מי בכלל רוצה להיגמל?

איריס דנינו, 35 וחגית קוטון 32, ידועות ברחוב נחלת בנימין כבנות בטי פורד. בר המסעדה שפתחו לפני שבע שנים, ידע הצלחה עצומה עם הפתיחה, ותורים ארוכים בכניסה. היום בטי פורד רגועה יותר, למעט סופי שבוע התורים נעלמו, ואת הקהל האופנתי שבא והלך החליף קהל שיודע ליהנות ממה שיש לשתיים להציע.

"אני חלה עם קציצות בקר וחגית היא וויסקי סינגל מאלט משובח", מהגגת דנינו על החיבור המיוחד בין השתיים. "רצינו מקום נעים, לאנשים נעימים כמונו. לא פיין מידי, לא סליזי מידי, אוכל טוב, דיג'י טוב ואלכוהול זול, זה המוטו שלנו. חגית חלמה לפני שנים להקים בר הארד קור שמגישים בו ביסלי ואני רציתי לפתוח מסעדה יפה עם שף. וכשחיברנו חלומות יצא בטי פורד".

איך ייתכן שבנים, במקצוע שלכן ממהרים לפתוח עוד בר אחרי הצלחת הראשון ואצלכן שאנטי?

"היה לנו חלום להגשים, לא באנו לעשות עסק גורף קופות", מסבירה קוטון. "זה לא מסוג העסקים שפותחים אותם וממשיכים הלאה, זה חלום שמתגשם, זה מקום שמבחינתנו יהיה קיים עוד 100 שנה. לצערי או לשמחתי, כסף הוא לא בראש מעיננו. קצת באסה אבל ככה זה. מניעים אותנו דברים אחרים". דנינו מנסה להסביר מה מניע אותן: "אני רוצה מקום כמו "שה פול" בפריז. מקום שאתה בא אליו אחרי שנה ושום דבר לא השתנה. הבעלים עומד מאחורי הבר כרגיל, המנה המפורסמת מוגשת בדיוק אותו הדבר. משהו מוכר, קבוע, שאפשר לסמוך עליו".

דנינו מתארת כנראה את מה שיש לה מתחת לאף עם קוטון. מוכר, קבוע ושאפשר לסמוך עליו, הם בדיוק המאפיינים של מערכת היחסים בין השתיים, שהחלה לפני 13 שנים במסעדת "פסטלינה" המנוחה. דנינו הכירה את קוטון כאשר הייתה מנהלת משמרת בפסטלינה וקוטון הייתה מלצרית. החברות התפתחה בסופי משמרות עם ביקורים תכופים בלמון, ובפאקו. עם הרבה אלכוהול שתמיד חיבר ביניהן, לא בכדי נקרא המקום של השתיים בטי פורד.
הן חברו שוב לעבודה משותפת במנטה ריי, שם קוטון הייתה מנהלת משמרת בעוד דנינו ניהלה את המסעדה. "האלכוהול והאוכל תמיד חיברו אותנו", מספרת קוטון. "איריס הכינה אוכל ואני הייתי באה לשתות ולאכול. ובאוקטובר ובמאי יורדים לסיני".

אחרי לא מעט ירידות משותפות החליטו כי הגיעה השעה לפתוח מקום יחד. "עזבתי את מנטה ריי והמתנתי לאיריס שתסיים את ענייניה שם", מספרת קוטון. "כשהיא עזבה, אמרנו: טוב, ניסע לתאילנד לטכס שם עצה. במשך שלושה שבועות לא הוצאנו מילה בקשר לבר, רק שתינו למוות".

דנינו נזכרת בגילוי של בטי פורד: "באנו לכאן בשישי בצהריים. גילינו בניין נטוש, מסריח, בור שתן של ממש. לקחנו אותו במקום".
ומה קרה לחברות מאז שאתן שותפות?

"אנחנו לא חברות", מתריעה דנינו. "לא לוקחות חופשים ביחד, לא הולכות לסרטים ביחד, בקושי לשתות ביחד אנחנו מצליחות. מה שנשאר לנו זה חברים משותפים שמספרים לנו מה קורה בחיים של השנייה ושעה ביום של חפיפה, שהיא שעת חברות על קפה וסיגריה. זהו".

שתיהן מודות שהדברים השתנו ללא שליטה בינן ולבין עצמן. איריס מתגעגעת לרדת לסיני עם חגית וחגית מצידה מתגעגעת לימים בהם ישבה בשקט, רגע לפני שהילדה בטי נולדה. מה בכל זאת נשאר להן? האלכוהול: "אנחנו משתכרות המון ביחד", מודה דנינו. "אתה חייב להבין שאם חגית מזמינה אותך לשתות איזו כוסית, כדאי שתבוא עם משקפי שמש, כי אין לדעת היכן ומתי תמצא את עצמך מסיים לשתות". אחת מהן, מפרטת את רפרטואר השתייה שלה מיום שישי אחד לפני שלושה שבועות: "זה התחיל בארבעה קמפרי בצהריים, 5 ג'וני שחור, 5 בומביי, 8 (!!!) לה פרויג וכמה צ'ייסרים של בוש מילס."

המשקה האהוב על שתיהן הוא לה פרויג, וויסקי סינגל מאלט מעושן וחסר רחמים שמכה בך מעל החגורה ומתחתיה. מה יש בו שהן אוהבות אותו? " יש בו ים, עשן, ואדמה" מתארת קוטון בעיניים בורקות. "יש בו בר בקוסטה ריקה ומצד שני ניחוח של מכון סטרילי לבריאות הנפש" - בטי פורד, או לא בטי פורד?

בטי פורד, נחלת בנימין 48, 057-7314720