ליקב ציון שורשים עמוקים בהיסטוריית היין הישראלית. למעשה, משפחת שור החרדית היא משפחת היין הראשונה בישראל. היקב החל לפעול ב-1848 בעיר העתיקה בירושלים, ותהליך התיעוש שלו החל בשנות השמונים של המאה הקודמת, בהנהגתו של משה שור המנוח. את דרכו ממשיך בן המשפחה צביקה שור. היקב - השישי בגודלו בישראל - פועל במעלה אדומים ומחזיק כרמים ברחבי הארץ, מרמת ערב בנגב ועד רמת הגולן. הדגש ביינותיו הוא על תמורה לכסף.
לכל טורי היין של אבי אפרתי
ציון איננו חלק מהתמונה הקבוצתית הסקסית והמפונפנת של הממותגים ביקבי ישראל, אבל עושים בו עבודה ראויה מאוד. יינות הטעימה הנוכחית, משלוש סדרות, מתגלים ככאלו שמספקים תמורה לא פחות ממצוינת לכסף, ועם טווח מחירים שונה לגמרי מזה המוכר לחובבי היין קוראי המדור.
סדרת אימפריאל הבסיסית, למשל, מתומחרת ב-30 שקלים. כמה מיינותיה נמכרים גם במהדורת חצי בקבוק ב-20 שקלים. סדרת אסטייט שמעליה עולה 40 שקלים וסדרת קפיטל - 55. בתוך הטווח הכה צנוע הזה מתגלים יינות כייפיים באמת, שעשויים במקצועיות ראויה לציון. הסגנון נוטה לכיוון העולם החדש אבל כמעט ולא גיליתי יינות מוחצנים מדי, פופוליסטיים. ברובם, התפיסה המאופקת נותנת את הטון. אלו אינם יינות של חנויות יין, אלא של מרכולים. התחרות שרובם מספקים למקביליהם מהיקבים הגדולים והמתועשים ניכרת באיכות אבל גם בתמחור. ברוב המקרים התמורה שהם מספקים פשוט טובה יותר. כיינות יומיום כמעט כולם כאן ראויים בעליל. לחיים!
ציון, אימפריאל, סוביניון בלאן 2024
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: סוביניון בלאן מהרי יהודה. צבע זהוב. באף פרי לבן והדרים, ארומטיות. גוף קל-בינוני. 12.5% כוהל בנפח.
כמה? 30 שקלים.
הכי מתאים ל: כריכים, סלטים, גבינות.
דבר המבקר: קל, רענן, אוחז בפירותיות נעימה וחמיצות מאזנת חביבה. צנוע יומרות אבל מספק כל מה שצריך ויותר בתמורה לכסף.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאוד).
בשלוש מילים: קל, חביב וכייפי.
ציון, אימפריאל, רוזה 2024
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: רוזה חצי יבש מענבי גרנאש נואר מרמת ערד בנגב. צבע ורוד סלמון. באף פרי אדום ופרחים. גוף קל. 12% כוהל בנפח.
כמה? 30 שקלים.
הכי מתאים ל: פיקניק קיץ, שפת הים.
דבר המבקר: רוזה חצי יבש שמצליח להיות לא מתוק מדי. פרי כייפי, לא עמוס, חמיצות טובה במיוחד וגוף שיש בו את הדקות הנכונה ההיא, של יינות רוזה ראויים. אפילו נימה של נגיעת האבק המסוימת, של רוזה פרובאנסלי, נוכחת כאן. יין שקשה להאמין שעולה 30 שקלים בלבד. תמורה לא פחות ממצוינת לכסף.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת, בואך יוצאת דופן).
ב-11 מילים: לא בטוח שיש יין טוב מזה (או טוב כזה) בכסף הזה.
ציון, אסטייט, שיראז 2024
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי שיראז מהגליל. 6 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום בשל. תבלינים. גוף מלא. 14% כוהל בנפח.
כמה? 40 שקלים.
הכי מתאים ל: מינוט סטייק, קבב, סטייקים.
דבר המבקר: עגול, מתובל, עשיר, אלגנטי. לאחר כחצי שעה של חדרור נוספת לו גם מידה של רכות. יין "עולם חדש" עשוי היטב, שקשה להתחרות בתמורה שהוא מספק.
תמורה לכסף: 5/5 (נדירה).
בשמונה מילים: כנראה היין הכי טוב שארבעים שקלים יכולים לקנות.
ציון, קפיטל, שער האריות לבן 2024
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן יבש מבוסס קולומבארד, סוביניון בלאן ומוסקט קנלי מהגליל. ללא עץ. צבע זהוב. באף פרי טרופי. גוף בינוני. 12.5% כוהל בנפח.
כמה? 55 שקלים.
הכי מתאים ל: דגים, פסטות, עוף.
דבר המבקר: לבן יבש שהפרופיל הארומטי הוא הדומיננטי בו. צריך לשים לב לא ללגום אותו קר מדי. הקור סוגר אותו. קצת מתוק מדי (המוסקט הקנלי) וקצת מוחצן מדי לטעמי. המקדם הגסטרונומי שלו גבוה פחות ועם זאת, בהתחשב בתמחורו יש כאן די הרבה יין בלא הרבה כסף. יש לז'אנר הזה די הרבה מעריצים כאן.
תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).
בתשע מילים: ארומטי ומעט מתוק, קצת פופוליסטי אבל לא רע כשלעצמו.
ציון, קפיטל, שער האריות 2023
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: פטיט סירה, סירה ומרלו מהרי ירושלים. 10 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ותבלינים. גוף בינוני-מלא. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 55 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייקים.
דבר המבקר: פירותי, מתובל מאוד (פלפל שחור), עם מימד עגול, שמוסיף המרלו, וחמיצות נעימה. יין מוחצן, אוסטרלי משהו על פי האוריינטציה, שמשתדל ומצליח לא להיות שופע מדי. המקדם הגסטרונומי שלו, לפיכך, נאה. כמו רוב יינות הטעימה, גם התמורה שהוא מספק מצוינת.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
ב-13 מילים: בלנד אדום מבוסס זני ים תיכון באוריינטציית "עולם חדש" שמספק תמורה מצוינת לכסף.
ציון, קפיטל, מרלו 2024
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% מרלו מכרמים בהרי ירושלים. 10 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ומעט שחור. גוף בינוני-מלא. 14.5% כוהל בנפח.
כמה? 55 שקלים.
הכי מתאים ל: על האש.
דבר המבקר: עגלגל, פירותי, קטיפתי, לא עמוס מדי. מרלו ישראלי הוא לא שמחה גדולה בדרך כלל. המרלו הזה עשוי היטב, מכובד וראוי.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
ב-15 מילים: מרלו מקומי ראוי לשם שינוי, וכמו כמעט כל יינות הטעימה הזו מספק תמורה מצוינת לכסף.