שנתיים חלפו מאז נפתח הבראסרי ריפאבליק בהוד השרון תחת המיתוג 'מביאים את תל אביב לשרון'. ביקור שם אז לימד על מקום גדול, מעוצב למשעי, שאכן מיטיב לספק אווירת בראסרי עכשווי מוצלח. התפריט התגלה כגנרי לגמרי - כזה שכמותו מוצאים תחת כל עץ רענן. לא היה בו ייחוד, עניין או ערכים מוספים כלשהם. האוכל התגלה כבינוני ומטה. התחושה הייתה שמרוב עיסוק בעיצוב ומיתוג נדחק האוכל לקרן זווית.
הגענו לריפאבליק שוב אחרי שהבנו שחישבו שם מסלול מחדש - השף והתפריט התחלפו. מאחר ומדובר במסעדה ללא יומרות להמצאת הגלגל לא חשבנו שנמצא אוכל מהז'אנר מרחיב האופקים. הציפייה הייתה צנועה, לא מוגזמת. קיווינו שהמקום יהפוך לבינוני ומעלה, עם אוכל 'בסדר', שאפשר לאכול מבלי להתבאס. בחלומותינו הרעים לא פיללנו שנגלה מסעדה שבמקום להשתפר מהפתיחה הבינונית הולכת במובהק אחורה. ככל שהלכה הארוחה והתקדמה זה נעשה חד משמעי, ומצער.
תפריט הבראסרי כולל אגף פתיחים מז'אנר קלמרי פלנצ'ה, קרפצ'יו פילה בקר, טרטר טונה אדומה ורוסטביף עגל; אגף ירקות ועיקריות עם פסטות, המבורגר, שניצל, פילה סלמון וסטייקים. לא בדיוק רשימת החלומות של הפודי המצוי אבל כאמור לא הגענו לארוחה שאמורים לעוף בה. סתם אוכל בסדר היה נתפס כשדרוג משמעותי ומספק מבחינתנו.
התחלנו עם שווארמה דג (58 שקלים) וכיסני טלה לבנוניים (68 שקלים). בשווארמת הדג היו נתחי טונה, סלמון ומוסר צרובים עם מיני עלים, צנוברים, טחינה וסלסה. הרבה עלים ומעט דג היו שם. הדגים נצרבו מידי ואיבדו מעסיסם, תיבולם היה מפוהק, שלא לומר משמים. לא ניתן היה לחוש בו מאומה מהקסם המזרחי של שווארמה עממית שמדלגת למטבח מסעדה מודרנית. לא טוב.
מנת כיסני הטלה הלבנוניים, הצרובים על הפלנצ'ה במלית בשר מתובל בבהרט, עם לבנה, עשבי תיבול, סלסת עגבניות וצנוברים, נראתה הפחות משעממת בתפריט. בששת הכיסנים הקטנים היה מעט בשר שטעמיו לא חודדו והועמקו דיים. התוספים לא הפכו את הכיסנים לשמחים יותר. זו לא הייתה מנה רעה כקודמתה אבל היא הייתה סתמית לחלוטין.
המשכנו עם שוק אווז בבישול ארוך (98 שקלים), סינטה צרובה (138 שקלים) ושניצל (68 שקלים). שוק האווז הגיעה עם פירה ורוטב דמי גלאס מתקתק. תקענו מזלג, ועוד אחד. ניסינו שוב, באיזור אחר של השוק, ושוב. הממצאים היו גורפים, חד משמעיים ולא ניתנים לפרשנות: זו מנה איומה. זה לא שבשר השוק היה סתם לא עסיסי. הוא היה נוקשה, עייף, מובס; סיעודי מורכב. לא מצליח להיזכר מתי אכלתי שוק אווז כה גרועה במסעדה כאן.
סטייק הסינטה עם ירוקים נצרב לדרגת מידיום רייר, בדיוק כמתבקש. זה אפשר לנו לתהות טוב טוב על קנקנו. למרות שהירוקים היו שמנוניים מידי ונגיעות ציר הבקר סתמיות, לא בעיית ביצוע הייתה העיקר כאן אלא איכות הבשר. זה היה סטייק לא טוב. איך מבחינים בסטייק לא טוב? קל. החיך מסמן. בהתחלה לא לגמרי מבינים מה קצת מוזר ולא רגיל בבשר הזה. אחר כך זה נעשה ברור. במדור זה הופיעו לא מעט התייחסויות לסטייקים בינוניים וסתמיים. יש מעט בקר טוב באמת בארץ. אבל ברוב המסעדות כבר מצליחים איכשהו להגיש סטייקים סבירים. לא כאן. גם השניצל שהוזמן לא היה מהמוצלחים מסוגו. עניין של תיבול הבלילה ודיוק בטיגון. הוא לפחות לא היה גרוע.
עוגת גבינה (42 שקלים) עם שוקולד לבן, קרמבל, רוטב אוכמניות וגלידת מסקרפונה הייתה בנאלית. אחרי שוק האווז והסינטה, שסידרו לנו סוג של זוועתון, בנאליה זו צפירת הרגעה. לא נותר אלא לחתום את הביקורת הזו, לא בלי צער, בשורה התחתונה של זו הקודמת: ריפאבליק לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך עם סטנדרט אוכל כזה.
מסעדה גנרית זה לא דבר מגונה, בדיוק כשם שלהקת קאברים איננה דבר מגונה. רק שכדי להיות מכובדות, זו גם זו צריכות להישען על בסיס ידע, יכולת וביצוע סבירים לכל הפחות. אם בתחילת הדרך ניתן היה אולי לראות כיצד ריפאבליק תוכל להתמתח לכיוון הנכון, זה ממש לא המצב נכון לכרגע. מקצה שיפורים עמוק נדרש במטבח. ועוד נוסיף: לתושבי הוד השרון והסביבה מגיע יותר מזה.
ריפאבליק, הנגר 24 הוד השרון, 09-887-8800
חשבון:
