כמו הרבה מאוד דברים בימים האלה - חוויות ומקומות למשל, אך גם מפגשים וחיוכים, שיחות וארוחות - כדאי להוסיף לעצם הישיבה בחצר האחורית של קפה אסמבלאז' בתל אביב לפחות 30% דמיון. הנחת קורונה, אם תרצו, שמגלמת בתוכה לא רק את מה שקורה פה עכשיו, אלא גם את מה שיכול להיות כאן אוטוטו.
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל
מה שקורה כאן עכשיו הוא כבר מצוין, תודה ששאלתם. כניסה מרומזת וסולידית מרחוב אלנבי מובילה בסופו של פיתול לאותה חצר - שמשית, משתפצת ללא הרף ובעיקר חבויה מהרחוב המפויח, מוסתרת על ידי בניינים כל כך כעורים שהם כבר קצת מקסימים, ומרפסות תיירותיות פנימיות מודרניות יותר.
אבל, כאמור, שווה לנסות ולחלום את זה גדול יותר. מי יודע, אולי מתישהו עוד נקבל את החיים שלנו בחזרה ונצליח להגשים.
בית הקפה החדש חולש על קומת הכניסה למלון תחת אותו שם, וחולק איתו בניין לשימור שנבנה ב-1929 וחוזר ממש כעת לימיו הגדולים - כלומר, תחושה תל אביבית נוסטלגית, ופרץ יצירתיות ואומנות שקופץ עליך מהקירות.
הרחבה החיצונית מציעה אופציות ישיבה אקלקטיות - ספסלים ארוכים ובר קטן שצופה על הכול מהצד ועוד כמה רהיטים שאולי הונחו כאן בכוונה ואולי לא, וזה הקסם שלהם - והשמש הנהדרת של החורף הישראלי עושה את כל היתר. ומגבירה גם את הרעב על הדרך.
אז מה באמת אוכלים כאן? קולקציית כריכי הבוקר נראית ממבט ראשון סולידית ומהוגנת, אך כדאי להשאיר את האבחנה היומרנית הזאת מאחור. כל כריך כמעט "מחביא" אג'נדה, בעיטה וחיוך. סנדוויץ' עיזים וארטישוק, למשל, עם גבינה רכה וירק מעט יותר נוקשה, עם צ'ילי ועלים ירוקים רעננים, זיתים שחורים ואורגנו.
יש גם כריך סלט ביצים שמתחיל רגיל וטוב וממשיך עם ביס בוטרגו מלוח ונהדר, או הפייבוריט שלנו עד כה - סנדוויץ' שרימפס (לחמניית בריוש, שרימפס, מיונז, לימון, טרגון, סלרי וחסת אייסברג) שהזכיר לנו קצת לובסטר-רול אמריקני וקצת חופשת חוף אירופית, ובעיקר הראה לנו מה אפשר לעשות עם סנדוויצ'ים בלי לחזור על עשרות שנות "ביס בוקר".
האחראי לכל זה הוא רן פולק, שלו עבר בבראסרי ובבית הספר בישולים. חקירה צולבת העלתה תפיסת עולם פשוטה אך איתנה, שבלבה "רצון להכניס קצת ישראל גם אם מדובר בקלאסיקות". כך, למשל, מביא פולק סלט עגבניות ובצלים (בצל לבן חרוך, בצל סגול, בצל ירוק, מיקס עגבניות שרי צבעוניות, עגבניות מגי, פלפל ירוק חריף, בזיליקום, אורגנו, נענע, חומץ שרי ושמן זית) או יציאה בריאה אחרת בדמות סלט קייל ועשבים עם כמה סוגים של אורז ונתחים קטנטנים ומתפצפצים, כמעט קוויאריים במראם ובמרקמם, של פינגר ליים.
בקרוב, לא יעזור לאף אחד, תהפוך החצר הזאת למה שניבאו לה להפוך עם פתיחתה. בקרוב, סגר או לא סגר, בחירות או לא בחירות, היא תתמלא אנשים, וקולות שמחים של נקישת כוסות יחליפו את מה שנחווה על ידינו כחזרה גנרלית, ההרצה שלפני הריצה.
אז, אתם כבר יכולים לדמיין, השמש תתגבר ותנקה את העיר והרחוב והחצר מלמעלה, והשנה הזאת תישטף אל קודמותיה. כדאי שתזמינו מקום, זה הולך להיות מרהיב.
קפה אסמבלאז', אלנבי 48, תל אביב