יעקב אוריה הוא מהייננים היותר מרתקים בתעשייה המקומית, שתמיד מרתק לעקוב אחר פועלו. ב-2004 החל אוריה לייצר יין ביקב שורק ולאחר כשנתיים עבר ליקב אסיף, כולל תקופות ביקב מדבר וביקב פסגות. במקביל לכל אלו, ניהל כל השנים את ליין היינות הפרטי שלו, שבשנים האחרונות פועל מיקב שירות בקריית גת.
לכל ביקורות היין של אבי אפרתי
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל
אין כמעט יינות סטנדרטיים בליין היינות הפרטי של אוריה, הנושא את שמו. כל אחד מהם מספר סיפור, שמאחוריו רציונל חקרני והרפתקני. מ-2009 הוא מייצר יינות לבנים שבאים במגע עם קליפותיהם וזגיהם. במקביל, הוא מייצר לבנים מזנים הטיפוסיים ליינות אדומים, משלב זנים באופן לא סטנדרטי ועוד. עיקר הענבים מגיעים משפלת יהודה ורוב היינות לבנים.
חמישה יינות נסקרים ברשימה זו, ארבעה לבנים ואדום אחד. בכל היינות יש מידה של טבעיות, עידון, ניקיון, פירותיות וחמיצות מאופקות, שדרות יחדיו באיזון, מורכבות ושפע דקויות. אלו יינות מעניינים, בלתי שגרתיים בעליל ורבי אופי. כל אחד מהם מספר סיפור וביחד הם מספקים דיוקן מלבב של יינן מחונן ומרתק. לאוהבי יין מנוסים שטרם התוודעו לעבודה של אוריה, כדאי בהחלט לעשות כן.
לצד חנויות יין רבות ברחבי הארץ, ניתן לרכוש את יינות יעקב אוריה גם ברכישה ישירה מאתר היקב. לחיים!
יעקב אוריה, אור מאופל 2019
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן יבש על בסיס 42% גרנאש, 33% סינסאו, 15% מורבדר ו-10% ברברה, כולם משפלת יהודה. הבציר התחלק למוקדם ומאוחר, על פי רמת הבשלת הזנים - תחילה הסירה והסינסאו ולאחר מכן הגרנאש והמורבדר. היינות השונים אוחדו לבלנד לאחר תסיסות ובוקבקו ללא תסיסה מלולקטית וללא שהות בעץ. צבע זהוב בהיר מאד. אף ארומטי ומינרלי. גוף קל. 10.5% כוהל בנפח.
כמה? 115 שקלים.
הכי מתאים ל: פסטות, דגים, עוף, קישים.
דבר המבקר: "אור מאופל" הוא יין לבן שמבוסס על זנים המשמשים עקרונית ליינות אדומים - "בלאן דה נואר" בעצם. העבודה הייננית ניווטה אותו להיות קל, ארומטי ומינרלי, עם חמיצות חדה ברורה, ומקדם רעננות גבוה במיוחד. מתחת לקלות ולרעננות הללו, יזהה הלוגם המנוסה מורכבות ושפע דקויות הנובעים מאינטרקאציית הזנים הלא סטנדרטית, בהקשרי ההסבה ליין לבן.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
ב-15 מילים: מתאים להיכרות עם העבודה של אוריה ללוגמים מתחילים. אלו המנוסים יותר יגלו בו רבדים נוספים.
יעקב אוריה, עזר כנגדו 2018
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 55% שרדונה מצםון רמת הגולן ו-45% שנין בלאן משפלת יהודה. תסיסה יינות הזנים בנפרד ולאחר מכן איחוד היינות לבלנד. ביקבוק ללא תסיסה מלולקטית וללא שהות בעץ. צבע זהוב בהיר. באף פרי לבן והדרים. גוף בינוני. 12.5% כוהל בנפח.
כמה? 130 שקלים.
הכי מתאים ל: דגים, פירות ים ובשרים לבנים.
דבר המבקר: השרדונה והשנין בלאן יוצרים ביין הזה עושר ועומק משמעותיים, עם עסיס פרי ועשבוניות. כמו כן, לחומצה התומכת המקסימה יש כאן נוכחות חד משמעית. כל זה עטוף במימד של רכות, שמשאירה לטבע הזנים ולמפגש ביניהם לדבר, להבדיל מלמניפולציות מכוונות של היינן.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בארבע מילים: יין אוכל מוצלח במיוחד.
