כל הפתיחות (והסגירות גם, הלוואי ולא היינו צריכים), תפריטים חדשים ומנות במהדורה מוגבלת, פסטיבלים וחגים, ארוחות מיוחדות ואירועים של פעם בשנה (רצינו לכתוב סילבסטר, אבל הבנו כבר מזמן שכמעט כל שבועיים יש כאן איזה "יום ה... הבינלאומי", ובמקומותינו זאת סיבה מספיק טובה לאיוונט).
שף שמתארח ושפית שמארחת גם כן, מסעדה שמתחפשת וצוות שמחליף מקום, למה לא, בעצם. מנה שמקבלת קורת גג (וקירות) משלה, אבל גם "חור בקיר" שווה מספיק כדי שנדווח. אילת וחיפה, השרון והשפלה, ותל אביב (אבל בשום פנים ואופן לא רק היא).
בקיצור, קבלו את חדשות האוכל של ישראל. והפעם - דרישת שלום לוהטת מקו המים. וזאת רק המנה הראשונה.
בתיאבון!
הפוגה ארוכה, ארוכה מדי, מסתיימת ממש בימים אלה עם חזרת אוהד לוי למטבח, לאילת, ובעיקר לחיינו. האמצעי? לילי, טברנה ים-תיכונית שיושבת דווקא על חוף הגולשים (ריף-רף) של ים סוף, במלון הרברט סמואל הריף. הסמנטיקה פחות חשובה כרגע, העיקר הדבר עצמו.
ההבטחה: מסעדת החלומות של לוי, והמשך ישיר של מאמו הנפלאה שלו, מציעה בר אינטימי בן שמונה מקומות, ושולחנות שנפתחים על החול עצמו. כל אלו יעניקו, כהגדרתו, "תחושה של סלון-שף שמארח בגובה העיניים, בלי פשרות וללא מניירות או קוד לבוש" מהשעות המוקדמות של היום, ועד הלילה.
מה עוד? העיצוב של דונה פריטל מחבר טבעיות, אור וחום, ושואף להכניס את הטבע פנימה, ובכן, בטבעיות. כך, כל אחד יכול להרגיש פה בנוח - גולשים שעולים מהמים, דייטים ומשפחות.
מה אוכלים כאן? התפריט מערבב דגים טריים, תוצרם חקלאיים מרחבי הארץ ודגש עונתי לתוך הידיים של לוי, בואכה פרשנות חדשה לקלאסיקות ים-תיכוניות.
זה אומר, בין היתר, קרפצ'יו דג נא, סרדינים כבושים, קרוקט בקלאו, שישברק טלה וניוקי בחמאת עגבניות, או מנות צהריים קלילות יותר כמו סלט קפרזה עם אפרסקים צלויים, כריך אסאדו שהגיע אחרי שבע שעות במעשנה, צ'יפס זוקיני פריך שקורץ ליוון וגם מרגריטת אשכוליות אדומות כדי לשטוף את כל אלה, וגם כי חשוב לשתות בחום הזה.
לילי, חוף הגולשים (ריף-רף), אילת, 050-8133334