חלק גדול מהעבודה שלי מתבסס על שמועות ודיבורים, כך למשל הוגנבה לאוזניי שמועה שיש חומוסיה על הכניסה לתלמי יוסף, איפה זה בכלל? אף פעם לא הייתי בתלמי יוסף. כשברקע דיווחים על נפילות באיזור עוטף עזה, שמתי את הרעב לפני הכל ונסעתי לפי מידע מאוד מדויק לכניסה של תלמי יוסף, פניתי ימינה על הכניסה ומיד נתקלתי ב"בא לבית" חומוסיית דרכים.
אלה ולירן כבר כמה שנים מתגלגלים להם באזור עד שהתמקמו באופן קבוע על הכניסה ליישוב שלהם, פעם אפילו פגשתי את לירן באיזה בוקר בכניסה ליישוב אחר, הוא עדיין לא פתח ואני הייתי חייב להמשיך בדרכי, הפעם לא פספסתי את ההזדמנות.
החניתי את המונית על הצד של החורשה מול החומוסיה של אלה ולירן, ניגשתי לרמפה מול הדלפק וחייכתי חיוך גדול. בכל בוקר אלה ולירן משכימים קום ומכינים את הכל טרי על המקום. אמא מקומית עם זאטוטים מקסימים פקדה את החומוסיה גם היא. לרגע זה הזכיר לי את הסרט גבעת חלפון ומסעדת הויקטור של מר חסון, לא יודע אם הם כיוונו לכך, אבל זה מה שיצא להם.
הזמנתי לי את המנה הקבועה שלי, חומוס פול עם גרגירים. אלה מזגה לי מערום של החומוס שלה בצלחת וליד עוד מערום של פול, ביניהם היא מזגה לצלחת כמות לא מבוטלת של רוטב בלתי מזוהה, לא ביקשתי רוטב, אבל אלה הסבירה לי שככה אוכלים פה, מעל הכל הוסיפה פטרוזיליה חתוכה עם פלפלים ירוקים חיים וכתושים, גם זה בסגנון "ככה זה כאן". עדיין נותרה אצלי פתוחה השאלה, מה זה הרוטב ליד הכל? אז ככה, מדובר בשומשוואשה. המרכיבים: שום, לימון ופטרוזיליה עם הרבה טחינה, יחד עם זוג של פיתות בשרניות חמות ונפוחות (28 שקלים למנה עם ביצה).
הלכתי לשבת לי במתחם השולחנות הקרוב, תוהה ביני לבין עצמי אולי מצאתי סוף סוף את הדרך שלי לאכול טחינה בתוך מנה של חומוס. אז ככה, אי אפשר להפסיק לאכול את השומשוואשה, טבלתי את הפיתה ישירות ברוטב, זה טעים עד בלי די, אחר כך השומשוואשה זלגה בעדינות אל שאר המנה, עברתי אל המזלג והמשכתי לאכול את המנה. החומוס מלא בטחינה מהסוג היותר טעים שיש, אתה כן מרגיש את החומוס בכל מזלג אבל הטחינה לא יכולה בדיוק להתפספס על הלשון, טחינה מעולה שמשאירה טעם טוב בחלל הפה. אחריה מגיע החומוס בריחוף נעים, אפשר להרגיש את השומשום בתוך החומוס וזה סימן מעולה.
הפול של בא לבית הוא מהסוג הפחות מנומס או מעודן, אפשר להרגיש את הטעם המקורי והאמיתי של הפול, הטעם של הקליפה נותר בתוך הפול, יש מקומות ששוכחים את הקליפה על טעמה היחודי, לא כאן. כל זה עם הרבה כמון ומלח, מה שנותן טוויסט לא רגיל בעלילה של המנה, כל שילוב בין המרכיבים הפתיע בטעם אחר ושונה, כל חלק במנה היה טעים בפני עצמו ויחד עם השאר.
לקראת חצי המנה חזרתי כמו ילד קטן אל הרמפה של הדלפק וביקשתי עוד שומשוואשה, הוסיפו לי על הדרך עוד קצת חומוס ופול, חזרתי לשבת לאכול בהנאה. הדבר היחיד שהצטערתי עליו בדיעבד הוא שלא לקחתי שומשוואשה הביתה, אם אתם מגיעים לאזור האדום, יש לכם עוד נקודת חובה לארוחה.
חומוס בא לבית, תלמי יוסף, בכניסה למושב מצד ימין, שעות פעילות: א-ה: 10:30-17:00, 054-7915567