יעקב אוריה, עין הסערה 2017
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: אדום על בסיס 42% סירה, 30% גרנאש, 17% מורבדר ו-11% סינסאו משפלת יהודה. ענבי הסירה וחלק מהגרנאש נבצרו ותססו יחד, כשאליהם נוסף גם המורבדר. הסינסאו ויתרת הגרנאש נבצרו ותססו יחד. שני היינות אוחדו לאחר התסיסה והתבגרו שנה בחביות עץ אלון צרפתיות ישנות. צבע אדום בהיר יחסית. באף פרי אדום ושחור ועשבי פרובנס. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 130 שקלים.
הכי מתאים ל: נתחי בקר איכותיים מיושנים על עצם, עשויים בגריל. צלעות טלה. קדירות טלה וכבש.
דבר המבקר: אדום ים תיכוני מצוין ממש: פרי אלגנטי, לא מרוכז מדי, שפע תיבול (פלפל שחור), עשבי פרובנס, אדמתיות ומגע טפנאד. לצד כל אלו ישנה דקות ברורה, עם גוף בינוני בקושי שמיטיב לאחוז ביין, וחמיצות עדינה ונעימה. לא, זה לא יין שמקררים בקייץ ולוגמים בקראפים. הוא רציני ומשמעותי יותר מיינות מסוג זה. אבל המקדם הגסטרונומי שלו גבוה מאד ומידת הקלות שבו מאפשרת ללגום אותו גם בימי החום שבדרך.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
בשמונה מילים: אדום ים תיכוני אלגנטי, מתובל, קל יחסית ומצוין.
יעקב אוריה, אלפא אומגה, שנין בלאן 2018
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% שנין בלאן משפלת יהודה. מעיכה ותסיסה על הקליפות (בדומה לנהוג ביינות אדומים). היין סיים תסיסה מלולקטית ובוקבק ללא חבית. צבע זהוב בהיר. באף פירותיות עדינה ומינרליות. גוף בינוני. 12% כוהל בנפח.
כמה? 130 שקלים.
הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, צדפות, בשרים לבנים ועגל.
דבר המבקר: מעיכת הענבים ותסיסתם על הקליפות ("סקין קונטקט") מייצגת ניסיון לניצול מקסימלי את כל מימדיו של הענב המשמש ליין לבן, בדומה לנעשה ביינות אדומים. יש ייננים שסוחבים את ה"סקין קונטקט" ליינות כתומים. כאן מדובר ביין לבן, שצבעו זהוב בהיר. העושר הפנולי של הענב, על זגיו, גרעיניו וממברנת התא, בא לידי ביטוי מרהיב בחיך. הפרי כיפי, נעים, לא שתלטני כלל. כמו בכל יינות הסקירה הזו, החומציות ברורה ומדוייקת. יש המון מינרליות, שמבטאת את הקרקע המרתקת ממנה מגיעים הענבים. כל אלו יוצרים יין שיש בו אקספרסיביות ברורה אך מאופקת ומורכבות נהדרת. יין נהדר ממש, למבינים.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
בשש מילים: יין מרתק ומצוין ממש, ללוגמים מנוסים.
יעקב אוריה, הצייד השקט 2018
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן יבש על בסיס 60% סמיון ו-40% שנין בלאן משפלת יהודה. היינות תססו בנפרד ואוחדו לאחר התסיסה. תסיסה מלולקטית קצרה, ללא סיום וביקבוק ללא שהות בעץ. צבע זהוב בהיר. אף ארומטי ומינרלי, גוף קל-בינוני, 11.5% כוהל בנפח
כמה? 150 שקלים.
הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, עוף, בשרים לבנים, עגל.
דבר המבקר: שני זני היין - סמיון ושנין בלאן - באים בו לידי ביטוי. הסמיון, ענב בורדולזי, מספק נוכחות פרי לבן - תפוח ואגס בעיקר, ומידה של דבשיות. מהשנין בלאן נוכחים בחיך פירות טרופיים, ארומטיות ניכרת וחמיצות. המינרליות משמעותית. יין מאוזן ומורכב, שנפלא כבר עכשיו, כשהוא רק מתחיל להתגבש, ויהיה נפלא אף יותר בעוד כשנה.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית. יקר אבל איכותי מאוד).
בחמש מילים: קנו והתאפקו עד האביב הבא.