כל הפתיחות (והסגירות גם, הלוואי ולא היינו צריכים), תפריטים חדשים ומנות במהדורה מוגבלת, פסטיבלים וחגים, ארוחות מיוחדות ואירועים של פעם בשנה (רצינו לכתוב סילבסטר, אבל הבנו כבר מזמן שכמעט כל שבועיים יש כאן איזה "יום ה... הבינלאומי", ובמקומותינו זאת סיבה מספיק טובה לאיוונט).
שף שמתארח ושפית שמארחת גם כן, מסעדה שמתחפשת וצוות שמחליף מקום, למה לא, בעצם. מנה שמקבלת קורת גג (וקירות) משלה, אבל גם "חור בקיר" שווה מספיק כדי שנדווח. אילת וחיפה, השרון והשפלה, ותל אביב (אבל בשום פנים ואופן לא רק היא).
בקיצור, קבלו את חדשות האוכל של ישראל. והפעם - מגפיים, עגלות, פחמימות. וזאת רק המנה הראשונה.
בתיאבון!
אחד המקומות המצוינים בתל אביב, ואחת הפיצות הטובות בישראל, משתכפל משכונת פלורנטין ומתייצב בלב הצפון הישן של העיר. קבלו את לה טיגרה של שכונת בזל.
ההבטחה: פתיחה מוקדמת יותר שתשפיע ארוכות על מחפשי הפחמימות של אחר הצהריים בלי לוותר אפילו בצחוק על הייבוא האיטלקי והאפיל הנאפוליטני, ועל תחושת דרום ארץ המגף שהונחתה כאן לפני שנים על ידי דודי אפריאט וירון סגל, ועדיין פועמת.
מה עוד? פלייליסט שמשלב מוזיקה אלקטרונית ושירים באיטלקית, לרבות הקלטות של השפה הרומנטית שמוכנסות פנימה, העיקר שתרגישו בבית. בבית שם, כמובן.
מה אוכלים כאן? נו באמת. פיצות כמובן, עם בצק-עילי מהידיים של סגל, תוספות מצוינות של רוטב פיסטוק ומורטדלה, שילובי תרד-תפוחי אדמה-שמנת חמוצה, קלאסיקות עשויות היטב וגם יציאות כמו "קרנריה" עם בשר אסאדו מפורק.
לצד אלה, מצטיינות גם ראשונות דוגמת כרובית עם איולי צלפים, "בטטה ברושטה" מבעבעת, סלט ירקו-כחול ו"מריה נאווה" - עירבוב מצוין של ריזוטו קר, ארטישוק, עגבניות מיובשות וזיתי קלמטה.
לרגל הפתיחה, תתגלגל בחלל גם עגלת טירמיסו ייעודית-חגיגית, ובה חמש גירסאות של הקינוח הנהדר - קלאסי, שוקולד נוצ'לה עם קראמבל בוטנים ועוגיות, פאי לימון עם מרנג איטלקי שרוף, עם פירות יער טריים וקראנץ' ליים, ואחת שמחברת דובדבנים בסירופ אמרנה ופיסטוק.
מה שותים כאן? ברז שמוזג רק אפרול שפריץ, הרבה פרוני ומורטי ומשחקי ג'ינאטו עם ענבים, קלמנטינה ואשכולית אדומה.
לה טיגרה, אלקלעי 5, תל אביב