כן, זה סוף סוף קורה. ברביעי הבא נחזור כולנו למסעדות, לבתי הקפה ולברים. למעלה מחודשיים עם קופסאות זה הרבה יותר מדי. כמה שאנחנו שמחים. מדור השבוע עדיין מוקדש לארוחה שמגיעה הביתה בקופסאות ויהיה רלוונטי גם בימים שאחרי הקורונה.
בימי שגרה מפעילות קרן אלה ויעל סלע, טבחית וקונדיטורית ובנות זוג, את 'הבנות אוהבות אוכל' - מיזם אוכל המתקיים בביתן אשר בשכונת שפירא בתל אביב. הן מגישות מיני ארוחות משותפות, בפורמט מוגדר מראש. בימי הריחוק החברתי הכפוי, בהם לא היה אירוח בבתים ובטח שלא ארוחות משותפות, עברו הבנות לקונספט 'אוהבות אוכל - עד הבית'. מדי תחילת שבוע הן מפרסמות באתר ובפייסבוק שלהן תפריט ממנו אפשר להזמין עד יום רביעי, למשלוח המתבצע בצהרי שישי, ברחבי גוש דן. לא אכלתי אצל הבנות בביתן אבל שמעתי לא מעט הדים חיוביים אודות הארוחות שם. השבוע חרג, אם כן, מדור המשלוחים מהרגלו להזמין ממסעדה לטובת משלוח מהבנות.
עיון בתפריטי ארוחות שקיימו אלה וסלע לפני עידן הקורונה מלמד על נטייה לאוכל שמח ויצרי, שיש בו מידה של תחכום, עם לא מעט נוכחות לדגים ופירות ים. במשלוחים קצת יותר מסובך עם אוכל מן הים. זה לא בדיוק מתאים לסביצ'ה, גם לא לקרודו. אפשר לשער שמעט מנות הדג שכן נכחו בתפריטי משלוחים של מסעדות בחודשיים האחרונים, לא בדיוק כיכבו כעוגן בהזמנות. תפריט הבנות בשבוע שעבר, שבהתייחס אליו נכתבה ביקורת זו, סחב יותר לאוכל ביתי מהסוג המושקע, עם סלטים, מנות ירק, ממולאים, תבשילי בשר וגם מנת קציצות דג ברוטב. האוכל מגיע בצהרי שישי ומיועד לחימום בבית, מן הסתם בארוחת הערב או בצהרי שבת.
הזמנו לביבות כרובית (32 שקלים), כרוב צלוי (36 שקלים), כנאפה גבינות (46 שקלים), חצי עוף (88 שקלים), קדירת שפונדרה ואונטריב (88 שקלים) וחמש עוגיות שוקולד צ'יפס (20 שקלים). הארוחה יועדה לשלושה סועדים. את כנאפה הגבינות חיממנו בתנור. את לביבות הכרובית והכרוב הצלוי חיממנו במיקרו וכל מה שנשאר לנו לעשות היה לחתוך סלט.
שלוש הראשונות התגלו כמנות אוכל ביתי לא יומרני ועשוי ללא דופי. הלביבות, שבע במספר, טוגנו ללא עודפי שמנוניות והיו פשוטות וטעימות. מהכרוב הגיעו שני נתחים גדולים שנצלו לכדי ריכוך וזכו לרוטב טוב ועמוק טעמים. שמנת חמוצה וסלסת זעתר, שהגיעו בקופסאות זעירות, הוסיפו טוויסט ראוי.
הכנאפה הגיעה במינון נדיב ביותר. הייתה בה תערובת גבינות איכותיות, עם נוכחות ברורה לעזים וכבשים וגם שפע אטריות קדאיף ועלי זעתר טרי מלמעלה. זה היה מצוין ממש. מנה שעם קצת סלסולים וצילחות, להבדיל מקופסת פלסטיק, יכולה ללכת מצוין גם במסעדה ים תיכונית.
חצי העוף הגיע בקופסה גדולה. זו הייתה מחציתו של עוף גדול מאד. גם התוספת, על בסיס בורגול, שום ירוק, בצלים, כרישה, לימון ושזיפים הייתה במינונים נדיבים. לא רצינו לחמם אותו במיקרו ולכן דאגנו לחממו באיטיות, בחום תנור נמוך יחסית. חילקנו לשני רבעים ושמחנו לגלות עוף עסיסי וטעים מאד ותוספת מוצלחת. זהו בישול לגמרי ביתי, כמעט אוכל של מאמות, עם עוד קצת טאץ'.
כזו הייתה גם מנת קדירת הבשר, בעצם סוג של חמין עם סיבוב מקומי, שכלל פריקי ועדשים שחורות, שומר, ביצה חומה ונתחי בשר ענקיים ושומניים. הטעמים סחבו למזרחיות, עם תבלינים 'חמים', בלא להכביר גסות מסגנון עדות עודפי הכמון וללא חריפות יתר. התבלינים נתנו עוצמה, העדשים והפריקי סיפקו מידה של כובד והבשרים עצמם היו רכים, נימוחים וטעימים מאד. זו לא המנה למחפשי אוכל קליל לימי החום אבל אוהבי קדירות בהחלט יעופו עליה. כמו במנות הקודמות, גם זו היתה גדולה מאד.
שלוש העיקריות הללו יכולות היו בקלות להספיק גם לארבעה. זה אומר ששבענו והותרנו. עוגיות השוקולד צ'יפס שהזמנו לקינוח היו גדולות, ביתיות לחלוטין ועשויות היטב.
זו הייתה הזמנה מוצלחת. בקצת יותר ממאה שקל לראש אכלנו אוכל ביתי טוב ומושקע והתפוצצנו. סביר להניח שאוכל הקופסאות הזה אינו משקף את מלוא מניפת היכולת של אלה את סלע אלא את האדפטציה שהן עושות לימי המשלוחים. גם אדפטציה צריך לדעת לעשות וככזו התגלתה הארוחה הזו כטעימה, נדיבה, עשויה מהלב עם ידיים טובות, מחממת לב ובהחלט עושה חשק לבקר בסלון ביתן שחוזר לפעילות. במקביל ימשיך ערוץ ההזמנות הביתה שלהן לפעול בימי שישי והוא מומלץ בחום רב.
נתראה כאן שוב, בחמישי בעוד שבועיים, בביקורת המסעדות הבאה.
הבנות אוהבות אוכל
חשבון:
לביבות כרובית - 32
כרוב צלוי 3 שעות - 36
כנאפה גבינות - 46
חצי עוף - 88
קדירת שפונדרה ואונטריב - 88
5 עוגיות שוקולד צ'יפס - 20
משלוח - 40
סך הכול: 350