חצות היום, סוף שבוע, ורחוב נחלת בנימין בתל אביב נראה כמו הדרכים ההן מהמערבונים של פעם - צחיח, לוהט, יבש עד כדי סדקים בזוויות המדרכה. נדמה לי שאפילו זיהתי שם כדור זרדים מתגלגל, אבל יכול להיות שזה היה קורקינט.
לפני כמה שעות ציר התנועה הזה היה עמוס ומלא אנרגיה, מטושטש מאנשים ומטושטש מהגדרות ומחלוקה שרירותית על מה כן מדרחוב ומה לא מדרחוב. במקום זה, הוא החליט לחסום את התנועה עבור עצמו, ופשוט לחגוג. כשהשמש עלתה, החגיגה תמה, והמדרחוב בעיקר נראה כמו מישהו שנורא צריך אלוורה.
פערים של יום ולילה, יודע כל אחד בתעשייה שרוכבת פחות על היום ויותר על הלילה, הם הפערים הגדולים ביותר. מזל שיש את רדלר לגשר עליהם. מזל שיש את רדלר בכלל.
יום ולילה. רדלר
בר האוכל בהובלת מושיקו גמליאלי נפתח בקיץ 2022 והפך מיד למבשר נקודת הקצה של הרחוב, והמתחם כולו - לפניו "בהתהוות", אחריו "התרחשות". קודם "אמור", אחר כך "ודאי".
לא היו שם חבלי קליטה ולא חריקות, אלא מכונה שמתחילה לפעול כבר עם הפעלתה. מכונה עם נשמה, כמובן, בכל זאת גמליאלי וההתנהלות הכמעט סטואית שלו, שמצליחה לשלב באופן נדיר ירושלמיות תל-אביבית, או תל-אביביות ירושלמית.
עכשיו, כשכל זה הוא כמעט בסיס ההפעלה של נחלת בנימין, ובוודאי הנקודה שביחס אליה הוא נבחן, הגיע הזמן לבראנץ'.
בניגוד לערב, הדלתות כאן סגורות וכך גם החלונות הגדולים הנפתחים בשגרה לעבר הרחוב, מכניסים ממנו פנימה ומוציאים את המקום החוצה, לכדי פלואידיות סקסית.
בצהריים, עם זאת, הבידוד הזה הגיוני הרבה יותר, ומצליח לנתק אותך באבחת טריקת דלת אחת. בחוץ אותו להט-קיץ על טמפרטורותיו והזעותיו, בפנים צינה טובה. שם הנגאובר אורבני, פה אנשים שמוכנים להתחיל לשתות מחדש. מדובר בוואקום של מקבצי סאונד נהדרים - קרח רועם, מטבח רגוע, כוסות נפגשות. אולי, רק אולי, אם לא נצא מכאן השבת לא תיגמר.
התפריט עושה את ההגיוני והמתבקש - לוקח מה שטוב ומתאים מהערב, מכוון לו שעון מעורר, ומוסיף עוד מנות בוקר קלאסיות יותר, בלי ליפול לקלאסיקות העבשות באמת, או לקלישאות שאי אפשר בלעדיהן לכאורה, ובפועל אי אפשר יותר לראות אותן.
זה מתחיל עם לחם, חמאה מלוחה וגבינה גרוזינית (26 שקלים), צלחת חריפים (18 שקלים) ובריוש עם חמאה וריבה (22 שקלים), מוסיף אספרסו מרטיני (56 שקלים) או מרגריטה (54 שקלים) ומסמן לך שבשלה העת לעבור, להמשיך, להגביר.
ביצי עין עם טוסט האם אנד צ'יז (62 שקלים), למשל, טוסט אבוקדו (52 שקלים) אבל גם גירסה מקומית לארוחת בוקר ישראלית, צלוחיות והכול, בדמות פוקאצ'ה שומשום ולידה דג ים כבוש, סלט ביצים ואריסה (66 שקלים). שנים ארוכות, ארוכות מדי, של "ביצים כבקשתך" ומטבלים, והנה מגיע לפתע מגש שמסליל אותך להתעסקות ידיים מודולרית, מלכלכת, אחרת. בשביל זה באת, לא?
