כשאתם מדמיינים מסעדת בשרים מעולה, מה עולה לכם בראש? מה האידיאל שעבורו תאמרו בסוף הארוחה "בחיי, זו מסעדה מעולה, בהחלט אשוב לפה"? מה המסעדה הזו צריכה להכיל - אוכל טעים? בוודאי, מיוחד דיו? רצוי שיהיה כך. שיוגש בשפע ולא בקמצנות? הלוואי. שהעיצוב והאווירה יהיו כאלו שגם יהיה נחמד להתרווח לאחר הארוחה לשיחה נעימה עם החברים או המשפחה? זה יהיה מאוד נחמד.
דנוור, מסעדת הבשר שנפתחה לפני קצת יותר מחודש על דרך חברון במתחם בית הנציב שבירושלים, עומדת בכל הכללים האלו.
"זו המסעדה הראשונה שלנו", מספר אבי דואניס, שפתח את דנוור יחד עם שותפו ירון זיו, "אנחנו לא צוללים לעולם המסעדנות בלי ניסיון ויש לנו 20 שנות אירוח ואירועים באולמי הדריה שבבעלותנו, גם הם בירושלים, אבל כעת דיגדג לנו גם לארח אנשים תחת המטריה של מסעדת בשרים".
בסופו של יום, הסביר, "זה אותו תחום - שהאורח יהיה מרוצה, שהכול יתקתק ושהאוכל יהיה מושקע וטעים. רצינו לפתוח מסעדה דווקא בתקופה כזו. לשמח אנשים, ושלכולם יהיה טוב על הלב. בימי חמישי, למשל, יש די ג'יי ובשלישי ערבי ג'אז, שאנשים יוכלו להתנתק מעט מהמסכים ולשכוח מצרות היומיום".
נראה שהקונספט הזה, של "לעשות טוב על הלב", הוא נר לרגלי צוות המסעדה. בזמן השהייה שלי שם, מלבד החדרים הפרטיים שהמו אדם (התקיימו שם בו-זמנית בת מצווה לנערה חמודה ויום הולדת שבעים לסבא גאה, תודה ששאלתם) בערך כל רבע שעה יצא קינוח עם זיקוק גדול ומלצרים ומלצריות ששרים לכבוד חתן או כלת השמחה. מה שיפה היה לראות זה שכל פעם מחדש גם האורחים מסביב שלא קשורים לאירוע הצטרפו לחגיגה. גם האדם הציני ביותר, זה שלא אוהב ששרים לו מעל לראש כל חצי שעה, ימצא את עצמו מתרכך לאט לאט.
המסעדה פתוחה קצת יותר מחודש, ובזמן שהייתי שם היא הייתה מלאה לחלוטין, גם באותם חדרים הפרטיים וגם בחלל המסעדה עצמה. אבל בואו נדבר רגע על האוכל. לפני שהתיישבתם כבר ינחתו על השולחן שלכם כ-15 סוגי סלטים ותוספות - חצילים קלויים, גזר פיקנטי, כרוב, חומוס קטן, סלט סלק, וגם תוספות כמו צ'יפס ואפילו מנת אורז עם שעועית (צלחת שלבדה יכולה להשביע כל אחד). אם אתם אוהבים שפע על השולחן, זה בהחלט המקום בשבילכם.
כשנכנסים לדנוור, נתקלים במקרר יישון הבשר שבתוכו נחים ומתיישנים נתחים אדירים. סטייק אנטריקוט אז'ול שטעמתי נחתך תחת ידי בקלות שהפתיעה אותי בתחילה. כלומר, זה טוב שסטייק נחתך בקלות, אבל בבשר חשוב גם הטעם של הבשר. למזלי גם הטעם היה עז ומעולה.
הסטייק, במשקל 300 גרם ובמחיר 238 שקלים, נמכר כמו כל נתחי הפרימיום (250 גרם מדליוני פילה למשל, במחיר של 195 שקלים) ובצירוף כוס יין הבית לבחירה, ככה שהמחיר אמנם כמו בתל אביב, אבל בצירוף היין מדובר בדיל משתלם שהלוואי והיה יותר ממנו במסעדות המרכז.
"אנחנו מופתעים", מספר דואניס, "כבר בפתיחה, ובלי הרבה פרסום, התחיל להגיע קהל רב. המסעדה בכשרות מהדרין, וחדרי האירוח הקטנים מתגמלים גם את חלל המסעדה עצמה, כלומר קהל רב יותר נחשף למסעדה וחוזר אליה בתור אורח פרטי".
החדרים הפרטיים, הוסיף, תוכננו כדי לספק פתרון לקהל ירושלמי שמחפש לערוך אירועים פרטיים. "מגיעות לפה משפחות שחגגו בר מצווה בכותל ומחפשות מקום לחגוג עם כל המשפחה, זוגות מבוגרים שחוגגים עם המשפחה מספר עגול ויפה של שנות נישואים והמון אירועים אחרים. אם הם רוצים, יהיה להם פה גם שף פרטי וצמוד".
דנוור סטייק האוס, בניין בית הנציב, דרך חברון 101, ירושלים