באיזשהו שלב התחלנו להרים טלפונים לקרובים ולדפוק על דלתות השכנים. אין מה לעשות, שרינג איז קרינג, בטח בימי סגר - וזאת פיצה שבלי להתקהל אין דרך להתמודד איתה.
מסתבר שהגודל כן קובע.
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל
הגודל הוא הדבר הראשון שמפתיע בפיצה פיל. נכון, שם הפיצרייה מרמז, וגם היו כמה נשמות טובות שאמרו בחיוך שכדאי שנהיה רעבים, ועדיין. "מה זה, למה זה כזה גדול?", זאת לא שאלה שילד בן 12 צריך לשאול כשהוא רואה פיצה. אבל הוא שאל, כולנו שאלנו.
הפיצות הענקיות של פיצה פיל באמת ענקיות. 60 ס"מ קוטר. גודל מגש שמחייב תמרון כדי להיכנס איתו למעלית. פיצה היא חלום פשוט. בצק, רוטב עגבניות, גבינה וחום תנור שמחבר את הכול. ועכשיו יש לנו הרבה מהחלום הזה.
מה הזמנו? אחרי דיון קצר שבמהלכו נזרקו לאוויר אפשרויות כמו "פיצה מוצרלה", "פיצה ספייסי אננס" ו"פיצה פפרוני", החלטנו שניקח פיצה פיל רגילה עם חצי בצל - כי אנשים פשוטים אנחנו. לצדה פיצה סגולה - כי אנשים מתוחכמים אנחנו. הוספנו להזמנה, רעבים ותמימים שכמותנו, גם סלט שוק וסלט קיסר, כי אנשים בריאים אנחנו.
אנחנו = אני, שאוכל חצי מגש למנה ראשונה ואז את החצי השני למנה עיקרית; הגדולה (16.5), טורפת-על שמעודכנת בכל מה שקורה בסצנת האוכל והגיעה לגיל שבו חובה לאכול משהו מדי חצי שעה; חברה שלה שהוזעקה כתגבורת; עוד חברה שלה שהוזעקה כתגבורת לתגבורת; והקטנצ'יק (כמעט 12) שמפתח תיאבון של מתבגר. אחר כך השכנים ממול התבקשו להגיע ולעזור, כי הגודל כן קובע.
התפריט של הפיל כולל מגוון פיצות ענקיות (טווח מחירים 158-112 שקלים) ואישיות (67-43 שקלים), כולל אפשרויות לטבעוניים וללא גלוטן, עם מגוון רחב של תוספות. כשנפתחה הדלת היה נדמה שהמגשים מרחפים באוויר, ואז השליח הציץ מהצד. איך נוסעים עם הדבר הזה?
בימים שבהם הילדים שואלים מה יש לאכול, ולא פעם התשובה היא משלוח, כדאי להתעכב רגע על
האתגר הזה. משלוח הוא דבר מורכב. האוכל צריך להיארז נכון, להגיע מהר, ועדיין לשמור על הטריות, העסיסיות והחום. למרות המרחק מצומת הפיל המפורסם בקצה הצפוני של תל אביב, הפיצה הגיעה פריכה ולוהטת כמי שיצאה הרגע מהתנור.
הפיצות של פיצה פיל הן בעלות בצק דק יחסית, אך לא מהסוג הדקיק, אלא מהסוג שיש מה לנגוס בו והוא מספיק עבה להחזיק את הרוטב, הגבינה והתוספות. פיצה פיל הרגילה (בהרכבה אישית, 112 שקלים) הייתה טובה מאוד. הבצק החם היה קראסטי מלמטה ורך מלמעלה, בדיוק כמו שצריך, הגבינה פוזרה בנדיבות, אבל מה שבאמת עשה את כל הקסם היה רוטב העגבניות הקליל והמתקתק שאיזן יפה את המליחות העדינה של המוצרלה. איך יודעים שבצק הפיצה טעים? אם מנשנשים גם את השוליים. נשנשנו.
הפיצה הסגולה הייתה מופע בפני עצמו. פיצה פסיכדלית. מחירה 158 שקלים, לכאורה הון עבור פיצה, אבל כשמשקללים את הגודל, הטעם והטוויסט, זאת יופי של ארוחה למשפחה או לכמה חבר'ה. רוטב סלק סגול בוהק, מעליו עיגולי זוקיני ירקרק, רצועות דקות של בטטה כתומה, גושים נימוחים של מוצרלה וקצת פטרוזיליה קצוצה בשביל עוד קצת טעם וצבע. פיצה שהפתיעה ובגדול. מסתבר שגם סלק יכול להפוך לרוטב מצוין, מתוק במידה, שמדגיש אחרת את טעמי הירקות. לאוהבי סלק זהו משולש מושלם.
הסלטים, שהגיעו בקופסאות עגולות, היו מצוינים. סלט הקיסר (36 שקלים) כלל לבבות חסה, בצל סגול, פרמז'ן, שפע של קרוטונים, רוטב וגם פטריות כטוויסט שחילק את השולחן לתומכים ולמתנגדים. סלט השוק (37 שקלים) היה חגיגה לעיניים ולחך. באתר ההזמנות התמונה מגרה והוא מוגש במעין קערת לחם דקה, אבל אלינו הוא הגיע בקופסת פלסטיק עגולה. לא נורא, לא חסרו לנו פחמימות באותו ערב. הוא היווה תוספת מרעננת מאוד לפיצות וכלל צנוניות, בצל סגול וירוק, עגבניות, זיתי קלמטה, מוצרלה, רוטב בלסמי ושמן זית. צבעוניות מרהיבה.
פיצה פיל לא זולה, אבל הכמות והאיכות הופכים אותה ליופי של ארוחה. זאת פיצת שף שיודעת לתת קיק ראוי למאכל הכי פופולרי בעולם, רק תזכרו שני דברים לפני ההזמנה: עם הגודל שלה, אתם צריכים להיות רעבים מאוד ורבים מאוד.
פיצה פיל, משה סנה 54, תל אביב. פרטים נוספים והזמנות דרך האתר