למרות שביוון פועלת תעשיית יין מרשימה במיוחד, בישראל מתחילים יינות יווניים להתאזרח לאט ובהדרגה. במדור הנוכחי שני יקבים מצפון יוון - קכריס (Kechris) הממוקם סמוך לסלוניקי, וקיר ייאני (Kir Yianni) הפועל בעיירה נאוס, 90 ק"מ מערבית לסלוניקי.
לכל ביקורות היין של אבי אפרתי
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל
ארבעה לבנים ואדום אחד יש בטעימה הזו והמון עניין. מיקב קיר ייאני מגיעים שני לבנים שבשניהם נוכח זן האסרטיקו (זני ובלנד, עם וניונייה ושרדונה). יינות מבוססי אסרטיקו מזוהים בתודעת מביני היין עם האי סנטוריני, משם מגיעים תוצרים מעולים ויקרים. גם בכרתים עושים אסרטיקו מוערך.
היינות הנוכחיים מגיעים מטרואר אחר לגמרי - צפוני. גם סגנונית הם שונים לגמרי. אלו יינות מסורתיים פחות, מאופקים פחות שבולט בהם הרבה יותר יסוד הפרי. ניתן לשייך אותם יותר לעולם היין החדש וככאלו הם נגישים. תמחורם לעומת זאת - 75 שקלים - שייך לז'אנר הלגמרי מאופק. עוד מקיר ייאני אדום אחד, מבוסס חינומברו, שכולו שפע ומוחצנות וגם תמחורו אטקרטיבי במיוחד.
התאזרחות הדרגתית. יקב קכריס:
ענבי רצינה מוכרים כמי שמזוהים בעיקר עם משקאות שיכר עם אחוז אלכוהול גבוה. אבל ביוון מייצרים יינות רצינה למעלה מאלפיים שנה. היה בעבר ניסיון שלא צלח לייבא יינות רצינה לישראל. עכשיו, בהנחה ותקווה שהשוק בשל יותר לקבלתם, יינות רצינה שוב כאן.
שני היינות המיובאים מיקב קכריס מבוססים על 100% רצינה. ייחודם של יינות הרצינה נובע משרף האורנים שמתווסף אליהם במהלך התסיסה (ומופרד בסיומה). אי אפשר לטעות בנוכחותו בחיך. זה לא דומה לשום דבר שאתם מכירים מעולם היין ומעורר תגובות קוטביות: עפים על זה או לא מתחברים.
יין הבסיס - Kechriabara - הוא קלאסיקת רצינה עממית מסורתית, מגיע בבקבוק בן 500 מ"ל שנראה "כמו פעם" ומספק תמורה פנומנלית ממש ל-35(!!) שקלים. לצידו, מגיע "Tear of the Pine" הגבוה, שעובר גם התיישנות בעץ, מיועד לארוחות מורכבות ובכוחו להתחרות בהצלחה עם לבנים יבשים גבוהים מארצות היין הקלאסיות, עם ערך מוסף של אופי בלתי מעורער.
כל היינות הנסקרים במדור זה, כולל האדום, ייטיבו ללוות אוכל או להילגם סתם להנאה, במזג האוויר הקיצי שהולך ומשתלט עלינו בימים האחרונים. לחיים!
Kir-Yianni,Assyrtiko 2020
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% אסרטיקו מכרמים באמינדאון, בצפון יוון. התיישנות קצרה בנירוסטה. צבע זהוב מעט חיוור. באף פרי לבן ופרחים. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.
כמה? 75 שקלים.
הכי מתאים ל: ראשונות דג ובשר, דגים, פירות ים, בשרים לבנים.
דבר המבקר: אנחנו רגילים ליינות אסרטיקו עם מידה של רצינות, יובש וכובד ראש מסוים, ללוגמים מנוסים. האסרטיקו הנוכחי מיועד לקשת טעמים וטועמים רחבה קצת יותר. לצד השמריות והמליחות, מימדי הפרי דומיננטיים בו יותר והוא קליל ונגיש יותר ממקבילי הז'אנר המגיעים מהאיים. ללוגמים מנוסים הוא ישמש כאופציה קלילה ומרעננת. תמחורו נמוך דרמטית בהשוואה למקביליו הזניים מסנטוריני, מה שהופך את מקדם התמורה לכסף שהוא מספק לגבוה מאוד.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
בארבע מילים: יין קיץ גסטרונומי מצוין.
Kir-Yianni, Ble Tracter 2020
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד לבן יבש על בסיס אסרטיקו, שרדונה ו-ויונייה מכרמים במקדוניה (PGI) בצפון יוון. ללא התיישנות. צבע זהוב. באף פרי טרופי, פרי לבן והדרים. גוף קל-בינוני. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 75 שקלים.
