יש הרבה מאוד סיבות לחייך כשנכנסים ל-"Sprinkles" - כל כך הרבה ורוד בעיניים ואבקת סוכר באוויר, סוס של לונה פארק שמתחנן לסטורי ושמחת חיים של עסק צעיר וחדש.
יש גם ויטרינה מתפקעת מרצון טוב ויד טובה עוד יותר, ושתי יזמיות שכבר שבועות (חודשים, קרוב לוודאי, ובטח יותר לכיוון השנים) מתחבטות על הקופסה המושלמת שתיכנס לאריזה המושלמת בתוך שקית מושלמת עם ידיות מושלמות.
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל
המתוק הזה כולו מרחף כאן, דוחק החוצה את ריח החדש והשיפוצים וההיסוסים, מקפיץ אותך למים ומסדר על השפתיים זווית גם למי שנמנע מזוויות כאלה חיוביות ביומיום.
מדובר, למי שעוד לא הבין, במקום אופטימי, שמח ומלא תקווה. ולכן, טבעי שאנחנו פותחים אותו עם דמעות.
ממלכה של מתוקים. ספרינקלס:
שירה ערן ומישל אלחנני הכירו במהלך שירותן הצבאי, התפצלו מאז - מקצועית בלבד, להבנתי בלתי ניתן להפריד אותן מאז שעלו על מדים - וחזרו להגשים לעצמן חלום.
ולעצמנו גם, למה להכחיש, בכל זאת מדובר בממלכה של מתוקים, בית היברידי המשלב שחיתות אמריקנית, קלאס צרפתי וחוצפה ישראלית חיובית. אתם יודעים, מהסוג שגורם לנו גאווה, לא מבוכה.
החוצפה הזאת - בכל זאת מדובר בשתי בנות 28 ששמו את כספן שלהן והתעלמו מכל תמרורי האזהרה הכלכליים והפסיכולוגיים שעוצרים חלומות במדינה הזאת - היא גם זאת שהולידה את הדמעות הזולגות מול עיני, וגרמה לי לתהות אם פתחתי קשוח מדי.
"סליחה", מתנצלת ערן מבלי שהיא באמת צריכה להתנצל, ומספרת על דודה שהאמין בה ודחף אותה ותמך בה והוביל אותה לדלתות האלה - אך לא זכה לראות את הכול קורה באמת, לפחות לא בפועל. הוא הלך לעולמו זמן קצר לפני הפתיחה הרשמית של "ספרינקלס", ותמונתו מעטרת כעת את הקיר המרכזי במטבח הפנימי. העיניים שלו, והעיניים שלה, והעיניים שלי, והדמעות. הגיע הזמן שנדבר גם קצת על קינוחים, לא?
ובכן, הוויטרינות של "ספרינקלס" חולשות על מטראז' מרשים של טראצו שחור (כן, ברור שגם הוא נבחר על ידי שירה ומישל) ומציעות - קחו אוויר - קולקציית קאפקייקס צבעונית שמקפידה על פרוסטינג מותאם לחיך הישראלי (כלומר, פחות חמאתי ויותר אוורירי), וקולקציית "בארס" מפתה לא פחות, לרבות סמורס עם מרשמלו, קורנפלקס מקורמל שהתייצב היטב על שכבה עבה של בראוני, לימון וגם תפוחים.
יש גם תלוליות של עוגיות בגודל אידיאלי. כלומר, לא קטנות מדי כי למה שנרצה קטנות, אבל גם לא גרנדיוזיות שהורסות את המרקם המבוקש. המרקם המבוקש הוא, אם תהיתם, פאדג'י וצ'ואי וג'וסי ועוד כמה מילים עם גרש אמריקני כזה, ששובר את השיניים ומפנק את הלשון.
ויש עוד. "רוקי-רואד", למשל, בכמה גירסאות שרוקדות אמריקנה בעברית, ועוגות אישיות דוגמת רד וולווט או שכבות של גזר וקרם גבינת שמנת, ושוקולד וסנדוויצ'ים שמחברים עוגיות לקרם ועוד תכניות ומזימות קוברות דיאטה ומרימות לכל השאר.
המיקום של "ספרינקלס" - בצלע השקטה יותר מתחת למתחם המשרדים העמוס של רחוב יגאל אלון בתל אביב - רומז לא מעט על האופי של המקום, ועל בעליו. יש כאן ביטחון עצמי חינני, שמסתמך על יכולת ויודע מה הוא שווה. יש גם, אם השקט הזה יהיה טו מאץ' בהתחלה, מספיק ורוד ופרחים ופיתויים כדי למשוך לצלע הזאת כל עובר אורח.
משם, לא תהיה בעיה להשאיר אותם, או לגרום להם לחזור. אם השנלדירים הענקיים לא יעשו את זה, והסוס יהיה תפוס, אם הוויטרינה תהיה עמוסה והקינוחים בדיוק נחטפו, עדיין יהיה כאן חיוך, וקארמה טובה של הדוד, ודמעות של שמחה.
ספרינקלס, יגאל אלון 94, תל אביב. פרטים נוספים ב-054-7044665 או כאן