר להעלות על הדעת במונחי תמורה לכסף. ארוחת ערב א-לה קארט תעלה כ-50 פאונד לאדם ותפריט הטעימות ב-65. האוכל מדויק, קליל, יצירתי, מצוין ואף נוגע לפרקים בשלמות. כוכב מישלן מוצדק ולא מעט מנות ששוות שני כוכבים בקלות. חובה.
לאתר המסעדה
Clipstone: ביסטרו מוקפד ברמה גבוהה ובמחירים נגישים
המסעדה החדשה של אנשי פורטלנד, שנפתחה השנה, לא רחוקה ממסעדת המקור. האוכל בה קצת פחות יצירתי, קצת פחות גבוה אבל טעים להפליא ונגיש מאד במחיריו. אם פורטלנד היא מה שמכונה אצלנו מסעדת שף, קליפסטון הוא ביסטרו מוקפד, ברמה גבוהה באמת. מארוחת הערב תצאו עם עודף ממאה (לא כולל יין) לזוג. ראשונה ועיקרית בצהריים יעלו 22 פאונד. ראשונה, עיקרית וקינוח - 26. במונחי Value for money מדובר באחת העסקאות היותר טובות שניתן להעלות על הדעת.
לאתר המסעדה
The Quality Chop House: אדפטציה עכשווית לאוכל בריטי מסורתי
מסעדה, אטליז וחנות יין, ב- Clerkenwell השיקית. אי אפשר להפריז באיכויות הבשר על סוגיו כאן - צייד, צלעות וסטייקים - כמו גם בהיצע היין המצוין. האוכל שייך לז'אנר המתקרא British Modern בו מספקים אדפטציה עכשווית אלגנטית, כולל טכניקות בנות זמננו, לאוכל בריטי מסורתי. יש כאן גם מנות דג, ובמהלך ארוחתנו המצוינת נהנינו גם ממנות על בסיס ירקות. ארוחת ערב תעלה כ- 40 פאונד לראש ועסקית הצהריים 22 פאונד לשתי מנות ו- 26 לשלוש. חלל המסעדה היה בעבר הרחוק פאב מסורתי ונעים עד מאד לשבת בו. היין נמכר רובו ככולו במחירי חנות בתוספת סמלית. אוהבי יינות יחגגו כאן. לא מדובר במסעדה יצירתית אבל טעים שם מאד. מיני הספיישלים מהאטליז נחטפים מהר וכדאי, לפיכך, להגיע בערב המוקדם יחסית.
לאתר המסעדה
Saint John: חומרי גלם מטורפים ופשטות מרגשת
סיינט ג'ון היא מהמוסדות הקולינריים הלונדוניים היותר חשובים. פרגוס הנדרסון, השף המייסד של סיינט ג'ון, הוא אבי תפיסת ה-"Nose to tail", שזה, במילים אחרות: אוכלים את כל מה שאפשר לאכול מבעל החיים: מאף עד זנב וכל מה שביניהם.
האוכל בסיינט ג'ון פשוט. יש בו לא מעט איברים פנימיים (לב שור צרוב או כליה מאובקת במיני תבלינים יבשים בריטיים היסטוריים); אבל אלו הנרתעים מהארד-קור ימצאו שם בקלות מנות דגים וירקות נהדרות וגם מנות בשר סטנדרטיות יותר. עם השנים נפתחו מספר אתרי סיינט ג'ון בעיר אבל המסעדה האם, הותיקה ביותר, ברחוב סיינט ג'ון במזרח לונדון, נחשבת לטובה מכולן ואף אוחזת בקביעות בכוכב מישלן.
החלל נטול עיצוב במתכוון והאווירה נטולת גינונים. המסעדה נראית קצת כמו בית הקפה אורנה ואלה בשעתו. האוכל, שנשען על חומרי גלם מטורפים באיכותם, מספק פשטות מרגשת. תפריט היינות יקר מאד וכולל יקבים אזוטריים. אפשר בהחלט להסתפק בבירה, בסיידרים הברטוניים הנהדרים או ללכת על יין בכוסות. האוכל אינו יקר כלל. 100 פאונד לזוג יספיקו ללא מעט אוכל. חובה להזמין מראש (באתר המסעדה בלבד).
