נפצו את חזרזיר החרסינה שלכם, זה שבו אגרתם מטבעות כל החורף, או לחילופין, אם יש לכם קצת שיבה בצדעיים כמו לעבדכם, בידקו במסמכים הישנים אם אין איזה "דן חסכן" שפתחו לכם פעם ושכחתם. למה? כדי לפנק את עצמכם בקברנה סוביניון "אלרום 2003" של יקבי רמת הגולן. הוא פה והוא יישאר פה זמן קצר כי בוקבקו רק 12 אלף בקבוקים כאלה. המועצה טעמה ממנו ונציגה, כותב שורות אלה טעם אותו גם בהזדמנות נוספת ונוכח שלא מדובר בחזון עוועים חד פעמי, ושהרושם הטוב מתמיד.
ויקטור שונפלד, היינן של היקב מספר שמזג האוויר בכרם קצת קריר בשביל קברנה, בגלל הגובה. למרות זאת, משום שהכרם נטועה על מדרון דרומי חשוף לשמש, היא בכל זאת מניבה ענבי קברנה מצוינים, בעלי איכויות ייחודיות. אנחנו מאמינים שביקבי רמת הגולן עשו עבודה מדוקדקת של ניסוי ובדיקות חוזרות ונשנות, משום שאחת התכונות הבולטות של היין הוא הקפידה שבה הוא עשוי. שלא יגידו שאנחנו לא מפרגנים כשמגיע.
החיפזון מם השטן
חידררנו את היין ואנחנו ממליצים גם לכם, משום שהוא עדיין צעיר. אנחנו ממליצים לחכות איתו שנתיים. הנוזל האדמדם סגלגל, עז הצבע בעל ניחוח פירות אדומים ומעט וניל. הוא בעל גוף מלא וטאניות טובה אבל לא תוקפנית. בשונה מעט מקודמו בסדרה, "ירדן אלרום 2001", היין מ-2003 נוטה יותר לכיוון פירות אדומים, אם כי יש בו מעט גוון שזיפי גם כן, ברובד הראשון. זהו יין מורכב והוא מתפתח בכוס ומקבל גוון בשרי יותר. לאורך הטעימה ניכרת השפעת החבית ונוכחות עשבי תיבול, עם גוון מרומז של מנטה. היין משתהה על הלשון יפה זמן ארוך.
המכלול כולו אומר אלגנטיות ולמרות המורכבות והרובדיות, הוא יין נעים מאוד ולא חידה אינטלקטואלית בלתי ניתנת לפיענוח. הדבר היחיד שחסר בו אולי הוא הרפתקנות, אבל אם תבטיחו לנו יין כזה מדי יום עם ארוחת הערב, סביר להניח שנשכח את המחוזות הרחוקים והתמוהים שבהם עושים יינות עם תעוזה, ונסתפק ב GPS כדי למצוא את דרכנו לכוס. אנחנו מנחשים שהוא יהיה טוב בעשר השנים הקרובות ושוב, מומלץ לאחסן אותו לשנתיים לפחות. ההערכה שלנו (כי אנחנו לא אוהבים ציונים במספרים, זה מעודד תחרות לא הוגנת): טוב מאוד פלוס חזק (תעשו אתם את החשבון).
אז אם צירפתם אגורה לאגורה מבין שברי קופת החיסכון והסכום שהתקבל הוא 160 ש"ח לפחות, אתם יכולים לרכוש את הבקבוק, שימלא יפה את מטרתו בארוחה אלגנטית (אבל לא רבת משתתפים מדי, כי לא תרצו לחלוק אותו עם עוד שישה חברים ולקבל דוגמית). יש בו גם מרכיב הדוניסטי מספיק כדי לשמש בארוחה זוגית. אנחנו יודעים שהוא יקר, אבל בעניין זה אנחנו יכולים לומר שהיינות שאנחנו מכירים ברמתו בשוק הישראלי לא נופלים ממנו במחיר ומביניהם, הוא בלי ספק אחד הבולטים. נציג המועצה טעם גם את גרסת 2006 של היין בטעימת חבית ולמרות שקשה להתחייב על איכויותיו העתידיות, עושה רושם שגם הוא יהיה יין מרשים, בעל איכויות דומות, פירותי ומתובל ובעל גוף, עומק ומורכבות. כך שאם אזלו בקבוקי 2003 במקומותיכם, 2006 יהיה פיצוי הולם כשייצא.