בשנות ה-90 היה רחוב ז'בוטינסקי ברמת גן מעצמת שווארמות. לצד "שמש" המפורסמת הוקמו מספר בתי עסק, בהם גם שווארמה לא רעה בשם "בון טעם". כשהיא נסגרה, ב-1998, הוקם מקום חדש שמגיש המבורגרים - "מפגש בר-לין".
לכל הטורים של "רוזי הטועם"
הסצנה הייתה אז בפריחה. מקדונלדס נכנסה לישראל ב-1993 ושלוש שנים לאחר מכן אגאדיר פתחה בנחלת בנימין את הבר-בורגר הראשון. התרבות השתנתה לחלוטין, הקהל הישראלי גילה פתאום שאפשר לייצר המבורגרים גדולים יותר מאלה המוגשים ברשתות וגם, שומו שמיים, להוסיף עליהם גבינה.
זה היה היתרון והחיסרון של בר-לין. מצד אחד, הציבור נמשך לטרנד הצ'יזבורגרים. מצד שני, להמבורגר כשר יש קליינטים. עובדה - רבע יובל עבר ולא רק שמפגש בר-לין עדיין קיימת, היא מתחזקת סניף נוסף במתחם הבורסה.
בר-לין ממוקמת 100 מטר מהדירה שבה ביליתי את מרבית נעוריי, כשהדרך מהעבודה לבית עוברת בשני הסניפים שלה, בבורסה ובז'בוטינסקי. ובכל זאת, מעולם, בכל 25 שנות קיומה, לא נכנסתי אליה, אף על פי שהיו לא מעט עדויות ודיווחים שכדאי.
הסיבה פשוטה - בעשור האחרון אכלתי אולי פעם אחת המבורגר כשר, וגם אז ביצעתי תרמית, כי ביקשתי אותו לטייק אוויי, לכאורה, ואז סרתי למעדניה הסמוכה, פיזרתי עליו שתי יחידות של צ'דר ואכלתי על ספסל רחוק כדי לא לפגוע בכשרות המקום. בסיכומו של דבר, כשאתה מחבב גבינה ובייקון על הקציצה שלך, אתה עושה הכול כדי שהם יהיו שם. בבר-לין אין.
ועדיין, הסקרנות נבנתה בי לאחר שחבר לעבודה הזכיר את המקום, ובגלל שעבודות הרכבת הקלה באזור הושלמו, והפכו את ז'בוטינסקי לנקי ונגיש יותר. בערב עם בריזה קרירה ולא אופיינית סוף סוף הגעתי לשם.
המילה הראשונה המתארת אותו היא "מיושן". נראה שמפגש בר-לין לא שופץ כמעט מאז הקמתו, וגם אם כן, אלה היו תיקונים קוסמטיים בלבד. הוא בהחלט נקי, אבל נראה כמו מקום של פעם.
זה נשמע כמו חיסרון, אבל יש גם יתרונות במקומות כאלה. המרכזי שבהם הוא שלעתים גם המחירים הם מפעם. ארוחת המבורגר בקר שכוללת צ'יפס ושתייה עולה 55 שקלים לקציצה של 220 גרם, 65 שקלים ל-300 גרם ו-76 שקלים ל-400. אני בחרתי בארוחת המבורגר כבש (57, 69 ו-78 שקל. לקחתי 300 גרם). ביקשתי ביצת עין למעלה, ולהפתעתי המחיר, 69 שקל, נותר על כנו למרות התוספת.
לרגע חשבתי לבצע שוב את הונאת הגבינה, אבל מה הטעם, תרתי משמע, לעשות את זה? התיישבתי ונתתי ביס ראשון. זו הייתה קציצה סבירה בואך טובה. היא תובלה נכון עם נגיעות פלפל שחור, הלחמניה עסיסית, טרייה ומשתלבת. מנת הצ'יפס בצד ענקית. האם זה ההמבורגר הכי טוב שאכלתי מימיי? בהחלט לא, אבל הוא גם רחוק מלהיות הגרוע ביותר. לא מצדיק את ה"איזה טעים שם" שספגתי מכל מיני ממליצים, ועדיין ראוי.
כל זה קרה כשאכלתי במקום עצמו. הבעיה הייתה בטייק אוויי שלקחתי לאשתי. ההמבורגר לא שרד מסע של 20 דקות. הוא היה חיוור, הלחמניה ספוגה לחלוטין ודי בלתי אכיל. מינוס עצום. נכון שאיכותו של המבורגר, כל המבורגר, יורדת בטייק אוויי, אבל פה ההבדל היה קיצוני.
אז כמ"א יצא?
למחירים של מפגש בר-לין אין אח ורע ברדיוס של גוש דן. במדד כמ"א (כמות-מחיר-איכות בסולם 1-10) היא מנצחת בגאון בשניים משלושת הפרמטרים. המחיר, 69 שקל לארוחה, משתלם פלוס פלוס, המנה גדולה וכמות הצ'יפס נדיבה. רק נזכיר שעל ארוחה כזאת, עם תוספת ביצת עין, תשלמו סביב 90-100 שקל בכל מקום אחר.
האיכות היא ששנויה במחלוקת. כאמור, לטייק אוויי לא הייתי מתקרב, המנה טוטאל לוס. אשר לאכילה במקום, הקציצה לא רעה ובהחלט עומדת בסטנדרט. מאחר שאין לי ניסיון רב בשנים האחרונות בין האופציות הכשרות, קשה לי למקם אותה ביחס להמבורגרים אחרים בז'אנר, אבל אני לא יכול להגיד שסבלתי. ציון 8, שניתן בעיקר בזכות התמורה. עם טייק אוויי סביר יותר זה היה מטפס ל-9.
האם אגיע שוב לבר-לין? במלוא הכנות, לא בעתיד הקרוב, אני חייב לשמור שאף אחד לא יזיז את הגבינה שלי, אבל לשומרי כשרות זו בהחלט אפשרות טובה.
מפגש בר-לין, ז'בוטינסקי 61 רמת גן