וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פיקואל מטפסת גבוה על ענפי הזית, בלי לשכוח לרגע את השורשים

עודכן לאחרונה: 27.10.2025 / 7:48

טעימות ארץ-ישראליות בלב ראשון לציון

מסעדת פיקואל, ראשון לציון/יניב גרנות

רגע השיא של הערב במסעדת פיקואל מגיע דווקא הרחק מהשולחנות ומהצלחות, ומשלב אוכל רק באופן עקיף. למעשה, השניות הללו תופסות את רוב האורחים עומדים בלי ללעוס שום דבר ובלי ללגום שום דבר, מאזינים למונולוג שהוא גם קצת דיאלוג.

במרכזה של ההתרחשות הזאת ניצב דור בנימין, אם כי המילה ניצב קצת מטעה פה. הוא תזזיתי, מעיד על עצמו כברדקיסט וסביר שמושפע מאיזושהי הפרעת קשב, כמו כולנו בעצם. הוא מספר על סבתא שלו, ועל שיחות עבר ביניהם, על עצי זית ועל ילדות, על מסלול שקובעים עבורך ומסלול שנכון לך. הוא מתרגש, וחוזר על חלק מהטקסט, אבל כולם סולחים לו. באנו ליהנות, לא לספור סימני פיסוק.

המילים, מסתבר בפעם המיליון, יחברו אותך חזק לסיפור. כשיצטרף אליהן הטעם - לפני ואחרי, ובכמויות - הוא רק יחזק, ידגיש, יבהיר. ואם אלה לא יספיקו, מגיע הלהביור כדי לעשות מדורה. מילולית, באמצע המסעדה. אמרנו שיא, לא?

אש, מילולית ומעשית. דור בנימין בפיקואל/מערכת וואלה, יניב גרנות

פיקואל היא מה שקורה כשאיציק קדוש חולם משהו ורוצה משהו, ואז מתעורר כדי להגשים אותו. זה התחיל ממחשבה על חברים שומרים ומסורתיים שלא יכולים לאכול במסעדותיו, המשיך במחשבות על קהל שלם שלא מקבל חוויה שלמה של ארוחת טעימות כשרה בשום מקום כמעט בארץ (ובעולם, מן הסתם) והמשיך לעוד מחשבות, כמובן, על איך מחברים את כל הקצוות הפרומים הללו. התשובה היא שמחברים עם אוכל. ברור.

היא יושבת בתוך אחד מאזורי התעשייה של ראשון לציון - עיר שבכל פעם שנכנסים אליה תוהים איפה היא באמת בין כל הקניונים ובין כל אזורי התעשייה, למעשה - ומשתדלת לנתק אותך לחלוטין ממה שקורה בחוץ עם תפאורה ארץ ישראלית שמקדשת את הזית, את ענפיו ואת תוצריו. פה, החוויה מתחילה ביחד (20:30 בערב), ממשיכה ביחד ומסתיימת ביחד, ובפנים-פנימה. אחר כך תעשה מה שבא לך, אבל הערב הגעת לדבר אחד בלבד.

עוגן על היבשה

פיש רויאל עלתה מהמים אחרי 25 שנה, ולא מפסיקה להרים גם עכשיו

לכתבה המלאה

ארוחה שהיא סיפור. פיקואל

והדבר הזה הוא איוונט - ערב שלם, איטי ומדוד, מעודד שיחות ומעודד חיוכים, שונה מהנהוג - בטח עבור שומרי כשרות, בטח ובטח מחוץ לתל אביב - בפורמט של תפריט טעימות סגור בן כעשר מנות, במחיר אחיד (450 שקלים לסועד, לא כולל שתייה, שירות וכיו"ב).

הצוות כאן בקיא ונעים, שירותי וידידותי, והארוחה בנויה בחוכמה יחסית, עם טיפוס מתון בכובדן ובעומקן של המנות (תפריט דגים ובשר, כפי שניתן היה להעריך מראש), ועם שלל טכניקות (ופירוטכניקות) מטבחיות. הלהבה של המונולוג ההוא, אתה מבין כמעט מיד, היא לא הבלחה חד-פעמית לאוויר, כי אם פיצ'ר.

