האמת היא - סליחה מראש - שבאתי מעט ספקן. שנים ארוכות שישראל הצליחה לדלג בקלילות על גלי התה ששטפו את העולם, על הטרנדים והמשקאות המהממים, החליטות וההמצאות ושריפות האינסטגרם והסושיאל. לנו זה תמיד נתפס כמשהו ששותים בהסתדרות, או "כשחולים" כמובן.
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל
פה ושם נפתח איזה צוהר, תקווה לשבור את השוק והסטיגמות. דוכן באבל-טי נגיד, שסחב את אלונקת הטפיוקה ברחבי תל אביב עד שנכנע, או מקומות עם גזוז רציני יותר, שלא מפחדים להשתמש בעשבים ועלים ופרחים וכל מה שטוב לגדל. אבל זהו בערך. מספיק להסתכל על מדפי התה הקר ברשתות השיווק ולהבין את הפער.
שום דבר לא הצליח לחלחל מבעד להרגלים. שום דבר לא הכין אותי ל"מעבדה" החדשה של ויסוצקי.
סטורי שמעלה את עצמו. ה-TLAB של ויסוצקי:
ה-TLAB של ענקית התה הישראלית יצאה לדרכה מתישהו בין הסגרים (אם אתם יודעים לשים תאריכים מדויקים על התקופה הזאת, אתם צריכים להפסיק לקרוא את זה ולהגיש מועמדות לנאס"א). 16 ימים שלמים היא פעלה באחד הרחובות הכי עמוסים קולינרית בתל אביב. שבועיים ויומיים של תורים, הכנה להתנפלות, התבססות של להיט.
כעת, עדיין במתכונת מוזרה וזהירה של חצי טייק-אווי, חצי ליווי צמוד במרחב למעט לקוחות בו-זמנית, היא חוזרת. וכן, התור מתחיל לחזור איתה, אז כדאי שתקחו את זה בחשבון.
אז מה הולך כאן בעצם? התפריט מחולק ל-7 קטגוריות משקה עיקריות. הראשונה, "סופר-סמות'י", מתבססת על סופר-פוד עשיר בערכים תזונתיים כמו כורכום למשל, ומרכיבה ארוחה שלמה בכוס דוגמת "סופר-גרין" (תה ירוק, ספירולינה, מאצ'ה, תרד, אננס, תפוח, בננה, תפוז וחלב שקדים) חמצמץ-מתקתק.
הבאבל-טי (משקאות תה עם פניני טפיוקה הום-מייד) מוצע כאן בארבע גירסאות מאוד פוטוגניות, לרבות "טייגר" (ארל גריי, חלב, קרמל וקצפת מקורמלת). איך מקרמלים קצפת ולמה כל דבר זקוק לקירמול בימים אלה? אלו שאלות לבומרים בעיקר, שנענות בסימן קריאה כשהכוס מגיעה.
יש גם שייקים (מבוססי תה, כמובן) כמו קרמל מלוח (איך לא) ומאצ'ה מייפל, יש אייס-תה קונבנציונלי יותר במרקם, אך לא בטעמים (מוחיטו נטול אלכוהול, למשל, או היביסקוס-לבנדר-דבש-לימון), ויש משקאות תה חמים (לכו על הסנגריה האדומה או על המאצ'ה-לאטה הקלאסי יותר) למי שצריך תזכורת לדרך הארוכה שעברנו. הכול טרי, הכול מבושל באותו יום ונמזג במקום, כולל מעבר בברזי "בירה" ייעודיים לתה.
שירות מדהים, לא ישראלי בעליל. ה-TLAB של ויסוצקי:
מה עוד? הלהיט הוויראלי הגדול ביותר כרגע יוצא מהמעבדה בדמות צ'יז-תה, ואם רק תצליחו להתגבר על קונוטציית הטעמים (תחשבו יותר עוגת גבינה ופחות טוסט, נגיד), תוכלו להיסחף בקלות לטרנד שהיה לוהט בארצות הברית לפני כשנתיים, ורותח במזרח לפני חמש שנים. איחור אלגנטי, מה נאמר.
מדובר בתה קר עם "ענן של קרם גבינה מוקצף", שמגיע כרגע בשתי וריאציות - תה שחור, המבוסס על חליטת רויבוש טראפל, ותה שנבנה על חליטת רויבוש קינמון-וניל. כך או כך, התוצאה היא כוס ענקית ששכבותיה מופרדות בהתחלה, ונמסות מעט בכל לגימה אחת לתוך השניה. כן, זה טעים. כן, זה סטורי שמעלה את עצמו.
יש כאן גם גלידה שעדיין לא ניסינו, ושיתוף פעולה מתבקש עם מאפיית "לחמים" הסמוכה שהוליד בינתיים סקונס אמריקני וקרואסון מאצ'ה-פיסטוק וגם עוגיית שוקולד צ'יפס ומאצ'ה, וגם חנות שלמה למי שרוצה לקחת הביתה דברים, מכלים יפים ומוצרי נייר, ועד חליטות מיוחדות.
בהמשך, מבטיחים כאן, יהיו גם שולחנות שנשפכים מעט לכיכר גבעון, וגם אלכוהול שהוא החבר הכי טוב של תה קר. קחו את זה ממני, שחיסל ב-11:00 בבוקר יום חול כוס עמוסה בג'ין מושרה היטב, והתנדנד חזרה לעבודה.
בעיקר, אני שמח לדווח מהחזית, יש כאן שירות מדהים, לא ישראלי בעליל, שמתבסס על עובדים ש*לא* הוצאו לחל"ת ("רצינו לשמור עליהם", סיפרה סיגל אריאלי המנהלת, "ובזמן הסגר הצלחנו לעבוד כולנו יחד כדי להשתפר קצת בתפקידים שלנו ושלהם"), ועל ניהול ויסוצקאי שהשכיל לשחרר מלמעלה מעט חבל ומעט שליטה, וקיבל בתמורה בית תה בדיוק כמו פעם, עם רישיון טיסה שתקף גם ל-2021.
ויסצוקי TLAB, החשמונאים 103, תל אביב