הדרך לממלכה של דנה שחר עוברת בכמה כבישים מוזרים יחסית, כולל דרך עפר מלאה מהמורות, שביל שנכנס לתוך שדה ירוק ובקושי מצליח לצאת ממנו, וגם מה שנראה כשאריות של ציר תנועה שנזרקו לשוליים ונשארו שם, נגד כיוון הנסיעה.
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל
זוהי לא נסיעה אקזוטית או מסע מפרך לעבר נקודת אוכל נידחת שרק אנחנו מכירים. רחוק מזה, וקרוב הרבה יותר ממה שניתן לחשוב. למען האמת, 22 דקות נסיעה מהלב המפויח של תל אביב, ואתם שם, בפאתי קיבוץ עינת. כנסו קצת פנימה, ישר בכיכר ושמאלה מיד אחר כך, ולכו בעקבות הריח.
היכונו להסתער. "א-פיה קסומה"
בית הקפה "א-פיה קסומה" סוגר עוד מעט שני עשורים של ביזנס נינוח ופסטורלי יחסית, מסוג המקומות שעירוניים נהנים כל כך "לחשוף". בשנתיים האחרונות, עם זאת, וביתר שאת מאז שהנגיף השתלט על עולמנו, הוא הקפיץ את עצמו למרכז תשומת הלב הקולינרית שלנו, והפך בקלות לאחד מההיילייטס של שיטוטי האינסטגרם היומיומיים שהם העבודה הקשה והמפרכת שבה אנחנו עובדים.
יש בתפריט בראנצ'ים כיפיים וארוחות בוקר מפוארות (כשאפשר), כולל קערת בריאות (עם פודינג צ'יה ומקפא מנגו, פירות טריים, קראמבל וקוקוס קלוי) וחלת מחבת מפורסמת (חלה פתוחה, תרד, מנגולד, בצל ירוק, ריקוטה, קשקבל, פרמזן ו-2 ביצי עין), יש גם כריכים מיוחדים, קציצות סלק ורדרדות וטוסטים לוהטים, ויש גם ויטרינת מאפים ומקררי קינוחים, שכדאי להתמקד בה כעת, מכורח הנסיבות.
הכניסה השקטה למקום - בכל זאת יום חול, ובכל זאת קיבוץ - לא מכינה אותך להסתערות הפחמימתית ולריח הסוכר הנהדר שבאוויר, והדרמה רק מודגשת כשהעיניים מתרגלות לסיטואציה.
שולחן גדול במרכז (שמתרחב עוד יותר בסופי שבוע) מציע עוגות בחושות שחורגות מהשטאנץ (תפוז-נענע, למשל, מלבי-פיסטוק טבעונית או אייריש קרים-אספרסו-שוקולד מריר), עוגות שמרים שמחכות להתמסר וקולקציית עוגיות שמזכירה מאוד (כן, אנחנו מעזים לומר) מאפיות חו"ליות - באונטי וסבלה שקדים, חלבה ואלפחורס, "חמאה סבתא" וקפה-אגוזים ועוד ועוד ועוד.
ליד השולחן ממתינה ויטרינה נוספת, ובה עוגיות-ענק מלאות גאווה. קשיו-טופי-שוקולד חלב, לדוגמה, או שוקולד צ'יפס-חמאת בוטנים טבעונית, או מרובע ריבה קלאסי יותר אך לא פחות מושחת.
יש גם בורקסים ולחמים, לרבות שיפון אגוזים וגירסה קיבוצית ללחם האפריקאי האהוב, ויש קישים שגם הם לא נכנעים לתכתיבים (ארטישוק-מרווה ריחני, או בטטה ופקאן), ממרחים כי צריך למרוח משהו ומוצרי מעדנייה כדי שלא נתאמץ בבית, דוגמת פסטו-סלק פופולרי, חריף, קרקרים וכמה סוגי גרנולה.
מה עוד? עוגות ויטרינה קרות דוגמת פטל-פיסטוק, מוס בצנצנת ופאדג' שוקולד שגווני החום העמוקים שלה נעצו בנו עיניים וסירבו להרפות. אנחנו, עם זאת, וכנגד כל הסיכויים חייבים להודות, נכנענו למקרונים. כן, אותה עוגיית-קינוח שלא הצליחה להפתיע אותנו כבר שנים, וירדה לאט-לאט מרדאר תשומת הלב המתקתקה שלנו.
כאן, בעזרת שחר, גדלו המקרונים לכדי הגזמה כיפית, ומולאו במילויים שחוגגים את האפשרויות ולא חוסמים אותן. מקרון טריקס, למשל, עם לוק צבעוני בוטה ובת-טעם חלבית-ילדותית, מקרון קראק פאי, שלוקח את הקינוח האגרסיבי לעתים ומעדן אותו מעט, או מקרון כנאפה, שמשדך אף הוא את הטוב בשני העולמות (וצועד כאן בראש טבלת הביקושים).
בסופי השבוע, כאמור, המגוון הזה רק גדל, והשולחן האמור הופך למעשה לבופה מפתה (טייק-אווי או לא טייק-אווי, זה עדיין בופה), עם אטרקציות נוספות כמו קראפין (קרואסון בתבנית מאפין) חמאתי, שמקבל באהבה מילויים מוגזמים נוספים.
שחר בת ה-35 החלה לעבוד כאן כמנהלת, וזמן קצר לאחר מכן, לדבריה, הבינה שהיא לא יכולה לעמוד (או לשבת) מהצד. התוצאה הייתה כניסה זריזה למטבח והתוודעות מחודשת לתנורים, ותופעת הלוואי של ההחלטה הזאת היא כל מה שאני רואה עכשיו מול העיניים, בערך.
אנחנו יושבים כמה דקות ליד הכניסה, מודעים היטב לסיטואציה המוזרה, ותוהים ביחד, במילים אך גם בשתיקה, מתי כל זה ייגמר. עד אז, כדאי לשמור את הכתובת בוויז, לזכור שמדובר בנסיעה קצרה יותר מכל גיחה עירונית אחרת שתעשו, ולהביא איתכם שמיכה. קפה ענקי, מקרון קטן (גדול), ואיזה 5-6 מאפים, וסגרתם פיקניק ירוק ומושלם.
"א-פיה קסומה", קיבוץ עינת. פרטים נוספים והזמנות בטלפון 073-7020950, בעמוד הפייסבוק או באינסטגרם