אחד החוקים הלא כתובים בתחום אוכל הרחוב בישראל הוא שיש להיות לעולם חשדן כלפי המילה "טורטיה" וכל מה שהיא מייצגת. יש לכך שתי סיבות: האחת - לעולם מתלווה אליה התיאור "אוכל מקסיקני", וברוב המוחלט של המקרים הוא אינו כזה ואפילו לא קרוב לשם. הסיבה השנייה היא שטורטיה היא במראה ובקונספט אחותה הקטנה של הלאפה, אבל המחיר שתשלמו עבורה יהיה דומה, או במילים אחרות - פשוט עסקה לא משתלמת, בוודאי עם המחירים של היום.
לפיכך, ההתלבטות שלי כשהגעתי לצומת ויצמן-הבנים בנס ציונה לא כללה תחילה את מוצ'אצ'וס, "טורטיה בר מקסיקני כשר". הנה, כבר פאק באמינות, חשבתי, הרי אוכל מקסיקני אמיתי לא יכול להיות כשר והעובדה שהתרגלנו כבר למונחים כמו "סינית כשרה" לא הופכת את החטא הזה למוסרי יותר. בנוסף, את הצומת המרכזי הזה בנס ציונה מעטרים יריבים לא פשוטים עם אוכל רחוב מוכר, שגרתי ופשוט, כמו פלאפל דוד מזרחי הוותיק. אז מדוע, בנסיבות הללו, ללכת דווקא למקום שבו הציפיות שלך נמוכות מלכתחילה?
ובכן, לציפיות נמוכות יש גם צד שני - קשה להתאכזב. מה כבר יקרה? מקסימום תעבור חוויה מעצבנת קצת בשירותים. וכך, עם תחושה שאין מה להפסיד מצאתי את עצמי הולך למוצ'אצ'וס מלא סקרנות מלווה בעוקצנות מובנית. הנה, המקום נראה כמו כל מקום מקסיקני וונאבי - שולחנות בחוץ המוקפים בתפאורה שבה שולטים צבעי ירוק-צהוב-אדום, המזוהים ביותר עם המסעדות מהז'אנר.
כשהצצתי בתפריט סקרנו אותי מספר אפשרויות. הבחור החביב בדלפק אמר שטורטיית האנטריקוט (45 שקלים, כל המנות יכולות להגיע גם בבגט) היא הפופולארית ביותר, ומי אני שאחלוק על הקביעה? שותפי לארוחה, פיינשמקר שכמותו, העדיף דווקא את המנה העסקית נטולת הבצק - צלחת אנטריקוט מלווה בטבעות בצל (55 שקלים). כך יכולתי לטעום גם ממנו וליהנות משני העולמות.
נתחיל, בקצרה ממש, דווקא בעסקית. מאחר שבשר טוב נמדד מחוץ לבצק שעוטף אותו, טעמתי את האנטריקוט שבצלחת תחילה. הוא היה מצוין, עשוי ומתובל היטב. טבעות הבצל שטוגנו בשמן עמוק היו די שגרתיות, אבל השתלבו מצוין עם המנה. וכעת, לטורטייה. ראשית, יש לציין כי היא גדולה מרוב הטורטיות שנתקלתי בהן. אם שוב עושים את ההשוואה הבלתי נמנעת, הרי שהיחס, שעומד בדרך כלל על שליש או מקסימום חצי טורטייה ללאפה, עמד הפעם על שני שליש, מה שכבר גרם לי לראות את 45 השקלים ששילמתי באור חיובי יותר.
ועדיין, כל אלה הם רק מבוא לנושא המרכזי - הטעם. קבלו בום: המנה הזאת מאוד, מאוד מפתיעה. הטורטייה עצמה קראנצ'ית וכיפית - מצד אחד מתפצפצת בפה ומצד שני עמדה בפרץ ולא נרטבה מכל העניינים בפנים ונקרעה. יודע כל פריק של מזללות שטורטייה שלא נקרעת היא בונוס ענק. האנטריקוט משתלב מצוין עם כל המרכיבים, מתובל היטב, וכמוהו גם הסלט. אומר אפילו יותר מכך: בדרך כלל במקומות מסוג אלה הסלט סתמי ואפילו לא מומלח. התיבול המושלם שלו כמעט גרם לו לגנוב את ההצגה מהבשר. זה היה כל כך טוב, שהזמנתי לחבר במשרד ("שמע, שמע, אתה חייב"), וגם אחרי נסיעה של 40 דקות המרקם נותר יציב והטעם נשאר מושלם.
אז כן, כשאתה בא למקום ולא מפתח ציפיות תתקשה להתאכזב, אבל הנמכת ציפיות היא מראש סוג של אכזבה, והרי אנחנו לא פה כדי "לא להתאכזב", אנחנו כאן כדי שתהיה לנו מסיבה בתוך הפה. הרגשתי שבמוצ'אצ'וס לא מזלזלים בי, מגודל המנה ועד הטעם. אם אתם גרים באזור נס ציונה וחשקה נפשכם בארוחת צהריים מהירה, קצת פחות שגרתית ועדיין משתלמת, זהו מקום נהדר ושונה. עדיין לא הייתי קורא לו "בר מקסיקני", אבל בהתחשב במה שהוא נותן ומציע, מרמת השירות ועד האוכל - למי אכפת?
מוצ'אצ'וס, הבנים 6, נס ציונה, 077-5030900