ביום ראשון שעבר נכנס גנן עם מפוח לחצר האחורית של מסעדת תל יצחק, והחל לעבוד. השטח הענקי - צמוד לשדות, קלאסי לחגיגות כפריות, ולא שוכח לתפעל בר פתוח כמובן - היה סגור במשך תקופה ארוכה והתחנן לאיזו עבודת מפוח טובה. "הכול נהיה פתאום ירוק ונקי", מעיד הבעלים יניב הרוש, כמעט מופתע מהתגלית הארכיאולוגית.
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל
במקביל, אך למשך שעות ארוכות הרבה יותר מאשר משמרת הגננות הזאת, החלו הטלפונים. יציאתן לחירות של המסעדות סימנה את הסתערות הלקוחות, ועד סוף היום רשמו הרוש והעובדים 189 שיחות. ספור.
כולן אגב, הסתיימו בערך באותה צורה. אפשר לקרוא לתבנית "תקווה-אכזבה-תקווה". אפשר לקרוא לה גם "מסעדן מפוכח בישראל 2021".
בקרוב אפריטיבו. תל יצחק
"המסעדה הייתה סגורה לכל אורך התקופה הזאת, גם בין הסגרים. ביבי אמר לכולם לצאת לבלות, אבל אני חשבתי שזה לא ייפסק", שיחזר הרוש בשיחה עם וואלה! אוכל.
כעת, חודשים ארוכים לאחר אותה החלטה, הוא מנסה למפות את מערכת השיקולים שלו, ועדיין לא לגמרי מצליח. "לא יודע אם זאת הייתה הרגשה או חוכמה, או חוכמה בדיעבד. האמת היא, ואני מדבר פה בגלוי, שחשבתי פשוט שזה ייתקע שוב".
וכך, המאפייה הקטנה שבמתחם נשארה לפעול לבד, מתחזקת קהל הולך וגדל של לקוחות, ומציאות שהפכה פחות חריגה ויותר שגרתית מיום ליום. העסק צבר תאוצה והתחבר לגינה, המעדנייה התפתחה, הלחמים החלו לצאת מהתנורים, ופסטיבל הסופגניות של חנוכה נתן את האות למעבר, ולהשלמת תהליך ההשתלטות. מעתה, תל יצחק בייקרי, "ומשם", כהגדרת הרוש, "זה התפוצץ".
אז מה אוכלים כאן? החלל המרכזי, מרווח ועטוף עץ, מציע מוצרים טריים מהמקררים, ובהם סלטים בעבודת יד, ומוצרי מעדניה שירכיבו ארוחה בהתאמה אישית. יש מארזי פיקניק מקסימים, שמזמינים הליכה קצרה לפרדסים שעוטפים את המקום, ויש לא מעט דברים לילדים, בואכה שלוליות החורף הסמוכות.
ויש גם את מזל, אמו של הרוש, שנקראה לדגל וחזרה למטבח ("היא הייתה שפית בזמן הלא נכון", הוא צוחק). היא אחראית ל"קציצות של מזל", כמובן (טבעוניות עם מנגולד או עשויות דג טרי, למשל) ולפרגיות ממולאות ולגלילות חצילים (כי אין תפריט היום ללא גלילות חצילים), ובעיקר אחראית למפגש המטבחי הבין-דורי, שמספק לשני הצדדים קצת פרופורציה וקצת תובנות.
מלבד אלה, יש חריימה ואסופת פיצות-תנור לוהטות, כריכים מושקעים וקונדיטוריה פחמימתית וריחנית. בקרוב, מבטיח הרוש, יורחבו שעות הפעילות של המקום (כרגע פתוח עד שעות אחר הצהריים) לכדי אפריטיבו ערב איטלקי בגינה, ואירועי פופ-אפ מגוונים.
הרוש עלה לכותרות לפני שבועות ספורים, כשזכה לקנס שמנמן בסך 5,000 שקל משוטר שגילה סובלנות גבולית בלבד לפרשנות הטייק-אווי שלו. "אפשר היה אז לטוס לדובאי, אבל לא לשבת במסעדות", סיפר.
אנחנו יושבים באותה גינה קנוסה, ואני מנסה להבין את הרציונל, ללא הצלחה. מסביב אוויר פתוח, והרגליים צריכות להתאמץ הרבה מעבר לשני מטרים לפני שהן פוגשות לקוח נוסף. בסוף השבוע, אני מניח, עמוס פה הרבה יותר, אבל היד על הקנס הייתה יכולה להיות סובלנית, מבינה.
אז מה אמרת ל-189 אנשים שרצו להזמין מקום?
"הצעתי להם לבוא לפה ולראות מה עשינו, לשבת בחצר וליהנות. זה היה מאוד נחמד, אבל בעיקר רומנטי. גם לפני עידן הקורונה היה קשה להפעיל אופרציה כזאת. עכשיו, אם הייתי יודע שזה ימשיך, הייתי נשאר ככה לנצח".
תל יצחק בייקרי, פרטים נוספים והזמנות כאן