"אני לא נכנס עם קטנוע לשדרות ירושלים, אז אתה נוסע לשם עם רכב בצהרי היום?!"
הקולגה שלי לעבודה כמעט התפלץ מהרעיון להגיע ליפו בליבו של יום עבודה. אחרי הכול, זה עתה זכינו לטעום מהתנועה של השבוע הראשון של ספטמבר, אז להיכנס ללב המאפליה רגע אחרי שהר הגעש התחבורתי בגוש דן התפרץ? בהחלט לא משהו שאדם שפוי עושה.
ובכל זאת, יש דברים שדחיית סיפוקים לא יפה להם. שווארמה חדשה נפתחה בעיר, ולא סתם שווארמה, אלא השווארמה של "איציק הגדול". לאורך השנים מיצבה את עצמו מסעדת הבשרים של ביג אייזיק כחוד החנית של הסטקיות בארץ. מצד אחד זה "רק" בשר על האש, מצד שני זה "וואגיו", אותה פרה יפנית ששמה מהלך קסמים על קרניבורים אניני טעם. איציק הגדול יודע שהמילה הזאת מהווה אצטלה מוצדקת למחירים מוגזמים ומפציץ בלי הכרה. עכשיו הוא החליט לבחון את התופעה על קודש הקודשים של חובבי הבשר העממי - השווארמה.
המקום של איציק הגדול נפתח בשדרות ירושלים 2 ביפו, סמוך לשיפודיה והקצבייה המפורסמות, טריו שאמור לבסס במתחם את השליטה שלו, שנשחקה בשנים האחרונות. הביתן חדש, מזמין, מאוורר ומצטלם מעולה ביום שמשי. בפנים שלושה גלגלים עבים - האחד מהודו, השני "ספיישל" והשלישי שלשמו מתכנס כמעט כל מי שמבקר - הוואגיו, שווארמה מנתחי עגל שאמורה להשאיר בפה טעם בלתי נשכח.
הצרה היא שמה שנצרב בתודעה עוד הרבה לפני הביס הראשון הוא המחיר. 52 שקלים עולה מנת שווארמת ההודו, אבל כבר סיכמנו מזמן שלאף אחד לא אכפת ממנה. הספיישל, תערובת של נתח קצבים וכבש, יעלה לכם 58 שקלים והוואגיו מאמיר ל-62 שקלים.
אה, כן, שכחנו: בפיתה. הכול בפיתה. 62 שקל ב-פ-י-ת-ה.
לפני שנמשיך לעסוק במחיר המקומם (לא נרגעתי, תודה ששאלתם), זה הזמן לדבר קצת על האוכל עצמו ומה שמסביבו. הבשר של איציק הגדול טעים, אפילו מאוד. לא שציפינו לפחות מזה, בכל זאת וואגיו, אבל לא טריוויאלי לשווארמה שזה עתה נולדה להיכנס לשורה הראשונה של המאכל בישראל. הבשר איכותי, קצת שומני מדי אבל נימוח ומותיר אפטר-טייסט מעולה.
הבעיה היא עם ה"מסביב". מאוד קשה לסלוח על הקמצנות המבישה. הפיתה (הטעימה והאיכותית בפני עצמה) קטנה ואם להוסיף חטא על פשע גם לא גדושה עד הקצה. אין צ'יפס, אין סלט, אבל אם תרצו תוכלו להוסיף מנת אורז ב-15 שקלים "בלבד". במדד כמ"א (כמות-מחיר-איכות) המנה הזאת מקבלת את הציון 1, וזה אחרי שהאיכות לבדה מקבלת 9.5. עכשיו תחשבו כמה קיבלו הפרמטרים האחרים (בהגזמה, כמובן) כדי להגיע לרמה הזאת.
כן, זו תמונת המצב. למעשה, תוך כדי כתיבה אני משתכנע יותר ויותר שהשווארמה של איציק הגדול נולדה כפרודיה על יוקר המחיה בישראל. הרי אם תחשבו על מערכון ב"ארץ נהדרת", שבו מגישים שווארמה ב-62 שקל בלי צ'יפס, בלי סלט (אבל היי, יש סלט עגבניות), בפיתה קטנה שמלאה רק ב-85 אחוז ועוד דורשים מכם 15 שקלים נוספים על תוספת, הכול ייראה לכם הגיוני. אם זה לא היה עצוב עוד היינו בטעות צוחקים.
במשך חצי יום נותרתי רעב ובעיקר זועם. השווארמה של איציק הגדול הכעיסה אותי. אין אוכל רחוב, טעים ככל שיהיה, שמצדיק התנשאות כזאת. אנשים מתפארים בסטייקים היוקרתיים שאכלו בפיטר לוגר וזה בסדר, למסעדות בשר יש מנעד רחב של מחירים ויש גם פרסטיז'ה שנלקחת בחשבון. שווארמה, לעומת זאת, היא מאכל הפרולטריון. מי שגובה 62 שקל על פיתה עם בשר שם אצבע בעין לכל הדיבורים על יוקר המחיה וקופץ, לפחות לעניות דעתי, למים עמוקים מדי.
זכותו של איציק הגדול להתבוסס בתוך הבועה התל אביבית ולגבות 62 שקל, אפילו 100 שקל, זכותו של הקהל ששומע את המילה "וואגיו" לנהור בהמוניו ולהוציא סכומים כאלה. באותה מידה, זכותי להזהיר אתכם מפני הגזמה פרועה וחוסר הגינות. כל שיש לי להגיד הוא "על אחריותכם בלבד".
השווארמה - איציק הגדול: שדרות ירושלים 2 יפו