כשיסורים הופכים לתאווה

בשנתיים האחרונות החלו למכור את צמח הפסיפלורה הסובטרופי במשתלות ברחבי הארץ. ההבטחה כי יטפס לך במרפסת צמח ירוק אימתני, שייתן מפירותיו בתחילת הקיץ הישראלי, הייתה טובה מידי בכדי שתהיה אמיתית. כאחד שלא עמד בקסמי המטפס ושתל אחד בעציץ ענק על גג, לא יכולתי שלא להתרשם מקצב הגדילה של הצמח הזה. הוא זינק על החוטים שמשכתי בשבילו, שולח את קנוקנותיו לכל עבר, הטיל צל מחייה נפשות, הניץ פרחים טרופיים בגווני לילך ואפילו נתן פרי אחד מיותם שאותו חטף עורב גגות תל אביבי עוד בטרם הבשיל.

היום בחורף, הוא עומד על הגג, עליו מצהיבים כנראה מחוסר בברזל, והוא רועד מקור. באופן אירוני לתקופה בשנה, דווקא ימים אלה הם שיא עונתה של הפסיפלורה ברחבי העולם. הפרי שמגיע במקור מן האזורים הסובטרופיים בברזיל, פרו וארגנטינה, מגיע להבשלה בשיאו של החורף בחצי הכדור הצפוני, כשהקיץ מבקר בדרומי. זה הזמן גם לגלות, שהוא אחד הפירות המצוינים לחיים המלחיצים של העולם המערבי – עד כדי כך מרגיע צמח הפסיפלורה, עד שהמכון הגרמני לתרופות, אישר בו שימוש לטיפול באי שקט נפשי

במקור נקראה הפסיפלורה על שמו של הפסיון של ישו – דרך היסורים שעבר עד לצליבתו. חלקים מסוימים בפרח מזכירים את הסיפור - עשרת עלי הכותרת את עשרת השליחים, חמשת האבקנים את חמשת פצעיו של הצלוב ושלוש צלקות העלי את מסמריו. בטעות התגלגל השם העברי וגם הלועזי לפרי התאווה.

התכונות המרגיעות של הפסיפלורה, היו ידועות מזה עידנים לאינדיאנים של דרום אמריקה. שם ביערות הגשם, משתמשים עד היום בעלי הצמח לשיכוך כאבים. המקומיים אף יודעים לספר שאכילת הרבה זרעי פסיפלורה שנמצאים בפרי, גורמת לנמנום. לפיכך משתמשים בצמח להפיג חששות, להרגעה כללית, לשחרור שרירים מכווצים, להוריד את לחץ הדם ואת קצב הלב. נהוג להשתמש בצמח גם להרגעת התקפי אסתמה, להתקפי עוויתות ומחלת הנפילה ואפילו לבעיות מעיים שמקורם מתח נפשי. אגב, אזהרה לנוטלים תרופות נגד דיכאון – לא רצוי לשלב בין חליטת הצמח המרגיע לנטילת התרופות – זה עלול להתברר כיותר מידי הרגעה עבור מערכת העצבים.

חוץ משקט נפשי, הפסיפלורה היא גם מקור נהדר למגוון חומרים הנחוצים לפעילות תקינה של הגוף. למשל, היא משופעת בפלבונואידים, שהם נוגדי חמצון חזקים; יש בה שפע של ויטמין C וויטמינים מקבוצת B; היא עשירה בזרחן, אשלגן, נתרן, סידן ברזל וקרוטנואידים, שגם הם נוגדי חמצון שהופכים בגוף לוויטמין A. מבחינה קלורית, 100 גרם פרי הפסיפלורה הם שווי ערך ל- 60 קלוריות בלבד.

מה עושים עם פסיפלורה? נהנים ממנה בעיקר. אפשר פשוט לפתוח את הפרי הבשל ולגרוף את התוכן החמצמץ עם כפית, אפשר להקפיא אותו בקוביות קרח, אפשר לעשות ממנו עוגת גבינה עם פסיפלורה, או להשתמש בו לפבלובה מפתה. הפסיפלורה גם משמשת כתחליף מעניין ללימון. נסו להשתמש בה במקומו ברוטב לסלט, או אפילו כרוטב לדג שזה עתה נצלה בגריל.

השימוש האהוב ביותר על אימהות בברזיל, הוא להפיק מהפרי מעט מיץ עבור הילדים. בספרו של אנטוניו ברנרדס – "מדריך כיס לצמחי מרפא ברזילאים", כותב המחבר: "2 כוסות של מיץ פסיפלורה ירגיעו גם את הילד ההיפר-אקטיבי ביותר. בשל כך, זהו אחד הפירות המוערכים ביותר על ידי אימהות בברזיל".

מתכון של מסעדת אל-בריו

מצרכים
חומרים ל-4 מנות:

6 יחידות טייגר שרימפס
50 גר' חמאה
6 יחידות פסיפלורה טריה וגדולה
כפית ג'נג'ר טרי קצוץ דק
כפית שום טרי קצוץ דק
רבע כוס ברנדי

אופן ההכנה
1. מקלפים את השרימפס טייגר ומשאירים את הזנבות.

2. במחבת טפלון ממיסים את החמאה ומוסיפים ג'ינג'ר קצוץ ואת השום, מקפיצים את השרימפסים כחצי דקה ושופכים את הברנדי למחבת, מבעירים וממתינים שהלהבה תתכבה מעצמה.

3. חותכים את הפסיפלורה לחצי וסוחטים 6 חצאי פסיפלורה למחבת ומטלטלים את המחבת עד שהרוטב יתמזג עם החמאה והשרימפס המוכן.

4. הגשה: מסדרים את השרימפס על צלחת הגשה ומוזגים 2 כפות רוטב סביבם. את חצי הפסיפלורה הנותרת מניחים על צלחת עם כפית. (על מנת שהפסיפלורה תהיה יציבה, חותכים מעט את הבסיס.)