מלבדן, יש רושטי שחום ופריך עם גרבלקס, שמנת חמוצה, סלקים וחזרת (64 שקלים) שמזמן את אותה התעסקות נהדרת בדיוק - מזלג ובניית מגדל, פה פעור לרווחה ומגדל שמתמוטט לתוכו בהסכמה - ואגז בנדיקט על לחם קסטן מחמצת עבה, עם חמאת מיסו וסלמון או אבוקדו (72 שקלים). כל העיר עושה בנדיקט, וכל הבתים בתוכה מתנסים גם כן. פה עובר הקו, כנראה, והוא צהוב עמוק.
חלקת הצהריים בתפריט סוערת בין אויסטרים וסשימי דג ים, טרטר בקר וטרטר דג, גולשת בטבעיות לעיקריות של ממש (לברק פחמים, נתח קצבים, בטן חזיר ואנילוטי ריקוטה ותרד) אבל מצליחה להציב בפניך צומת אחר צומת שמחייב בחירה, מחייב החלטה, מחייב בהכרח הגזמה.
קרוקט בייקון עם איולי מעושן (44 שקלים) תיקח הרי, וגם איזו פוקאצ'ה (עם פיקניה כבושה ורמולד, או עם דליס דה בורגון ומרמלדה), ושרימפס טמפורה על אחת כמה וכמה (שהרי איולי רוזמרין מעושן), והנה עוד ארוחה שלמה, מופרזת לכשעצמה, עוקבת אחר קודמתה. מתערבבת איתה, רוקדת איתה, מבדילה בין חול לסופ"ש, בין בוקר לבראנץ', בין החיים עצמם לחיים שבשבילם אנחנו חיים את החיים עצמם.
ואם כבר מדברים על "שבשבילם", אז "פן דה מי". עבה. קלוי. מקורמל בדבש. נושא תלולית של יוגורט הדרים. מין האני-טוסט שעושה עכשיו קאמבק ממושך ברחבי העולם, וסוף סוף נוחת פה. פשטות נהדרת, שאחריה לא דרוש עוד כלום.
שנה אחורה, כמעט בדיוק, מאז שגמליאלי סיפר לי, ולעולם, מה הוא (והתעשייה כולה, אם להיות כנים) חושב באמת על בראנצ'ים. "אנחנו טבחים קלאסיים, אנחנו לא עושים בראנץ'. זאת ארוחה שכיף לאכול ולא כיף להכין", אמר בריאיון משותף עם חבריו-שותפיו רועי צבג ואיתמר נבון, שבאופן אירוני הכין את הקרקע לבראנצ'ים חד-פעמיים במונא.
זאת הייתה האמת לאמיתה, האמת כולה ודבר פרט לאמת, אבל גם אמת לשעתה. כי למרות שברור שזאת ארוחה שלא כיף להכין, ברור עוד יותר שזאת הארוחה שהכי כיף לאכול - הפופולרית ביותר בארץ, בעיר, וברחוב הזה גם.
ככזאת, היא מחייבת שינויים וסתגלנות, ודורשת ממך מחשבה ועומק כדי לעשות בלי לסבול, וליצור בלי להיות פייק. רדלר ואנשיה יודעים את זה, היטב (רק תשאלו את הברמנים איך היה ללמוד את מיומנות הקצפת הקפה וצפו בגלגול העיניים המשעשע). משם זאת הייתה רק שאלה של זמן עד שהדלתות ייפתחו לכבודך, ייסגרו מאחוריך, וישמרו על הסופ"ש בחיים.
בראנץ' ברדלר, שישי-שבת 12:00-15:00, נחלת בנימין 48, תל אביב, 03-7283830