קוסקוס הוא אחד המאכלים המאפיינים את המטבח המוגרבי - אזור צפון אפריקה מלוב ועד מרוקו ומאוריטניה. קצת כמו שהפסטה היא הפחמימה העיקרית באיטליה, כך במגרב, מזה דורות רבים, קוסקוס נחשב בתור המאכל הבסיסי והזמין ביותר, כזה המוגש כמעט לכל שולחן.

את הקוסקוס מייצרים מסולת, צורת גריסה של חיטה בעלת מרקם גס יותר מזה של קמח רגיל. בתהליך יצירת הקוסקוס, הסולת עוברת מספר שלבים של השרייה במים, אידוי וניפוי, עד שמתקבלים גרגרים רכים, עדינים ואווריריים, שמושלמים לספיגת תבשילים ורטבים שונים.

מה התהליך שעובר הקוסקוס הקנוי? הסולת עוברת את אותם שלבים שצויינו רק במפעל. אחרי שהיא נהפכת לקוסקוס, היא עוברת תהליך נוסף של ייבוש. מכיוון שקוסקוס קנוי עבר כבר בישול, אין צורך בתהליך ממושך להכנתו בבית, ואחרי השרייה קצרה במים רותחים (עם שמן ותבלינים), הוא חוזר לעצמו זמין ומוכן למאכל.

מה ההבדל בין סוגי הקוסקוס? ישנם מספר סוגי קוסקוס זמינים על המדף. הראשונים נבדלים זה מזה בגודל: דק, בינוני, גדול, כאשר ההבדל בגודל הגרגרים נקבע לפי גודל הנפה בה השתמשו במפעל. ככל שהחורים בה יותר קטנים, כך גרגרי הקוסקוס דקים יותר ולהיפך.

סוג נוסף של קוסקוס שהצטרף לעולמנו בשנים האחרונות הוא קוסקוס מלא, שמיוצר מסולת המופקת מחיטה מלאה. ואחרון חביב הוא קוסקוס דורום, שמיוצר מאותה חיטה ממנה מכינים פסטה והוא מתבשל באופן דומה לסוגים האחרים.

איך מכינים בבית? את כל סוגי הקוסקוס מכינים בדיוק אותו אופן, כאשר הקוסקוס המלא ניחן בטעם אגוזי ומעט מורכב יותר מעמיתיו הלבנים. לפני שמוסיפים לקוסקוס היבש מים רותחים, חשוב לבלול אותו היטב בשמן כדי שייפרד בקלות לגרגרים בודדים. ללא תוספת השמן הוא עלול להידבק לכם ולא תוכלו לפורר אותו בקלות עם מזלג.

הפעם בחרתי להכין שלוש מנות שמראות את הרבגוניות של חומר הגלם הנהדר והכיפי הזה:

המנה הראשונה היא סלט עם כרובית ופלפלים קלויים. יחד עם אגוזים ועשבי תיבול הקוסקוס הופך לסלט נהדר, שכיף להכין יום מראש ולקחת לעבודה.

המנה השנייה היא קציצות בהן הקוסקוס מחליף את פירורי הלחם המסורתיים. אני אוהב לשים קוסקוס בקציצות בגלל המרקם הנהדר והאוורירי שהוא מעניק להן (ניתן להחליף בין קוסקוס לפירורי לחם בכל מתכון קציצות שאתם מכינים).

המנה השלישית היא פלפלים ממולאים בקוסקוס מלא. מנה משביעה ונהדרת לכל מי שמחפש מתכון לממולאים טבעוניים בלי הסתבכות.