כספיישל אוקייז'ן, זה מסקרן ומרתק. הצורך להפגין יכולות הופך ככל שמתקדם הערב למעט מעייף אמנם, אבל כארוחה שחוגגת משהו, או כחבורה שמציינת משהו, האופציה לעשות את זה פה היא הברקה.

להתנתק. חלה על ענף זית בפיקואל/מערכת וואלה, יניב גרנות
ולחבר. חלה על ענף זית בפיקואל/מערכת וואלה, יניב גרנות
אתה לא רוצה להרוס, אבל ברור שאתה הורס, מתחיל לבצוע ומתחיל לטבול בחמאת שמן הפיקואל שמגיעה איתה

אז מה באמת אוכלים כאן?

הסיפור מתחיל עם חלה נהדרת, בריוש שאיננו בריוש מטעמים מובנים, שבצקה נשזר על ענף עץ זית ללוק סקסי ומרהיב כאחד. אתה לא רוצה להרוס, אבל ברור שאתה הורס, מתחיל לבצוע ומתחיל לטבול בחמאת שמן הפיקואל שמגיעה איתה.

איתה, מוגשים שעשועים קטנים כמיטב מסורת תפריטי הטעימות - טאקו שום שחור עם הומאז' לסלט גזר מרוקאי, גזר וסלק מוחמצים וקולי כוסברה, טוויל טפיוקה שבתוכו טרטר טונה, איולי מיסו וג'ל כרוב מותסס וכן סשימי האמצ'י עם טוביקו, סלט קטן של קיווי, סלרי ואצות וואקמה תפוחות, וכן ויניגרט קיווי מלמעלה. צבעוני, בועט, טעים. ממשיכים.

איוונט. סשימי המאצ'י בפיקואל/מערכת וואלה, יניב גרנות

המנה השישית היא מוקד השואו של בנימין - דג בר ים ענקי שנאפה במלח ומקבל ארומות ענפי זית על הדרך, ואז מוכנס לתוך לחוח קטן עם איולי צ'ילי מותסס וסלט חמצמץ עם זיתים, ירוקים וג'ל יוזו.

הסוויץ' בין הים לאדמה מוכרז על ידי חסה צלויה עם פאף כוסמת, בצל מוחמץ בסלק ואחו בלנקו, ואחריה מגיע טארטלט שבתוכו טרטר בקר עם איולי שמן עלי פיקואל, צנוברים וחזרת טרייה מגורדת.

הבאות בתור הן שתי ה"עיקריות" - כרוב ממולא מסחאן עוף מעל קרם כרוב, קולי עשבים ורוטב עוף מושחם, שהייתה המצטיינת במקצה הבשרי-בשרני, וכן רצועות סינטה ורדרדות עם ארטישוק ירושלמי (כקרם, כצ'יפס וכנתח צלוי) וציר בקר-מיסו.

לקינוח, שוברים חזרה לקור ולחמצמצות עם טארטלט שאנטי שוקולד לבן ואוכמניות עם פרלינה אגוזי לוז, קרמל "מרוסק" וגלידת אוכמניות.

מהים לאדמה. בשר ותצוגת תכלית של ארטישוק ירושלמי בפיקואל/מערכת וואלה, יניב גרנות

עם כל ההצהרות וכל ההצגות, פיקואל טובה כמו החוויה שהיא מצליחה להעביר לאדם בודד, בערב נתון. משם, המכפלות אמורות לעשות את עצמן בפידבקים ובדיאלוג עקבי ומתמשך עם הקהל, ביכולת למשוך אורחים חדשים ולהשיב אורחים חוזרים.

זה לא שונה, כמובן, מכל מסעדה בכל מקום אחר על הגלובוס הרעב שלנו, אבל היא בהחלט מיוחדת במאפייניה הכשרים, בחיבוק של הקהל הספציפי הזה, ובמאמץ לתת לו משהו שאינו פייק ואינו חיקוי, כי אם הדבר האמיתי.

האתגר שלה יהיה להרחיב את היריעה, להביא גם סועדים "רגילים" ונטולי מגבלות, ולהמשיך לספר את הסיפור - מהמטבח ועד אחרון השולחנות בחלל היפהפה. טעם יש כאן, אנרגיה יש כאן, רצון יש כאן, ושורשים בוודאי יש כאן. לא רק של זית, אלא שורשים של ממש, כחול-לבן.

seperator

פיקואל, ברשבסקי 8, ראשון לציון, 077-8801060

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully