צלויים ונאים, שלמים ומפולטים, בתוך תבשיל חריימה או כגפילטע פיש, הדגים ימשיכו לככב השנה על שולחנות חג רבים, אך בניגוד למה שמקובל לחשוב, ישראל עשויה להיות הפעם חלק מפתרון בעיית הביטחון התזונתי שהולכת ומתגברת בזמן שאוכלוסיית העולם גדלה.
מאשקלון ועד בוואריה, העולם עומד בפני מהפיכת בירה בלתי נמנעת
כל העולם מחפש את החלבון הבא. ישראל חולמת שהיא מצאה אותו
מועמד מושלם להציל את העולם: האונגי נקרא למשימה ממעמקי הים
מאז שנות השישים ועד היום, הצריכה העולמית של מזון מהים עלתה בכ-128%, והביקוש אליו עולה. במדינה שבה מזון מן הים מגיע בעיקר מייבוא, חקלאות ימית חכמה עשויה לשנות את המשוואה - לחזק את הכלכלה המקומית, לשפר את איכות המזון ולבסס את ביטחון המזון.
חקלאות ימית היא גידול מבוקר של דגים, של רכיכות ושל אצות. הגידול נעשה בתנאים מלאכותיים במכלי מים על היבשה או בכלובים בים, ומהווה חלופה לדיג לא מבוקר שפוגע באוכלוסיות טבעיות ובמערכות אקולוגיות.
כשליש ממקורות הדגה בעולם מוגדרים כמנוצלים יתר על המידה, כלומר קצב הדיג שלהם גבוה מהקצב הטבעי של התרבות הדגים. "החקלאות הימית יוצרת את המזון בצורה ייעודית ומאפשרת לגדל את הדגים בצפיפות גבוהה בלי לפגוע בבתי הגידול הטבעיים", מסביר ד"ר ויקטור קינה, חוקר במרכז המו"פ מדבר וים המלח, שמתמחה בטכנולוגיות חדשניות לחקלאות ימית. נוסף על כך, בחקלאות ימית ניתן לפקח על תנאי הגידול ולהפעיל רגולציה, "לעומת דייגים שקשה לפקח עליהם", הוא אומר.
עם זאת, הענף מתמודד עם אתגרים מהותיים - מחלות שגורמות לתמותת הדגים ושמובילות להפסדים של כ-6 מיליארד דולר בשנה, עלויות האכלה שמגיעות עד ל-60% מההוצאות, פליטות רבות של גזי חממה כתוצאה מייצור המזון לדגים והאכלה עודפת שיוצרת זיהום במים.
כאן נכנסת לתמונה הבינה המלאכותית ומשנה את כללי המשחק. מצלמות ואלגוריתמים מנטרים את בריאות הדגים, חיישנים מודדים בזמן אמת פרמטרים כמו חמצן, טמפרטורה ומליחות, ומערכות חכמות מייעלות את האכלת הדגים. "אלה מאפשרים התאמה של התזמון ושל כמות המזון לדגים, ואז כמויות הפסולת, המזון העודף וטביעת הרגל הפחמנית מצטמצמים", מסביר קינה.
בעבר היו הדגימות ידניות ולא מייצגות. "במכל גידול יש מיליוני ביצים שמתוכן בוקעים הדגיגים. נלקחת דגימה קטנה מאוד של 10 דגיגים בלבד", הסביר, "זה מדגם לא מייצג מספיק ומאוד לא יעיל מבחינת הזמן שזה דורש". כמענה, הוא עוסק בפיתוח של כלים מבוססי בינה מלאכותית שמנתחים ומספקים נתונים כמותיים ואובייקטיביים, ושמאפשרים מעבר מניטור ידני לאוטומציה "עם מאגר ידע עצום שהוא מהימן יותר ותלוי פחות בניסיון אנושי", כהגדרתו.
המשמעות היא פחות בזבוז וזיהום הודות לחקלאות ימית שנהיית ירוקה יותר, רווחית יותר ומבוססת טכנולוגיה. המחקר שלו עוסק בהעלאת אחוזי השרידות של הדגים. "במחזור גידול מוצלח, מתוך מיליון ביצים במכל נשארים עם 300 אלף", הוא מסביר.
על פי סקירה שפורסמה לאחרונה, עשר חברות טכנולוגיה עולמיות מובילות בתחום גייסו כ-282 מיליון דולר לפיתוח מוצרים מבוססי AI לחוות דגים. בישראל פורסמו תכניות לשילוב בינה מלאכותית בחקלאות יבשתית ופורסם מסמך שעוסק בקידום החקלאות הימית. "בעולם כבר מטמיעים את השימוש בבינה המלאכותית בגידולי שרימפס וסלמון. אצלנו השימוש בבינה מלאכותית עדיין בשלב הפיילוט", תיאר. עם זאת, לדעתו הפיתוח הישראלי יכול לפרוץ דרך, "במיוחד בלרוות (דגיגים לאחר שלב הבקיעה, נ"ג). יש לנו הזדמנות להוביל את העולם ולא להישאר מאחור".
לדבריו, "במשך שנים הממשלה פעלה לפתיחת השוק לייבוא דגים במקום להשקיע ביכולות ייצור מקומיות", וכיום ברור שאסור להישען רק על ייבוא. "אחד הלקחים מהמלחמה הוא שצריך יכולת לייצר מזון מקומי כדי להבטיח ביטחון תזונתי - גם אם זה דורש סבסוד", הדגיש.
חקלאות ימית יכולה להיות התשובה. היא דורשת פחות שטח מאשר חקלאות יבשתית, מאפשרת ייצור חלבון ביעילות גבוהה ומבוססת על משאב שיש לנו בשפע - הים. כשנוסיף לכך את יתרון החדשנות והטכנולוגיה שיש בישראל, לרבות פיתוח מערכות AI מתקדמות ויזמות טכנולוגית, נוכל לספק מזון איכותי לכלל האזרחים ולהפוך למובילים עולמיים בייצוא מזון ימי ובטכנולוגיות חכמות לחקלאות ימית.
זווית היא סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.
היא פועלת להעלאת מודעות בנושאים אלה בקרב החברה הישראלית, ומקדמת שיח תקשורתי משמעותי באמצעות כתבות מגזין, טורים ומאמרים מעמיקים מותאמי קהל.
ביטויי משבר האקלים כמו התחממות, תנאי מזג אוויר קיצוניים ואסונות טבע מעמידים את ענף החקלאות בפני אתגרים רבים ומדגישים את הצורך להיערך ולדאוג למציאות מורכבת של ביטחון מזון, אבל הם משפיעים גם על היומיום הקרוב והמיידי שלנו, וגם על כוס הבירה הבאה.