לפעמים די במספר מילים כדי להעביר חוויה שלמה, עולם ומלואו. ארנסט המינגוויי המפורסם אמר כי הסיפור בו התגאה יותר מכל יצירותיו כלל שש מילים בלבד: "למכירה נעלי תינוק, מעולם לא ננעלו". אבל גם המינגוויי הגדול לא ידע לתמצת דיו, אז קחו עולם ומלואו בשלוש מילים: "ביקרתי בפתח תקווה".
פתח תקווה הפכה לאורך השנים למושא לבדיחות. היא הרוויחה את זה ביושר, ולכן משפט כמו זה הכתוב מעלה מעורר מיד את כל חושי הלעג והצחוק. העניין הוא שציניות בצד, בשנים האחרונות קורים גם דברים יפים בעיר. שכונת אם המושבות, שדרת ההייטק המפותחת בקרית אריה, מרכזי הקניות הרבים וכמובן היותה ממוקמת בגוש דן מעניקים לפתח תקווה נופך של מקום שכן כדאי לחקור.
מרכז העיר, אם נודה באמת, עדיין מוזנח וטעון שיפור. רחוב פינסקר פינת שטמפפר, כיכר ויצמן, הוא אזור מאובק וחסר ייחוד. למען האמת, אם אתם לא פתח תקוואים מנוסים שנוהגים להסתובב שם, כנראה שלא תדעו שממש על קרן הרחוב יושבת מסעדת פועלים קטנטנה בשם "הסנדוויץ' של אמא". כמה קטנטנה? בואו נגיד שהתפריט שם כולל ארבע מנות בלבד. ככה קטנטנה.
פיצה כמו בנאפולי, מאפייה כמו בפריז: 5 המלצות אוכל שוות בפתח תקווה
בין המנות המוצעות - שניצל סביח (50 שקל), שניצל שישי (40 שקל) וקציצות ירק (40 שקל) - התכוונתי ללכת על הרביעית, זו שקרצה לי במיוחד - חלה מתוקה עם מטבוחה וקציצות בשר ברוטב עגבניות (40 שקל - כל המחירים תקפים להגעה למסעדה. המחירים עשויים להיות שונים באתרי ההזמנות אונליין). איתרע מזלי והגעתי ביום ראשון. "ביום ראשון אין עדיין בשר טרי ולכן אין קציצות", בישרה לי הבחורה החביבה בדלפק, "אני מקווה שלא בשביל זה הגעת".
האמת שבשביל זה הגעתי, אבל החיים הכינו אותנו לתקלות ואנשים שנולדו להנהיג צריכים לקבל החלטות קשות, מה עוד שמקום שמחכה לבשר טרי כדי להכין את האוכל (ואתם יודעים, יש מספיק שלא) הוא מקום שראוי לקומפלימנט ראשוני. מאחר שקורצתי מהחומר של מנהיגים, שיניתי את הבחירה והלכתי על מנת השניצל.
זה עניין פשוט, מדובר בחלה ובה שניצל וחציל עם מטבוחה. לפני שנעבור לדברים הטובים, ויש לא מעט, נתחיל כמו ישראלים טובים בתלונה: חבר'ה, שימו יותר מטבוחה. אחד החסרונות הבולטים של רשת סאבוויי בישראל, ואולי גם אחד הגורמים לחוסר ההצלחה שלה פה למרות ניסיון הטמעה של שנים, הוא התיבול החסכני ביחס לאירופה או לארה"ב. גם בסנדוויץ' של אמא, כשאומרים לך "שניצל עם מטבוחה", אתה מצפה למנה שבה הרוטב נוזל מתוך הלחמניה עד כדי חוסר שליטה. זה לא היה המקרה.
ואחרי שסגרנו את הפינה הזאת, נעבור לחדשות הטובות - למנה עצמה - ונכריז עליה כמצוינת, ואפילו לא בזכות השניצל. זאת אומרת, גם בזכותו, אבל לא רק ואפילו לא בעיקר. יש מרכיב אחד שהופך את המנה הזאת לעילאית - החלה. הרבה מקומות יגישו לכם לחמניה סטנדרטית, משהו שינוע בין סביר לטוב. פה מדובר בעטיפה מושלמת - חלה מדהימה, אפויה בצורה מעוררת השתאות, נימוחה לעילא ולעילא, פשוט תענוג.
חציל יכול להיות מלכוד בסנדוויץ'. לא תמיד הוא עשוי טוב, לעתים קרובות הוא לא משתלב היטב. אלא שגם פה דוז פואה לסנדוויץ' של אמא. החציל עשוי בצורה אידיאלית, מתלבש על השניצל מצוין ומעניק לביס טעם גן עדן. כאמור, עם קצת יותר רוטב זה היה סנדוויץ' מושלם, אבל גם כך אפשר להגיד שלא רק שנהניתי, אלא מיהרתי לקחת לדרך שתי מנות לחבר'ה מהעבודה כדי שיחוו את דעתם. היא לא הייתה שונה משלי, כולל הפידבק על הרוטב. אז לא 10, נסתפק ב-9.
"הסנדוויץ' של אמא" הוא לא מקום שעובד עם שיווק עצמי מאסיבי. הוא קטן, לא מתבלט ולמעשה דלתותיו הסגורות גרמו לי לחשוב שהוא לא פתוח עד שדחפתי אותן קלות. הוא אולי מייצר ארבעה סוגי סנדוויצ'ים בלבד, אבל האחד שטעמתי גורם לי לחשוב שגם שלושת האחרים הם סיפור הצלחה. זה טעים בטירוף וכיף לפרגן למקום כזה. רק בחיאת, חבר'ה, שימו יותר מטבוחה. כמו בתמונה ההיא שאתם מפרסמים בפייסבוק.
הסנדוויץ' של אמא, יהודה לייב פינסקר 2, פתח תקווה, 053-544-3425