כל הפתיחות (והסגירות גם, הלוואי ולא היינו צריכים), תפריטים חדשים ומנות במהדורה מוגבלת, פסטיבלים וחגים, ארוחות מיוחדות ואירועים של פעם בשנה (רצינו לכתוב סילבסטר, אבל הבנו כבר מזמן שכמעט כל שבועיים יש כאן איזה "יום ה... הבינלאומי", ובמקומותינו זאת סיבה מספיק טובה לאיוונט).
שף שמתארח ושפית שמארחת גם כן, מסעדה שמתחפשת וצוות שמחליף מקום, למה לא, בעצם. מנה שמקבלת קורת גג (וקירות) משלה, אבל גם "חור בקיר" שווה מספיק כדי שנדווח. אילת וחיפה, השרון והשפלה, ותל אביב (אבל בשום פנים ואופן לא רק היא).
בקיצור, קבלו את חדשות האוכל של ישראל. והפעם - דו-שיח עמוק וחכם בין שני מוסדות תרבות. וזאת רק המנה הראשונה. בתיאבון!
תפריט קינוחים "על-זמני", פאסטל
בימים שבהם אתה מברך על מזלך הטוב אם הגעת למסעדה ש*לא* קונה קינוחים, באה פאסטל ומוכיחה (שוב, בפעם המי יודע כמה) כמה גבוה אפשר להמריא בסוף הארוחה (במקרה שלה, כמובן, הטיסה מתחילה הרבה לפני, ומהצעד הראשון, אבל בואו נתמקד).
כהרגלה וכהרגלן, היצירות החדשות של אוליביה פחיירה נטר מנהלות דיאלוג עם תערוכת "סוף היום: מאה שנים לתנועת האובייקטיביות החדשה" במוזיאון תל אביב הצמוד למסעדה, ומבטיחות "תפריט על-זמני" שירוץ כאן בחצי השנה הקרובה, לפחות.
התערוכה חוזרת לגרמניה האפלה של סוף מלחמת העולם הראשונה, ולאמני התנועה "שביקשו לייצג את המציאות באופן ביקורתי ומפוכח, דרך רציונליזציה מודרנית והתבוננות ישירה בעולם שלאחר השבר". כך, נמתחו חוטים רעיונאיים משם לישראל של אחרי 7 באוקטובר, ונוצרו מנות שמגיבות להשוואה הזאת ומצדיעות לאמנים "שפעלו מתוך חופש, ביקורת וציפייה לעתיד אחר"
הקינוחים החדשים מצטרפים לכוכבים שנולדו בהשראת תערוכות קודמות ומוסיפים ניצוצות לדו-שיח עמוק וחכם בין שני מוסדות התרבות. כן, גם מסעדה היא מוסד תרבות.
"צבר" (64 שקלים) מתבסס על פנקוטת קרם פרש, קולי סברס ועלי דפנה, שקדים קלויים, טוויל קרואסון וג'ל סומק ומבקש לבחון את הסמל הישראלי דרך עיניה של פחיירה נטר, עולה חדשה מברזיל.
"תוצרת הארץ" (62 שקלים) הטבעוני ונטול הגלוטן צולל לבריכת זכרונות האוכל המקומיים וחוזר לפיתה מסוימת מאוד בשוק הכרמל עם מקפא טחינה, ג'ל מנגו, מרמלדת כרוב מתוק, תפוזי דם, רוטב תפוזי דם, זרעי כוסברה מסוכרים, מיקרו כוסברה ושמן שומשום מקומי ממשק מגל.
"בנופי כמהין" (72 שקלים) מחבר בסיס קקאו פריך, בננות מקורמלות, קרמו שוקולד ומוס כמהין כהומאז' לחקלאות הישראלית וכסמל לקדמה ולחדשנות שלה.