שבועות ספורים בלבד לאחר פתיחתה, מצליחה מסעדת אמאיה לעשות הרבה דברים ולהיות הרבה דברים, ובעיקר לרשום לעצמה הישג כמעט היסטורי.
כאן, בתחילת הרחוב הראשי של מתחם פארק המדע ברחובות, רבות ניסו להיות יעד ורבות כשלו בדיוק בזה, הצליחו לעשות צהריים והתייאשו כשהשמש החלה לשקוע, קרצו לעובדים ודי הזניחו את המקומיים. רובן התנהלו ככה מפאת הנסיבות והאילוצים, פחות בצל אסטרטגיה או כוונות מוצהרות.
היא, מיומה הראשון, חשבה ההיפך, הוקמה ההיפך, מימשה ההיפך. פלא שהיא גם מצליחה ההיפך?
בואו מוכנים, בואו רעבים, בואו רוקדים. אמאיה
מסביב אפור ומעט קורא לציחצוח, עם מגרשי חניה שצריך להיות דוקטור לתעבורה בשביל לפענח תחת איזו רשות מקומית הם פועלים, אבל שטויות היומיום הללו נשכחות שניה אחרי הכניסה, פחות מזה אפילו אם אתה מחשב את הרגע שבו הדלת נפתחת ואיתה גם הפה הפעור.
מושקע כאן מאוד, מעוצב ומחושב. החלל המרכזי מוביל בקו כמעט ישר מעמדת המארחת עד המטבח הפתוח בחלקו הקטן, ובדרך אתה חולף על פני חללי משנה, כוכים קטנים, פינות שמנסות לתת פתרון על פי מצב האנשים ומצב הרוח, בר ארוך-ארוך ועמדת די ג'יי שמרימה עוד לפני שהמחוגים מראים 21:00.
זאת מסעדה, ברור, אבל גם מסיבה, בוודאי בימי חמישי. בואו מוכנים, בואו רעבים, בואו רוקדים.
התפריט של דודו בן אבו מתרכז בשלו ומתפעל אקולייזר פנימי ומתג ווליום עצמאי. עוד לפני שניגע באוכל עצמו, אפשר להגיד באופן גורף שהמנות מרהיבות ושהשואו הצלחתי הוא חלק אינטגרלי מהעניין. כחוויה, אמאיה לגמרי שם, למעלה.
הפוטוגניות הזאת לא באה על חשבון הטעמים - אבוי אם זה היה המצב. יש כאן משחקים יפים ודרכי הכנה מקוריות, בין אם בטכניקה או בחומר הגלם שמשמש אותה. היא כן, יחד עם הסביבה כולה, משפיעה על התמחור. ראשונות שמתחילות באזור ה-70 שקלים ועיקריות שנוגעות ב-200, קינוחים שלא יורדים מ-64 שקלים וקוקטיילים שמצמידים שפתיים ל-80. בואו מוכנים גם לזה, ולו בגלל שאתר המסעדה הרשמי ממאן להציג מחירים בחלקים גדולים של תפריטיו.
התפריט מתחיל - ברור שמתחיל, על כל שולחן ולפעמים גם יותר מאחד על שולחן - עם "לחם שושנים" (44 שקלים), מעין קובנה כרוכה וחמאתית שמוגשת עם צ'רשי דלעת, קרם חציל ולאבנה.
איתה - אם כי ברור שהיא אינה זקוקה לדבר - יכולים להגיע כרוב (עם קרם כרוב, צ'יפס שום, 76 שקלים), שומר מקורמל עם קציפת יוגורט וקראמבל פיצוחים (69 שקלים), טאבולה כרובית עם צ'ילי אדום ומשמשים (79 שקלים), סלט קיסר עם חסה צלויה וביצה רכה (78 שקלים) וכן מנת סלק משגעת במאפייניה ומשוגעת בהשקעתה (82 שקלים) - מעין גראטן - התפריט גורס 40 שכבות, אם כי אפשר לפקפק בזה ולמעשה אין סיבה שלא להיסחף עם הקונספט גם בלי המספר - עם בר בלאן של בורשט ושמנת-חזרת.
תצוגת תכלית הירק הזאת ממשיכה לראשונות נאות דוגמת סשימי דג לבן (עם ויניגרט שאטה ופקאן מקורמל, 87 שקלים), טרטר טונה אדומה (עם גלידת יוזו, 88 שקלים), קרפצ'יו לוקוס (עם עלי בזיליקום תימני, 89 שקלים) ופלמידה כבושה (עם איולי סחוג ובליני, 86 שקלים), ועוברת משם למנות ביניים חמות. ארטישוק ירושלמי עם אספרגוס ופריקי, למשל, או טורטליני עם מנגולד וגבינות ו"סקאלופ" קולורבי (98 שקלים).
אם הגעתם עד כאן והזדקקתם לעוד, יגיעו הצלחות הרציניות. בר ים עם פירה (175 שקלים), סטייק טונה בלו פין עם צ'יפס שאלוט (195 שקלים) ולוקוס מטוגן בציפוי קמח עדשים (192 שקלים).
את האוכל הזה מחזק כל העת בר יצירתי בהובלת גבי גרשטור, שמבליט תכונות דומות למטבח - השקעה מקסימלית, ותמחור מקסימום. שמיניית קוקטיילי הסיגנאצ'ר, לצורך ההמחשה, ישחקו מולכם עם פטריות יער מיובשות, פופקורן, חלב מסונן של פרנץ' טוסט וחוויאג', יתבלו עם עגבניות מזוקקות, אבקות ותרסיסים, יקשטו בקרח שהונדס לצורות נפלאות, אבל גם יקחו מכם 68-78 שקלים למשקה.
הקינוחים מיישרים קו. למעלה וגבוה, טעים ומוקפד, עם תג מחיר שנע בין 64 שקלים (טארט דבש מלוח עם גלידת טופי) ל-69 שקלים (פחזניות במילוי קרם אוכמניות עם קראמבל שיבולת שועל).
האנשים של אמאיה רצו כשר בלתי מתפשר ורחובותי בלתי מתנצל. הם הקימו מסעדה שסירבה להתחיל לאט והדרגתי, ורצו מיומה הראשון על 100 קמ"ש לפחות, אם לא למעלה מכך. המקום עובד וזז, מלא ומבוקש.
הוא גם שונה מהותית מהרבה מקומות אחרים, עם קהל שמעביר לך מול העיניים פנורמה שכוללת גם כיסויי ראש וכיפות, וגם שמלות ערב. לא ברור, אגב, מה מבין השמלות והכיפות דרש יותר בד. לא ברור, וזה לגמרי לא עניינך. משכך, ומשכולם מרוצים, לא נותר אלא להיסחף עם הקהל ועם הדי ג'יי, עם הטעמים מהמטבח והעירבובים מהבר. הרבה ניסו, אמאיה כבר הצליחה.
אמאיה, המדע 1, רחובות, 077-9859373