לאתר המסעדה
Parson's: המקום לאכול אוכל מן הים
מסעדה זעירה, בשולי קובנט גארדן, המבוססת על אוכל מן הים. צדפות חיות, פירות ים על הפלאנצ'ה, לובסטרים ודגה יומית, במחבת או פלאנצ'ה. האוכל פשוט, נטול גינונים וצילחות, אבל עשוי מצוין. חומרי הגלם ברמת הטריות והאיכות הגבוהה ביותר. כמה שולחנות רגילים, כמה שולחנות גבוהים ועוד כשישה מקומות על הבר. היצע היין לבן בכוסות מלבב ומתומחר בשפיות. כ-70 פאונד לזוג, לפני יין. כייף של מקום.
לאתר המסעדה
Barrafina: טפאס בר שהוא פלא מקומי
טפאס בר שנחשב בשנים האחרונות לפלא מקומי בלונדון. ההצלחה של בראפינה כה גדולה ששלושה ברים נוספים נפתחו במהירות, האחרון שבהם השנה, תחת שם זה. הסניף ברחוב Dean בסוהו אף זכה לכוכב מישלן. אנשובי, חמון, לנגוסטינים, תמנונים ושאר טובין ממטבח הטפאס הספרדי במיטבם באמת. אכלתי ב"בראפינה דין סטריט". היה מצוין. אינני משוכנע שכוכב המישלן מוצדק אבל טעים שם מאד וכייף אמיתי. אין הזמנות ואוכלים סביב הבר בישיבה בלבד. זה אומר שאם המקום מלא מחכים בתור עם כוס יין. המבקשים להימנע מתורים מגיעים לפני שעת הפתיחה בצהריים ובערב ומחכים. לא זול - אנחנו השארנו שם 120 פאונד על ארוחה שכללה 3 כוסות שרי/יין, ללא קינוח - אבל שווה.
לאתר המסעדה
Ember Yard: בר אוכל ספרדי-איטלקי באווירה משוחררת עם אוכל מוקפד
בר אוכל בסוהו שמחבר מטבח טפאס ספרדי עם מטבח איטלקי. גבינות ושרקטורי מספרד ואיטליה, מנות בשרים, פירות ים ודגים באווירה משוחררת, עם אוכל מוקפד, שירות מצוין ותמחור שפוי מאד. אכלנו שם, ארבעה אנשים, ארוחת ערב מוקדמת, בזמן של לפני הצגה, השארנו 170 פאונד (כולל שני קוקטיילים ושתי כוסות יין) על המון אוכל, ונהנינו מאד. אמבר יארד היא חלק מקבוצת Salt Yard הכוללת מסעדות שבכולן מתקיים קונספט האוכל הספרדי - איטלקי, בפורמאט טפאס בר. גם ב-Opera Tavern השייכת לקבוצה, הממוקמת בקובנט גרדן, נהנינו מאד מקונספט האוכל, האווירה והשירות בסקאלת מחירים דומה.
לאתר המסעדה
Yauatcha: סינית מסוגננת לכל המשפחה
סינית מסוגננת האוחזת בכוכב מישלן בסוהו, ומלהיטי משפחות הפודי'ז הישראליות בלונדון בשנים האחרונות, לבילוי עם ילדים. חלל קומת הכניסה מאוורר יותר ונעים בהרבה מזה בקומה התחתונה, האפלולי מעט והצפוף יותר. המון אוכל סיני מכל הסוגים יש ביאוואצ'ה אבל המלצת הבית החד משמעית היא פשוט להזמין המון דים סאם, כסוג של שולחן טפאס או מזטים משותף. האוכל מצוין ממש, התמחור סביר לגמרי, הוייב כייפי ואפשר בהחלט לשבת עם ילדים. יש ויטרינה ענקית ובה קינוחים שנראים נהדר, כמו בפטיסרי מליגת העל. להבדיל מהאוכל המשובח, מהם די התאכזבנו. סניף יאוואצ'ה נוסף מתקיים ב"סיטי" במזרח לונדון.