הכי מתאים ל: ראשונות דג (סביצ'ה, טרטר), פירות ים.
דבר המבקר: בלנד בו חוברים לאסרטיקו היווני המסורתי זנים צרפתיים קלאסיים מעמק הרון (ויונייה) ובורגון (שרדונה). חוויית הפרי בחיך משדרת לא מעט טרופיות, לצד נימה מינרלית ברורה וחומציות חדה. זה יין שמחבר מסורת למודרניות, ומשקף בעצם סוג של דיאלוג בין "עולם ישן" לחדש. כמו קודמו, הוא איננו כבד ראש ונוטה ליובש ניכר אלא שם את הפרי במרכז. גם הוא קיצי, רענן, שמח ונגיש.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בחמש מילים: בלנד לבן פירותי, רענן ושמח.
Kir-Yianni,Naoussa 2017
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: אדום על בסיס ענבי חינומברו מכרמים בנאוסה, צפון יוון. 18 חודשי התיישנות בחביות באריק משומשות, שליש מהן פתוחות עם פיז'אז'. צבע אדום ארגמני. באף שפע פרי ותבלינים. גוף בינוני-מלא. 14% כוהל בנפח.
כמה? 75 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייקים, קדירות.
דבר המבקר: שפע ניחוחות פרי ותבלינים באף, ממשיכים גם בחיך העשיר והמוחצן. הפרי שנחשף טוב, לא בשל או מרוכז מדי, מתכתב בצורה מסוימת עם יינות ברברסקו מפיימונטה, רק מתומחר בהרבה-הרבה פחות.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
בחמש מילים: ממיטב יינות קטגוריית המחיר והסגנון.
Kechris, Kechriabara, Retsina 2020
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: רצינה על בסיס רודיטיס מכרמים שונים באמינדאון, גומניסה ומקדוניה בצפון יוון. בתחילת התסיסה מוסיפים שרף עץ אורן שמופרד מהנוזל בסיום התסיסה. צבע זהוב. באף פרי לבן, עשבים, מסטיקה ועצי אורן. גוף קל-בינוני. 11.5% כוהל בנפח.
כמה? 35 שקלים (לבקבוק של 500 מ"ל).
הכי מתאים ל: ראשונות, פסטות, פיצות, מאכלי חלב, עוף ודגים. פיקניק.
דבר המבקר: רצינה מוכר יותר כדיז'סטיף יווני אבל יש גם יינות כאלו, שמעטים מכירים. קשה לתאר את חוויית החיך ששרף האורנים מותיר. זה מרגיש כמו יין לבן עם עוד תוסף - יש שיחשבו שרי; יש שייזכרו במסטיקא. השורה התחתונה לגבי תגובות הציבור ליינות רצינה מזכירה קצת את היחס לכוסברה: או שעפים עליהם או שלא מתחברים כלל. הח"מ נמנה עם הקבוצה הראשונה. היין הנוכחי מוצלח במיוחד. יש לו פרי נהדר, ארומטיות מקסימה, חמיצות, יובש ומקדם גסטרונומי גבוה. תמחורו - 35 שקלים ל-500 מ"ל בבקבוק מסוגנן - הוא לא פחות מפצצות לגבות של אלו שיאהבו אותו.
תמורה לכסף: 5/5 (נדירה).
ב-11 מילים: מחפשים את יין הבית הלבן שלכם לקיץ הקרוב? הנה רעיון מצוין.
Kechris, Retsina "Tear of the Pine" 2019
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: רצינה על בסיס ענבי אסרטיקו מכרמים בגומניסה, צפון יוון. תסיסה בחביות עץ אלון חדשות תוך מגע עם שרף עץ אורן, שמופרד בתום התסיסה. שישה חודשי התיישנות עם בטונאז' תכוף. צבע זהוב. באף פרי לבן, הדרים, עשבים, מסטיקה ואורן. גוף בינוני-מלא. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 135 שקלים.
הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, צדפות, חזיר ועגל.
דבר המבקר: אם היין הקודם היה רצינה בסיסי זה הנוכחי מייצג את הקוטב הגבוה של הז'אנר. יש בו עומק, מורכבות, שפע דקויות תיבול, ניואנסים של מליחות וטונות של אופי. נפלא כבר עכשיו וייטיב להתיישן שנים ארוכות בתנאים הנכונים. לבן נהדר לארוחות רציניות, שמפאת ארץ מוצאו מתומחר סביר לגמרי בהתחשב במחיר. מומלץ בחום רב אבל עם כוכבית: שרף האורנים הופך אותו לשונה לגמרי מלבן יבש.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה בהתחשב באיכויות).
בשש מילים: רצינה גבוה שיותר מכדאי להתנסות בלגימתו.