לאתר המסעדה
Little Social: ביסטרו מוקפד באווירה משוחררת
השף ג'ייסון את'רטון נחשב לאחד מעילויי המטבח הבריטי של השנים האחרונות שגם מצליח. מי שהיה בשעתו השף התפעולי של גורדון רמזי ב-Maze יצא לדרך פרטית ומוביל קבוצת מסעדות שעובדת מצוין. את כוכב המישלן הראשון שלו קיבל ב-2011 עם Pollen street social ומאז זכה בנוספים. ב-Social eating שלו, המכוכבת אף היא, אכלנו את אחת הארוחות הסתמיות והמיותרות הזכורות לנו בלונדון. מדובר במסעדה שזוכה בעקביות לסופרלטיבים מדהימים מטיים אאוט לונדון. ברשימת 100 המסעדות הטובות בעיר של המגזין לשנת 2018 למשל, היא מדורגת במקום השני. זה המקום לציין שאם אתם אוהבים אוכל ומבינים בו עשו לעצמכם טובה והתרחקו בכל דרך מהרשימה הזו, המשקפת חובבנות מביכה.
ממפעלותיו המשגשגים של את'רטון מומלצת דווקא Little Social הצנועה, בסוהו. ביסטרו מוקפד בעיצוב פאב מודרני מסוגנן וחמים עם אווירה משוחררת ואוכל טוב באמת. בערב אוכלים כאן בכ-100 פאונד לשניים לפני יין. דיל הצהריים - 19.5 פאונד לראשונה ועיקרית ו-24.5 לשלוש מנות, מצוין. כמו ליאוואצ'ה, גם לכאן, מפאת היעדר הפורמאליות, אפשר בהחלט להגיע עם ילדים.
לאתר המסעדה
The Modern Pantry Clerkenwell: בית קפה משודרג עם אוכל יצירתי
קפה-מסעדה בשכונת קלרקנוול שפועל ברציפות משעות הבוקר. ארוחות מושקעות ומאפים בבוקר; אוכל לא סטנדרטי ויצירתי, עם נגיעות צרפתיות, אסיאתיות וצפון אפריקאיות, בצהריים ובערב. טעים שם מאד, לא מאד יקר (כ-35 פאונד לראש), האווירה היא של קפה משודרג וקלרקנוול הסטייליסטית בהחלט שווה סיבוב
לאתר המסעדה
Pho & Bun: מזללה וייאטנמית נהדרת
מזללה וייאטנמית נהדרת בסוהו, ממש מול שער הכניסה המפורסם לצ'יינה טאון. מרקי פו מכל הסוגים, לחמניות באן, רולים וגם מנות נודלס. כל מה שטעמנו חשף טריות רבה, צלילות ודיוק והיה טעים ביותר. בצהריים יש דיל הכולל שתי מנות ומשקה ב-10.95 פאונד. בערב תשאירו קצת אבל לא הרבה יותר מזה. שניים יסגרו כאן ארוחה מלאה, כולל פעמיים בירה, עם עודף מ-50. שווה ביותר.
לאתר המסעדה
Delauany: המקום ל-Afternoon Tea
קפה-מסעדה ברחוב אלדוויץ' בקובנט גרדן, המעוצב ברוח בתי הקפה הגדולים של מרכז אירופה. קולינרית מדובר בתפריט בראסרי הפועל לאורך היום כולו וכולל, לצד ארוחות בוקר, גם קומבינציות Afternoon Tea. מי שמכיר ואוהב את בתי הקפה הגדולים והקלאסיים של וינה, ייהנה כאן מאד מהאווירה כמו גם מהתפריט, שמחבר מנות בראסרי צרפתיות, שניצל וינאי ונקניקיות גרמניות, לצד שטרודל, זאכר טורטה ושאר קינוחים מרכז אירופאיים. אפשר גם להסתפק בסתם קפה ועוגה או עוגיות. האווירה שווה הכל. לקבוצת המסעדנים המובילה את המקום שתי מסעדות נוספות באותו קונספט: The Wolseley בפיקדילי ו-Fischer's בשכונת מרילבון.
לאתר המסעדה